חפש מאמרים:
שלום אורח
27.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

שירים חדשים - ריקי שחם - "אני זוכרת את ציפורל'ה"

מאת: ריקי שחםשירה20/07/2011932 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

אני זוכרת את ציפורל'ה / ריקי שחם

אני זוכרת,
כשהייתי קטנה,
היינו משתמשים בסיכות בטחון
וגם תופרים מכפלה לחצאית
וגם מתקנים גרבי ניילון.
יש זכרונות
שהם כמו בית רדוף רוחות
יש זכרונות שמעייפים אותך
יש זכרונות שאתה מצטער עליהם
ויש זכרונות שיש להם ריח של טחב.
אני רוצה להיות בלי זכרונות בכלל
כמו שהייתי כשנולדתי
כי יש לי בראש תמונות של אנשים
שהם מפלצות
והם לא יצורים אנושיים
ואותם אני רוצה לטאטא מתחת לשטיח.
אני זוכרת שפעם היינו הולכות עם בריות
והיינו שולחים גלויות עם בול
ואני זוכרת שהיו אומרים לי:
"אשכנזים אוכלים דג מלוח עם סוכר".
אבל יש אנשים
כשאני חושבת עליהם
אני רואה רק חושך
ומרגישה כאילו עוקרים לי שן
החושך שלהם
זה הצבע של הבגידה
והם מעוותים כמו
המוטציות
בסרטים אפוקליפטיים.
כשהייתי קטנה
קראו לזה "לעשות גרידה"
ואז עושים גם נרקוזה.
אבל פה
בפריס
אני מחפשת את הזכרון
במרומי השמיים
בינות ליופי
של
הפרצופים התוהים
ואומרת:
ברוך ה'
שככה אני.

 היום ניסיתי לעשן ג'יטאן / ריקי שחם

העין שלי
לא כל כך רואה עכשיו
היא אפילו לא יכולה להבחין
בין תכלת לכרתי
ולכן אני לא יכולה לדעת
אם הגיע זמן של תפילת שחרית.
התפילה שלי מנוסחת בוקר בוקר
על פי טעמו של הקפה
לתפילה שלי יש איזשהו קדוש
כל יום קדוש אחר
ובדרך כלל
אני לא מבזבזת על זה
זמן רב של אנרגיה.
מתהלכת יחפה על האדמה
מנסה להרגיש אם יש מערות מתחתי.
בפריס אין מערות
אבל גם כבר אין מאפרות
ואפילו הסיגריה של סרז' גינצבורג
כבר לא רלוונטית
ואם היא עושה השראה
אז בחדרי חדרים
כאילו היינו מעשנים מריחואנה
בציר טוב
מתנובת היער.
אבל ביער שלנו
יש רק חיות רעבות
שמחפשות את רובי הציידים
ובפריס יש רק
דגים של זהב
על מחרוזות טורקיזים
כי אין פה בריכת דגים
אבל יש קונסיארז'
שבאה מפורטוגל
עם עיניים זולגות מצחוק
שגרה בחדר של צינוק
אבל היא מרגישה
כמו חיפושית משה רבנו
עם סטייל של מלכה
וקלסה של קרלה ברוני
ואפרופו
מה נשמע בתל-אביב?
קרלה ברוני בהריון
וסרקוזי נראה תמיד
כאילו הוא עבר צינתור מנטלי
אבל אני
העיניים שלי תמיד בתוך המטרו
אפילו שלא נסעתי בו אף פעם,
כי המטרו שלי עובר
בין האלכוהול לגלואז
ושם לי ברכה של תפילת ערבית
שמזכירה לי
שאני ממש מסרבת לדעת
מה נשמע בתל אביב.

 

 

 היום פגשתי כובע / ריקי שחם

 

היום
לבד
שתיתי שוקולה בקפה.
חשבתי:
למה שתיתי שוקולה
כשבעצם רציתי בירה בלונז'.
אז משכתי לעצמי בכתף
והרגשתי
כמו משוררת
שיושבת בבית קפה
בפריס.
הזמנתי בירה בלונז'
וכתבתי את הפוסט הזה.
אני נאמנה לעיר הזו
אני נאמנה לקצף של הבירה
ולתפאורה של חנות דיסני
בשאנז אליזה.
אני אוהבת את טינקבל
ואת מולאן
וחולמת שיש לי קעקוע
של פו הדוב על הזרוע
אני רוצה שהטפוס הזה
יהיה צרוב לי בבשר החי.
כשעברה אשה עם כובע גדול על הראש
רציתי לכרוע ברך לפניה
ולהגיד לה:
כל הכבוד
הכובע הגדול שלך
הוא כמו תפילה לכל האנשים
שאין להם כלום בראש
ואולי הכובע שלך
ייתן להם קצת בינה.
שתיתי את הבירה עם זיתים
והרגשתי כאילו נפתח לי שער
ואני נכנסת בו
ופוגשת את כל חסרי הרחמים
ומשתינה להם על הפנים.
אבל במקום להשתין עליהם
נתתי לכלב שלי להשתין לי על הכובע
והשארתי אותו ברחוב
כי ידעתי שמשהו ישתמש בו
לאסוף כסף ליד הקפה
בככר
כי הככר האהובה עלי
יש לה צבע של פודרה
ואין עליה קמטים
ולכן היא לא שמה מייק אפ
רק ממשיכה את קו המשווה
שמתחיל בכנסיה שבככר
ליד החלון משמאל
ונמשך החוצה
עד שנעצר בנצח.
ואז
הנצח פוגש את הכובע שלי
בככר
אחרי שהכלב השתין עליו
ושניהם ממשיכים לקפה "לה מר"
לעוד סיבוב של בלונז'.

 



תגיות המאמר: פילוסופיה, שירה, ריקי שחם


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ריקי שחם - פילוסופיה מעשית

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ריקי שחם

מאת: ריקי שחםספרות27/01/161917 צפיות
מתוך אלבר קאמי ה"שיבה לטיפזה”

מאת: ריקי שחםשירה15/03/121101 צפיות
כל מה שאני עושה אני עושה למען הנצח אפילו עיני המצועפות מבכי מקשטות את גופי כמו "מעיל מכפר על לשון הרע" (זבחים) כי הספינה הטרופה שלי עוגנת לה רק באיים של נצח ומגיעה לחופי פרא שהלשון אינה רועץ לה

מאת: ריקי שחםשירה30/01/121130 צפיות
הבלוג הזה מוקדש לקורתני לאב שמתרוצצת לי כל הזמן בראש ומריצה אותי כמו רץ מהיר כמו שמריצים שורות כמו שמספרים את הבשורה על פי מרי מגדלן ושרק קורתני לא תשקע אחרי כל הרעש שעשתה על הבמה באיזושהי שקיעה מדממת כי בצעקות של קורתני יש סממנים של גאולה

מאת: ריקי שחםשירה18/01/121061 צפיות
ני פילה מעופפת שמתנהלת לה בצעדיה בתוך מבוכי המרחב מחליפה את גווניה בין אפור לשמש קטנה שצובעת בצהוב מוזהב את נפשי

מאת: ריקי שחםשירה18/01/121138 צפיות
האברים שלי מתעוררים לשירה טהורה ורק מחפשת את התפילה הנכונה של האחד שיהיה לי איש של ים ושל יבשה לא איש דת לא כומר לא רב לא צדיק אבל עובד אלילים ואני אחזיק בטוטם שלו ואדע כי אמונתו מחזיקה אותי ברגעים של חסד וכל גומחה קטנה בגופי היא אבר מין שמכיל סודות של סימנים

מאת: ריקי שחםשירה30/11/111075 צפיות
רוצה ללמוד לקרוא את כתב החרטומים ולעבור לי מ rive gauche ל rive droit תיק בירקין של הרמס על היד משכללת את המושכלות שלי ומתבצרת בתוך דממה גדולה שרק השקט שלה ייתן לי את הפירושים ואת התובנות כי האובליסק במרכז הככר הפריסאית

מאת: ריקי שחםשירה30/11/111023 צפיות
צופה במרחקים מנסה למצוא את הקו שאולי הוא האופק ששם מתחברים להם המצולות עם רום שמיים ורק רוצה לגעת במקום שבו אני ערה לחלוטין מושיטה את ידי ותופשת חפץ שבא מהמימד האחר

מאמרים נוספים בנושא שירה

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/182101 צפיות
כמי מעיין צלולים, כך הם שיריה של המשוררת שולמית ספיר-נבו. נקיים ושקופים בהם אנו פוגשים דגים קטנים קסומים אבל גם כרישים קטנים, נשכניים..

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/182091 צפיות
משוררת נשים, לפעמים אישה-ילדה – זוהי המשוררת לאה צבי (דובז'ינסקי) וקסמה נוגע.. מרוכזת, מדוייקת ולא מיופייפת. כתיבתה אקספרסיבית, שורטת, כואבת ומוותרת... רוב הדימויים בשיריה נובעים מעולמה הביתי של האישה.

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/182731 צפיות
ספר שיריה הראשון של ורדה אליעזר חושף עולם פנימי עמוק וכובש.

מאת: עידן אברהמישירה06/06/182637 צפיות
עדי אברהמי ?! משהו שמע מכיר ?! רב האנשים לא שמעו אבל ממש עכשיו מתחת לאף של כולם מתבשלת לנו בתוך סיר בבשול איטי יצירת אומנות אחת גדולה תרתי משמע!? מרבית הזמרים כיום הם זמרים שיש להם קול יפה ואוהבים לשיר מהסיבה הפשוטה שהם פשוט מתים על הפידבק החיובי של הסיסבה שסובבת אותם, כלומר הם פשוט כל כך מסופקים מכך שהסובבים אותם מפרגנים להם באיזה קול יפה ומיוחד שזה בדיוק אחד הדברים שגורמים להם להמשיך לדרוש את המיקרופון ליד

מאת: מוטי ריקליןשירה31/10/171434 צפיות
לא לקנות את הספר. ספר אנמי, לא מעניין, לא מרגש, לא יפה. הספר כן יקלט אצל הקורא, כמתנשא ונפוח. חובבי שירה מובהקים ביותר, אולי ירצו להוסיף את הספר לספריה. לכאורה ספר לכולם, בעצם ספר למביני עניין.

מאת: הילה קומםשירה15/07/171957 צפיות
המאסטרקאלס הבינלאומי לשירה אומנותית ע"ש ז'מבוקי יתקיים זו הפעם השלישית בירושלים. את המאסטרקלאס יזם יוסף זמבוקי, מוזיקאי ואיש עסקים, שניצל בשואה בזכות המוזיקה (פרטים בהמשך). במטרה להעניק הכשרה אמנותית מעולה לזמרים צעירים, תוך מתן דגש על זמרים מוכשרים מהפריפריה. כמו גם שיתוף ניצולי שואה כאורחים בקונצרטים. בין המורים שיישתתפו השנה ב IMVAJ בכירת מורות גרמניה, פרופ' קלאודיה אדר מאקדמיית בארוק ווקאל שבאוניברסיטת מיינץ, פרופ' תמר רחום ראש המחלקה הווקאלית באקדמיית בוכמן-מהטה, מנהלת בית האופרה המלכותי לשעבר של סרביה, ילנה ולאכוביץ, המנצח הישראלי הפעיל באירופה עדי בר והמנצח הישראלי יונתן שפנדורף. כמו כן תערך כתת אמן מיוחדת עם נעמי פולני. כמו כן שותפים בהפקות הפסנתרן ברק טל, כנר, מנצח והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני ת"א והסופראן הישראלית -בינלאומית גב' רונה ישראל קולת, המנהלת האמנותית של המיזם.

מאת: מוטי ריקליןשירה14/05/162097 צפיות
עונש חכם. אלמוג בהר. הוא סופר צעיר יחסית שסיפורו "אנא מן אל-יהוד", זכה להצלחה. הרעיון המרכזי בסיפור, מבריק. אלמוג גם כותב שירה. ונחשב לאחד המשוררים המזרחיים המבטיחים. האמנם? ב 2016 יצא ספר השירים. הספר מכיל בתוכו הרבה דברים טובים. באמת הישג. חוץ מבחינה אחת. לא לקנות. הספר לא דקיק, כבד מאוד, רציני, ולפעמים חמור סבר. נדרש מאמץ גדול של ריכוז כדי לצלוח אותו. ברובו המוחלט הספר משעמם ומתיש. במאמר אפרט ואדגים טענות אלו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica