נפט הוא הנוזל היקר בעולם (ואחריו דיו המדפסת אגב). יש בעולם עתודות נפט לערך עוד מאה שנה, ובינתיים בני האדם מבזבזים כאילו אין מחר ולא חושבים ברצינות הראויה מה יעשו ביום שאחרי. בין זה וזה, סוחרים בשווי שלו ועושים כסף.
מסחר בנפט נעשה על בסיס חוזים עתידיים במספר בורסות בעולם: לונדון, NYC, טוקיו, ברלין. חוזה כולל מינימום 1000 חביות (או כפולות שלהן) בכסף אמריקני. שינוי בדולר, יזיז 1000 דולר בחוזה. חוזה עתידי = גופים המעוניינים לגדר את עסקיהם הריאליים משינוי במחיר הנפט, כמו בתי הזיקוק שמייצרים את הנפט או גופים מסחריים. בעולם 12 מדינות שמייצרות נפט בצורה משמעותית, והחמש הראשונות מייצרות כמויות אסטרונומיות ומחזיקות בעתודות למאה שנה לפחות. חלק מהמדינות מייצרות הרבה פחות ממה שיש להן בפועל, מחוסר רצון או יכולת וגם בגלל הסכמים כאלו ואחרים.
לדוגמה, ארה"ב מפיקה נפט עבור מדינות אחרות, כלומר שמה כסף כדי שהנפט ייוצר ויעבור אליה או לבעלות בריתה. ארה"ב מפיקה 12 אחוז מהנפט בעולם, שבעוד שהיא עצמה מחזיקה רק שלושה אחוז מהנפט בעולם בשטחה.
בעולם יש 12 מדינות שמייצרות ומוכרות נפט בצורה רצינית. על בסיס המשאב הזה נעים הרבה מאד מהסכסוכים הבין לאומיים, גם אם מעין בלתי מזוינת זה לא נראה כך. כך למשל תבינו את הגוש הסובייטי והסיני אל מול ארצות הברית, את הסכסוך האמריקני עם עיראק / איראן / כוויית, את הברית של ארה"ב עם סעודיה, את השיקולים במתקפה על איראן ועוד.
המדינות הן:
1. סעודיה מייצרת 260 מיליארד חביות בשנה.
2. קנדה מייצרת 180 מיליארד חביות בשנה.
3. איראן מייצרת 130 מיליארד חביות בשנה.
4. עיראק מייצרת 115 מיליארד חביות בשנה.
5. כוויית מייצרת 101 מיליארד חביות בשנה.
6. קטאר מייצרת 97 מיליארד חביות בשנה.
7. ונצואלה מייצרת 80 מיליארד חביות בשנה.
8. רוסיה מייצרת 60 מיליארד חביות בשנה.
9. לוב מייצרת 40 מיליארד חביות בשנה.
10. ניגריה מייצרת 35 מיליארד חביות בשנה.
11. ארצות הברית מייצרת 21 מיליארד חביות בשנה.
12. סין מייצרת 18 מיליארד חביות בשנה.