חפש מאמרים:
שלום אורח
20.09.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ליקויי בניה – התוספת לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 מהותה, הסברים והצעות לתיקון.

ליקויי בניה – התוספת לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 מהותה, הסברים והצעות לתיקון.

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא מהותה של התוספת לחוק המכר (דירות) והצעות כותב המאמר לעריכת שינויים ותיקונים לתוספת זו. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהי התוספת לחוק המכר (דירות) וכן נוסחה העדכני של התוספת, לאחר מכן נסקור את סעיפי התוספת ונציע הצעות לשינויים ותיקונים לתוספת. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

א.    מהי התוספת לחוק המכר (דירות)?

1.      סעיף 4(א) לחוק המכר (דירות) קובע, בין היתר, כי " המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה": ...

2.   "תוך תקופת הבדק (המפורטת בתוספת) התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה";

3.     בסוף חוק המכר מצויה התוספת, המונה 10 סוגי ליקויים ואי התאמות שונים והסבר למילים "כשל" ו-"ליקוי", כאשר ההדגשים הנם שלי-צ.ש ונוסחה הנו כדלקמן:

 

תוספת

(סעיף 4)

           (1)  ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק – שנתיים;

           (2)  ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – שנתיים;

           (3)  כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים – שלוש שנים;

           (4)  ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים; לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות, ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת;

           (5)  כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים;

           (6)  כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות;

           (7)  כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;

           (8)  סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים – חמש שנים;

           (9)  התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;

           (10)       כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.

בתוספת זו –

"כשל" – כישלון מלא או חלקי בתפקוד המוצר או המערכת;

"ליקוי" – ליקוי בתפקוד ובעמידות המוצר או המערכת, לרבות אי-שמירה על יציבות, שלמות, איכות ומראה, הן של כל מרכיב בנפרד והן של המכלול.

4.   התוספת לחוק תוקנה והוחלפה בתיקון לחוק משנת 2011.

ב.    ניתוח סעיפי התוספת והצעות לשינויים ותיקונים

  1. בדירה/בבית מורכבים סוגים שונים של זכוכיות, שחלים לגביהם תקנים ו/או תקנות שונות. הזכוכיות מותקנות במעקות, בחלונות, בויטרינות ובפתחים שונים. לא מצאתי התייחסות לנושא זה  בתוספת ומן הראוי הוא כי מתקין התקנות יתייחס גם לנושא זה ויפרט את תקופת הבדק לגביו בתוספת לחוק.
  1. אני מציע למחוקק לתקן את התקנות כך שיקבע באופן ברור וחד משמעי, כי זכוכית, על מנת שתחשב מתאימה לתקן תסומן בסימן מתאים המוכיח זאת, (והוראה כזו קיימת בתקנים מסוימים ואינני בטוח אם בכולם) וזכוכית שאין לה את הסימון הנדרש תחשב כזכוכית שאינה עומדת בתקן.
  1. תקנה ברורה וחד משמעית שכזו תחסוך בעתיד כל מיני "מכתבים" ו"אישורים" ממתקין הזכוכיות של הקבלן בפרויקט, אשר מהיותו בעל אינטרס ברור בסכסוך, מטבע הדברים הוא ינסה להציל את עורו ועל כן הוא אינו יכול להיות אובייקטיבי ולכן לא ניתן להסתמך על "אישורים" שהוא ינפיק. תקנה חד משמעית שכזו תחסוך זמן שיפוטי יקר, לא יהיה צורך לחקור את קבלן הזכוכית וגם ביהמ"ש יצא נשכר ויחסוך בזמנו ובזמם של כל הצדדים המעורבים.
  1. בתוספת הקודמת הייתה התייחסות גם למנועים, שהושמטה, משום מה, בתוספת זו. בבנין עצמו וברכוש המשותף קיימים מנועים מסוגים שונים: של משאבות, של שערים חשמליים, גנרטור רזרבי, של דחסן אשפה, מפוחים, ונטות וכו'. מדובר באביזרים יקרים מאד שמן הראוי כי יפורטו  בתוספת על מנת למנוע וויכוחים וסכסוכים משפטיים מיותרים בעתיד.
  1. אחד האלמנטים היקרים ביותר ברכוש המשותף, אם לא היקר שביניהם הנה המעלית. מן הראוי כי תקבע לגבי המעלית תקופת בדק ברורה ומוגדרת בתוספת לחוק. מן הראוי הוא כי מתקין התקנות יתייחס גם לנושא זה ויפרט את תקופת הבדק לגביו בתוספת לחוק.
  1. בתוספת הקודמת נכלל רכיב קילוף חיפויים בחדרי מדרגות - שלוש שנים. הנוסח המקורי מדבר על "ליקוי בריצוף וחיפוי פנים". מהו, אם כך משמעות המונח "פנים"? האם פנים הדירה בלבד? האם פנים כל הבניין לרבות חדרי המדרגות, המחסנים הצמודים לדירות לעתים בקומה עצמה בצמוד לדירה ולעתים במקום אחר?
  1. ניסיון החיים והניסיון האישי שלי מטיפול באינספור תביעות ליקוי בניה, מלמד, כי במקרים רבים, שקיעות בריצוף ו/או נשירת אריחים מהקירות מתרחשים כעבור שלוש שנים, כעבור ארבע שנים וגם יותר. מדובר בליקוייים מהנפוצים ביותר. הנוסח הקודם של התוספת נקב בשלוש שנות בדק לגבי ליקויים אלה, ועם כל הכבוד, הקטנת תקופת הבדק בנוסח החדש של התוספת והקטנתו משלוש שנים לשנתיים, יש בו כדי לקפח את רוכשי הדירות, ומן הראוי להחזיר את תקופת הבדק לגבי ליקויים אלה לשלוש שנים, כפי שהיה בעבר.
  1. בכל הכבוד, לא מובן לי מדוע בתוספת החדשה בוצעה אבחנה ונקבעה תקופת בדק של שלוש שנים  ל" לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין", בהבדל מתקופת בדק של שנתיים שנקבעה בתוספת החדשה לגבי שקיעות בריצוף  בדירות עצמן?,
  1. בכל הכבוד, ההיגיון שלי אומר את ההיפך."בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין",עוברים מדי יום ודורכים עליהם  הרבה יותר אנשים מאשר בדירה עצמה. מכאן, שאם ישנה בעיה של שקיעות במקומות אלה, סביר להניח כי היא תתגלה מוקדם יותר  מאשר השקיעה בדירה עצמה. לכן, אם נקבעה תקופת בדק של שלוש שנים לשקיעות של הריצוף בחלקים המשותפים של הבניין, אותה תקופה לפחות צריכה להיות לגבי הריצוף בדירות עצמן, ואפילו תקופה ארוכה יותר.
  1. סעיף 6 לתוספת דן בצנרת מים דלוחין וביוב, ותקופת הבדק לגביהם הנה ארבע שנים; מה לגבי צנרת דלק, קיטור, גז או צנרת המוליכה כבלים, חשמל אינטרקום וכו'? ומה לגבי הכבלים עצמם?רצוי לקבוע את תקופת הבדק גם לגבי אלמנטים אלה.
  1. איזה הגיון יש במתן תקופת בדק של 4 שנים לצנרת מים ורק שנה אחת ליתר סוגי הצנרת (מכוח סעיף 10 לתוספת)? כל סוגי הצנרת "קבורים" תחת הריצוף ומדוע רוכש הדירה מחויב לשאת בהוצאה כספית כה כבדה של פירוק הריצוף, חשיפת הצנרת הפגומה וריצוף מחדש של המקום, ולעתים גם החלפה כללית של הריצוץ בהיעדר ריצוף תואם, כבר בחלוף תקופה של שנה אחת בלבד מהאכלוס? (בהתעלם לרגע מתקופת האחריות).

12.                     סעיף 8 לתוספת דן בסדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים. ומה עם סדקים ברוחב של 1.4 מ"מ בלבד? האם מישהו מכיר אדם כלשהו אשר היה מוכן לחיות בדירה עם סדקים ברוחב של 1.4 מ"מ? סדקים, מטבעם, נובעים מתזוזות של הקרקע ו/או המבנה עצמו. זהו תהליך איטי הנמשך על פני שנים. מה ההיגיון להגביל את תקופת הבדק בגין ליקוי זה רק לשנה אחת בלבד?

 בכל הכבוד, אין התייחסות ספציפית בתוספת לכלים סניטריים למיניהם: אמבטיות, אסלות, שיש, ברזים וכו'. נראה לי, בכל הכבוד, כי רוכש דירה זכאי לקבל תקופת בדק של למעלה משנה אחת בלבד לגבי מוצרים אלה.

ג.     דעה אישית של כותב המאמר

1.      כאמור לעיל, ובכל הכבוד, אני סבור כי מתקין התקנות לא התייחס לליקויים ואי התאמות שהיה עליו להתייחס אליהם, כמפורט במאמרי זה ולקבוע לגביהם תקופת בדק בתוספת לחוק הנ"ל.

2.      בנוסף, ובכל הכבוד, סבורני, כי מתקין התקנות סטה ממטרתו של חוק המכר (דירות) שנועד להגן על רוכשי דירות בישראל, וקיצר תקופות בדק, כמפורט לעיל, בהשוואה לנוסח הקודם של התוספת, מבלי שהיה צריך לנהוג כך.

3.      לתוספת ישנה חשיבות רבה ביותר באשר לנושא התיישנות התביעה, ועל כן מומלץ לא להתעלם מהתוספת מתוך מחשבה מוטעית כי היא רק "תוספת" הממוקמת בסוף החוק. אחד הנושאים הראשונים, אם לא הראשון שבהם, אותו יש לבדוק היטב בטרם מתקדמים עם הליך הגשת תביעה משפטית, הנו, האם התביעה כולה או חלקה התיישנה.? רק אם עברתם בהצלחה את המבחן הזה, יש טעם להמשיך בבניית ובהגשת התביעה לביהמ"ש, וכמובן, לא לשכוח לשלוח (לפני הגשת התביעה) למוכר/לקבלן מכתב רשום (רצוי עם אישור מסירה) לצרף אליו את חוות הדעת ההנדסית שקיבלתם ולדרוש ממנו לתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת.

ד.     סיכום

1.      בפתח המאמר הסברנו בקצרה מהי התוספת לחוק המכר (דירות).

2.      לאחר מכן הבאנו את נוסחה העדכני של התוספת לחוק המכר דירות.

3.      בהמשך ניתחנו את סעיפי התוספת וסקרנו את הנושאים החסרים לדעתי בתוספת לחוק המכר (דירות);

4.      בסוף המאמר הבאתי את עמדתי האישית בסוגיה ופרק סיכום.

הותר לפרסום ביום  11.8.2013

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון מגשר ובורר המתמחה בטיפול בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך, על כל סוגיהן , בין כל המעורבים והשותפים להליך הבניה  למעלה מ-35  שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 03-6728559   03-6720503

פקס' 03-6739193   

טל' נייד:  050-5781323

דוא"ל  ZVIS7@BEZEQINT.NET

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד צבי שטיין

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין29/06/14843 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה, בסוגי המקרים בהם תיתכן אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה. במאמר מובאת סקירת פסיקת בתי המשפט בנושא אחריותו של יועץ הקרקע כלפי רוכש הדירה כצד שלישי, דיון באחריות יועץ הקרקע במקרה של התקשרות ישירה בינו ובין מזמין העבודה והיקף אחריותו, תוך אבחנה בין אחריות לכשלים תכנוניים לבין אחריותו לכשלים בביצוע, והדגשה כי יועץ קרקע המפר את חובותיו המקצועיות כלפי הלקוח, עובר, במעשהו/מחדלו זה, גם עבירה משמעתית בהתאם לחוק המהנדסים. לסיכום מובאת עמדתו האישית בסוגיה של כותב המאמר.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין28/04/141030 צפיות
מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את נושא קביעת מינויים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה וקביעת שכרם. מאמר זה יצביע, על מספר החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ויסביר את הבעייתיות של החלטות אלה, אשר עם כל הכבוד, גורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט הנכבד ובזבוז זמן של הצדדים המתדינים ובאי כוחם. במאמר מובאת הצעה מהפכנית לשינוי בכל הקשור למינוי המומחים מטעם בתי המשפט וכן נוסח מוצע של החלטת בית המשפט לענין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין20/01/14600 צפיות
מאמר זה דן בחובות הכספיים ההדדיים בין דיירים בבית משותף במקרים של הרחבת דירותיהם. תופעה זו נפוצה בעיקר בבתים בני שתי קומות וארבעה דיירים כאשר פעם מרחיב את דירתו הדייר מלמטה ופעם מרחיב את דירתו הדייר שגר בקומה העליונה.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין20/01/14782 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא הכדאיות בהגשת תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה והסיכויים להצליח בה. זו השאלה המרכזית בה מתחבטים בעיקר רוכשי הדירות החדשות במדינת ישראל וגם אותם אנשים אשר בנו את ביתם על קרקע שלהם ו/או הרחיבו/שיפצו את ביתם/דירתם. במאמרנו זה ננסה להשיב על השאלות החשובות האם כדאי להגיש תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה, מתי יש להגיש את התביעה ומהם סיכוי ההצלחה בתביעה שכזו?

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין09/12/13672 צפיות
מאמרי זה הנו מאמר המשך למאמר קודם שפורסם על ידי ביום 22.10.2009 בו הבאתי סקירה מפורטת ורחבה יותר של נושא זכות התיקון ותביעות ליקויי בניה בכללותן. מאמרי זה מתמקד בתיקון הסעיף בחוק העוסק בזכות התיקון ובבעיתיות הנובעת מאופן ניסוחו של סעיף זה (תיקון מספר 5 לחוק מחודש אפריל 2011).

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין17/02/13785 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושאים ובפלוגתאות הנדונים בתביעות ליקויי בניה. במאמר זה נביא מעין מדריך הכולל בחובו סקירה מפורטת של מרבית הנושאים, הפלוגתאות וראשי הנזק למיניהם, הנדונים בתביעות ליקוי בניה נגד קבלנים.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין11/01/13713 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא כשרותו והתאמתו של מהנדס בנין לשמש כבורר הנדסי יחיד בתביעות ליקויי בניה. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהו בורר הנדסי. לאחר מכן נשיב לשאלה האם אכן מתאים מהנדס הבניין לשמש כבורר יחיד בתביעות ליקויי בניה? בהמשך נסקור את הפלוגתאות והנושאים הנדונים בתביעות ליקויי בניה. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין

מאת: yoni romנדל"ן ומקרקעין04/08/19257 צפיות
התחום המשפטי בכלל - והתחום המשפטי בנושאי משפחה בפרט - הוא מרתק ומעניין, אך במידה ואינכם מבינים בו לעומק רצוי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין13/04/18585 צפיות
היתר בנייה הוא רישיון לעשות שינוי /בניה בנכס, שניתן בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית הבנייה.אם אתם רוצים לעשות שינוי בבית/ בדירה שכרוך בשינוי שדורש היתר בנייה – לדוגמה, אתם רוצים לבנות על הגג, אזי אתם צריכים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב פונים עם תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז מחכים לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית, ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים). היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפים תכניות המבנה ורשימת דרישות.

מאת: orya peryנדל"ן ומקרקעין22/01/18502 צפיות
תל אביב הינה העיר המבוקשת ביותר בארץ לרכישת או שכירות נדל"ן. אם הסטודנטים שמעוניינים ללמוד ולעבוד בעיר המרכזית ביותר בארץ, או זוגות צעירים שמעוניינים לגור בעיר בגלל הקרבה למקום עבודתם. גם משקיעים בנדל"ן מעוניינים למצוא דירות ישנות שתכנית תמ"א 38 חלה עליהן. מי שמוצא עסקה מסוג זה, יצא מורווח, היות ומדובר על עסקה שתהיה שווה בעשרות אחוזים יותר, כאשר מדובר על פינוי בינוי והערך של הדירה יהיה שווה הרבה יותר, כשהיא חדשה לחלוטין וגדולה הרבה ממה שהייתה בעת רכישתה לפני הבנייה.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין18/12/16935 צפיות
האם כאשר לא ניתן להרשיע אדם בביצוע עבודות בנייה ללא היתר בשל התיישנות, ניתן להרשיעו בעבירה נמשכת של שימוש בנכס שנבנה ללא היתר? ביהמ"ש לעניינים מקומיים משיב על כך בשלילה. כנגד קטן שושנה ויוסף (להלן: "הנאשמים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין ביחס למבנים מסוימים. כתב האישום הוגש לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחולון, ונדון בפני השופטת ריבי צוק.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין22/11/16682 צפיות
יש לכם מסעדה קטנה, מכבסה, מספרה, מכון קעקועים ופירסינג, אטליז או חדר כושר? אתם צפויים לקבל הקלות ברישוי פתיחת העסק. במסגרת רפורמה של האוצר בחוק ההסדרים תבוטל חובת אישור כבאות האש לסוגי עסק מסויימים והיא תוחלף בהתחייבות עצמית. לידי ynet הגיעה רשימת 120 סוגי העסקים שיהיו פטורים מהאישור המדובר בדרך לרישיון העסק.

בעלי דירות להשקעה פנו למשרד המשפטים בטענה כי היוזמה למיסוי דירה שלישית ומעלה היא לא חוקית ■ בתשובה, הבהירו במשרד כי היוזמה כבר נבחנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואושרה

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/161554 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica