מזונות אישה

אישה זכאית למזונות מבן זוגה כל עוד היא נשואה לו, זכות זו הוקנתה לאישה מכוח התחייבות הבעל בחתימתו על כתובתה במסגרתה התחייב לספק לאישה:

•  שארה- מזונות האישה;
•  כסותה- ביגוד, הנעלה וקורת גג;
• עונתה- קיום יחסי אישות;

זכותה של האישה למזונות אינה זכות החלה רטרואקטיבית והיא קמה לה מיום הגשת התביעה לתשלומם, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם גירושין או בכל הסכם אחר.

לאחר גירושיהם של בני הזוג, הבעל אינו חייב עוד בתשלום מזונות האישה שכן תנאי בסיסי לתשלום מזונות אישה על פי ההלכה הוא כי בני הזוג יגורו יחדיו, אלא אם הוסכם אחרת.

ישנם מקרים שבהתקיימם מאבדת האישה את הזכות למזונותיה ואלו הם:

• אישה נואפת- אם האישה בגדה בבעלה או לפי לשון התורה "זינתה בבעלה".
• אישה מורדת- האישה הוגדרה על ידי בית הדין כאישה מורדת, קרי, אישה אשר איננה ממלא את תפקידה בבית או מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה.
• אישה עובדת- עפ"י ההלכה אישה אינה צריכה לעזור בפרנסת הבית, אולם אם היא מסייעת בפרנסת הבית, מאבדת היא את זכותה למזונות שכן מעתה משכורתה תיחשב למזונותיה.
•  אישה שעזבה את הבית- מכל סיבה שהיא אפילו המוצדקת ביותר.

שיעורם של מזונות אישה מורכב מצרכיה של האישה וביניהם צרכיה הבסיסיים, כגון: לבוש, מדור, מזון ובריאות וכן צרכים אשר הינם בגדר מותרות כגון: רכב, קוסמטיקה ואיפור, בילוי ופנאי ותרכים רפואיים.

לא זו אף זו, האישה זכאית למזונות בהתאם לרמת החיים שהורגלה לחיות בבית בעלה או בבית אביה, לפי הגבוה מבין השניים, זאת משום שזכות האישה למזונות בהלכה מעוגנת בעיקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו".

הגשת תביעה למזונות אישה תוגש על ידי האישה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אולם אם הקדים הבעל והגיש לבית הדין הרבני תביעה לגירושין וכרך בה את מזונות אשתו, לא תוכל האישה להגיש תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.