פסולת אלקטרונית מורכבת ממכשירים שהטכנולוגיה המאפשרת את ייצורם הינה מן המתקדמות שברשות האדם. אין פלא כי פסולת זו מכילה מגוון עצום של חומרים, מהם כאלה המצויים באופן טבעי בסביבה וכן תרכובות שניתן להפיק רק באמצעות תהליכים כימיים ותעשייתיים מורכבים.
אפילו כמעט ללא ידע על מהותם של החומרים שמכילה פסולת אלקטרונית ניתן להבין כי רבים מהם עשויים להיות מזיקים לסביבה ואף להוות סכנה בריאותית (למשל חומרים מסרטנים).
למרות זאת רוב רובה של הפסולת האלקטרונית המיוצרת בישראל, כ 90 אלף טונות בשנת 2010, מסולקת יחד עם כלל האשפה המוצקה ונטמנת בקרקע.
עמותות העוסקות בשימור הסביבה מתריעות בכל הזדמנות על הפגעים והנזק לאיכות הסביבה שנגרמים מחוסר האחריות המוסדית והחברתית המופגנת בכל הקשור למחזור פסולת אלקטרונית.
כדאי להכיר קצת את החומרים המרכיבים פסולת אלקטרונית כדי להבין עד כמה מוצדקים קולות אלה.
אחת הבעיות העיקריות בפסולת אלקטרונית היא ריבוי החומרים המרכיבים מכשירים אלקטרוניים רבים. כך למשל במחשב בייתי רגיל ניתן למצוא לפחות 40 חומרים שונים. בעיה זו חריפה במיוחד לאור העובדה כי חומרים אלה מעורבבים וקשורים זה בזה עד שהפרדתם לצרכי מחזור הופכת קשה במיוחד.
בין החומרים המזיקים בפסולת אלקטרונית ניתן למצוא מתכות כבדות כגון עופרת, אבץ, ארסן, קדמיום, ניקל ועוד. יסודות אלה מחלחלים אל מי התהום ומקנים למי השתייה וההשקיה תכונות מסרטנות.
חומרים מזיקים אחרים עשויים להיות תרכובות פלסטיות (הפולטות גזים רעילים בעת התפרקותם), מעכבי בעירה, תרכובות הלגניות (כגון PVC) ועוד.
לרבים מן החומרים שבפסולת אלקטרונית עשוי להיות ערך כלכלי אם יופרדו ויעברו תהליך מיחזור באופן אחראי באמצעות תהליכי מחזור מתאימים. לאור עובדה זו והסכנות הטמונות בחומרים המזיקים נראה כי הפיכת מחזור פסולת אלקטרונית לפתרון קבע הוא צעד מתבקש והכרחי.
לקריאת המאמר המלא - גשו לאתר חברת אקוקל - מיחזור פסולת אלקטרונית