בס"ד
ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל, כיצד לפעול?
מאת: עו"ד יוסף ויצמן
חוק ההוצל"פ נותן בידי הנושה את האפשרות לבקש כי תעוכב יציאתו מהארץ של החייב כשהסיבה לכך בד"כ היא לשם הבטחת תשלום החוב, ולמנוע בריחה של החייב מהארץ וע"י כך יפחתו הסיכויים לתשלום החוב.
המחוקק מעניק לראש ההוצל"פ סמכות לעכב את יציאתו מהארץ של החייב ב 2 מקומות בחוק, ובתנאים שונים. אחד בסעיף 14 והשני בסעיף 66 לחוק ההוצל"פ. ולדעת הכותב וכפי שיובהר במאמר זה, יש לערוך הבחנה בין סוגי סעיפי החוק, וע"י אבחנה זו יהיה ניתן להתגבר על עיכובי היציאה השונים בדרכים מקצועיות, ולבחון מהם הכלים הנדרשים לשם ביטולם.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967
אופציה א'
סעיף 14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין...
אופציה ב'
סעיף 66א. התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
מעיון מעמיק ומקצועי ב 2 האופציות שהחוק מתיר את עיכוב יציאתו מהארץ של החייב מהארץ עולה כי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ מותנה עיכוב היציאה של החייב בכך שיש יסוד סביר להניח שהיציאה מהארץ של החייב עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. והחוק אף חוזר ואומר מפורשות כי זה התנאי היחיד לשם עיכוב היציאה של החייב, ולכן גם עיכוב היציאה ע"פ סעיף 14 לחוק, בתוקף לשנה בלבד, ובחלוף שנה הוא מתבטל אוטומטי.(מלבד תיקי מזונות)
ביטול של עיכוב היציאה מהארץ ע"פ סעיף 14 לחוק מצריך הגשת ערבויות מתאימות, שיניחו את דעתו של ראש ההוצל"פ שהחייב אכן לא יתחמק מתשלום חובו, וע"י יציאתו מהארץ לא "תסוכל" האפשרות של פירעון החוב.
מנגד, סעיף 66 א (2) לחוק ההוצאה לפועל, אינו דורש כי עיכוב או הגבלת היציאה מהארץ של החייב תהיה עקב החשש שיסוכל החוב, וכי הטלת ההגבלה על החייב ע"פ סעיף 66 הינה "עונש" כנגד החייב בגין אי תשלום חובו, ולכן הגבלה זו גם אינה מסתיימת בחלוף שנה.
ולכן הדרך לביטול של עיכוב היציאה מהארץ ע"פ ההגבלות של סעיף 66 הינם רק בדרך של תשלום חלק מהחוב בתיק, ועמידה בצו התשלומים אשר נפסקו על החייב לשלם בתיק.
כיצד נברר אם יש עיכוב יציאה נגדנו?
אם אתם רוצים לוודא שאכן הוצא נגדכם צו עיכוב יציאה מהארץ, עליכם לבדוק זאת מול משטרת הגבולות. שעות הפעילות של משטרת הגבולות הן בימים א'-ה בשעות 8:00-18:00. ראשית, יש לשלוח צילום תעודת זהות לפקס:02-5898819. אחר-כך יש להתקשר למענה הטלפוני בחטיבת המודיעין של משטרת הגבולות בטלפון מס': 02-5659464.
כיצד מגישים בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ?
להלן נוהל המפרט את תהליך העבודה והטפסים הנדרשים לשם הגשת בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ של החייב.
1. על החייב/ב"כ להגיש בקשה מנומקת, ולפרט הסיבות לביטול עיכוב יציאה מהארץ. מומלץ כי הבקשה תוגש 14 יום לפחות לפני מועד הנסיעה המיועד.
2. יש לציין בבקשה את מטרת הנסיעה, יעד הנסיעה, תקופת השהות בחו"ל, עלות הנסיעה ומועד חזרה ארצה (על החייב לצרף צילום משובר ההזמנה והתשלום לסוכנות נסיעות). באם גורם חיצוני מממן את הנסיעה, יש לצרף תצהיר מטעמו.
3. יש לצרף כתב ערבות (רצ"ב, מסומן כנספח א) חתום ע"י הערבים המוצעים בפני עו"ד/רשם (יש לוודא שהערבים המוצעים אינם חייבים בתיקי הוצל"פ). לכתב הערבות יצורפו: שלושה תלושי שכר אחרונים של הערבים (כשהשכר הינו לפחות 6,000 ₪) או עפ"י החלטת הרשם. צילומים ברורים של תעודות הזהות של הערבים כולל הספח.
4. לאחר שהרשם יאשר את בקשת החייב והערבים המוצעים, על הפקיד להוסיף את הערבים לתיק ולעכב יציאתם. לאחר קליטת עיכוב היציאה ברשב"ג, על הערבים להתייצב בלשכה וזאת על מנת לוודא זהותם ע"י עובד הלשכה וכי הם מצויים בארץ (רצ"ב טופס זיהוי ערבים לאחר קליטת עיכוב היציאה כנגדם ברשב"ג, מסומן כנספח ב), בטרם יבוטל צו עיכוב היציאה כנגד החייב.
5. לאחר זיהוי הערבים, ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה של החייב.
6. מששב החייב ארצה, עליו להגיע ללשכה מצויד בתעודת זהות ודרכון. על הפקיד לזהות אותו (רצ"ב טופס התייצבות חייב שחזר מחו"ל, מסומן כנספח ג) ולהוציא צו עיכוב יציאה כנגד החייב. רק לאחר קליטת צו עיכוב היציאה כנגד החייב ברשב"ג והתייצבות שניה של החייב בלשכה, וזיהויו ע"י עובד הלשכה יבוטלו צווי עיכוב היציאה נגד הערבים.
7. במידה שהחייב שב ארצה לאחר המועד שהוצהר על ידו ו/או במועד מאוחר מזה שאושר לו בהחלטת הרשם, יהיה ביטול הערבות מותנה בהחלטת הרשם. אין בהנחיה זו להוות אישור שעיכוב היציאה מהארץ יבוטל. כל בקשה תידון לגופה בפני רשם ההוצאה לפועל והחלטתו בלבד היא המחייבת.
8. יש לצרף את הנספחים הבאים:
1. כתב ערבות.
2. טופס התייצבות חייב שחזר מחו"ל.
3. הנחיות להגשת בקשת חייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ.
4. דף הנחיות לחייב שיש בידו החלטה לביטול עיכוב יציאה מן הארץ לאחר צירוף ערבים.
5. רשימת אנשי קשר
6. טופס זיהוי ערבים לאחר קליטת עיכוב היציאה כנגדם ברשב"ג.
מסקנת הדברים האמורים לעיל היא, ככל ויש כנגדכם עיכוב יציאה מהארץ מכל סוג שהוא, יש להערך לשם ביטול הצו במועד מוקדם ככל האפשר, שכן הדברים הינם מורכבים, ולעיתים ביטול הצו מתעכב וגורם עוגמת נפש גדולה לכל הצדדים.
ניתן לקרוא עוד באתר www.yw-law.co.il
הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן ושות' סגן יו"ר ועדת הוצל"פ במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, ומנהל קליניקת הוצל"פ במכללה האקדמית אונו, תחומי פעילות המשרד, בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.