לפני כמה חודשים פורסמה ידיעה בעיתון על בעל שתבע את אשתו על כך שלמעשה היא מכוערת והיא לא סיפרה לו זאת טרם נישואיהם. כעת מעוניין הבעל להתגרש ממנה.
הסיפור המלא כולל מידע כי לאחר שילדה את ביתם הראשונה התבונן האב בילדה וראה כי תווי פניה אינם יפים ואינם דומים כלל למראה של אישתו. הוא תהה כיצד קרה הדבר ורק אז סיפרה לו אשתו כי טרם נפגשו היא עברה ניתוחים פלסטיים שהעניקו לה את המראה הנוכחי והמצודד, כך שלמעשה "הגנים" שלה אינם יפים כמוה.
הבעל כאמור התרעם ונפגע ותבע ממנה (וניצח) כסף רב בגין השקר שמכרה לו כאשר לא ספרה לו טרם נישואיהם על הניתוחים אותה עברה.
הסיפור הקטן לכאורה מעלה שאלות רבות לגבי ניתוחים פלסטיים והשאלה האם יש לספר עליהם. מצד אחד, לרוב מדובר בשינוי של איבר אחד אשר מיפה את האדם ואולי לא ישפיע ולא יצא לךאור לעולם, גם כאשר יוולדו ילדים. מצד שני, ההחלטה לעבור ניתוח פלסטי ומעבר של ניתוח פלסטי הוא אירוע חשוב בחייו של אדם ורבים חשים שלאנשים קרובים יש לספר זאת על מנת להכיר להם את "האני האמיתי" ולהמנע מסיטואציות כמו שהוזכרו קודם לכן.
מובן שזו סוגיה מורכבת שאין עליה תשובה חד משמעית וכל אחד ואחת יצטרכו להחליט בעצמם האם לחשוף את הניתוח, שיש סיכוי שעברו לפני שנים.
לדוגמא, בחורה שעברה ניתוח אף בגיל 18, ניתוח שלא השאיר צלקות והעניק לה מראה יפה, האם בגיל 29 כאשר היא פוגשת בחור ויוצאת איתו עליה לספר לו על הניתוח? התמונות של עשר השנים האחרונות אינן מסגירות דבר, את התמונות מהילדות לא רואים ישר על ההתחלה ואולי אפילו לא שמים בהן לב לשינוי.
האם עליה לספר לו באם אינה מרגישה שזה אישיו? היא חיה כל כך הרבה שנים עם המראה החדש, אף אחד כבר לא עסוק בניתוח שעברה, ויכול להיות שמרבית החברים שרכשה לאורך השנים כלל אינם יודעים על הניתוח.
חלק יגידו שעליה לספר על הניתוח בשלב כלשהו (וכמובן לא בדייט הראשון). החשיפה היא יותר מהמקום האינטימי, של היכרות ופתיחות. הרצון לחשוף את עצמך למול בן הזוג ולהרגיש הכי כנה, לספר על קבלת ההחלטה וכיצד היום זה אינו משהו שמטריד או מלווה את החיים. החשיפה אינה צריכה להיות מתוך חשש שיראו משהו על הילדים או שמישהו יגיד משהו. היא צריכה להגיע ממקום שלא פוחד.
אחרים יחשבו שאם זה באמת לא אישיו אז כמו שלא מספרים על כל הפעמים ששברנו את הרגל והרופאים תקנו אותה, כך גם אין מה להתעמק בניתוח האף. מובן שאם נושא ניתוחים פלסטיים יעלה בשיחה אינטימית מומלץ לשתף ולא להסתיר, כי אז באמת יכול בן הזוג להגיש מרומה. אבל לא יותר מזה.
בסופו של יום כל אחד יבחר בעצמו האם לספר ומתי לספר על הניתוח שעבר. הסיטואציה והאווירה צריכה להיות נעימה ומקבלת והאדם צריך לחוש בנוח להגיד זאת, גם אם הניתוח כבר מזמן לא מעסיק אותו באופן יומיומי.