חפש מאמרים:
שלום אורח
20.09.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ליקויי בניה- "זכות התיקון" עפ"י תיקון מספר 5 לחוק המכר (דירות) בתביעות ליקויי בניה

ליקויי בניה- "זכות התיקון" עפ"י תיקון מספר 5 לחוק המכר (דירות) בתביעות ליקויי בניה   מאת עו"ד צבי שטיין* א.      הערת פתיחה  

            מאמרי זה הנו מאמר המשך למאמר קודם שפורסם על ידי ביום 22.10.2009 בו הבאתי סקירה מפורטת ורחבה יותר של נושא זכות התיקון ותביעות ליקויי בניה בכללותן. מאמרי זה מתמקד בתיקון הסעיף בחוק העוסק בזכות התיקון ובבעיתיות הנובעת מאופן ניסוחו של סעיף זה (תיקון מספר 5 לחוק מחודש אפריל 2011).

ב.      מהי זכות התיקון ושל מי היא?

1.      אנשים רבים במדינת ישראל ובכל העולם רוכשים דירות חדשות. בדרך כלל מתגלים בדירות אלה ליקויים ופגמים הנקראים בלשון החוק "אי התאמה".

2.      ההתכתשות המשפטית העיקרית בין הצדדים בתביעות ליקויי בניה הנה על "זכות התיקון" של ליקויי הבניה ע"י המוכר/קבלן. כל עו"ד מתחיל העוסק בתביעות ליקויי בניה, אמור לדעת כי זו המחלוקת העיקרית בתביעות ליקויי בניה: האם עדיין עומדת למוכר זכות התיקון, או, שמא, הוא איבד אותה ועליו לפצות את הרוכש בכסף בלבד ולא על ידי ביצוע התיקון עצמו.

3.      להכרעה בשאלה עובדתית/משפטית זו, ישנה השפעה מכרעת על העלויות הכספיות שייפסקו כנגד המוכר בתביעות ליקויי בניה. במידה ויקבע כי עדיין שמורה למוכר זכות התיקון, העלויות הכספיות של המוכר בתביעות ליקויי בניה תהיינה הרבה יותר נמוכות מאלו שייפסקו במקרה בו יוחלט כי הוא איבד את זכות התיקון.

(יש לזכור כי מרבית תביעות ליקויי הבניה המוגשות לבתי המשפטי בארץ הנן תביעות לקבלת פיצוי כספי ומעטות הן תביעות ליקויי בניה בהן מתבקש סעד של ביצוע התיקונים בפועל).

ג.       נוסחי הסעיף בעבר ובהווה

1.      עובר לתיקון מספר 5 לחוק, נוסחו של סעיף 4 ב' שדן בנושא זכות התיקון קבע כדלקמן: "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".

2.      בתיקון מס' 5 לחוק המכר (דירות) (תיקון מס' 5), התשע"א-2011, תוקנה ההוראה בדבר זכות התיקון והיא מצויה כיום בסעיף 4 ב (ב) וקובעת לאמור: "חזרה והתגלתה אי ההתאמה או אי ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי ההתאמה או אי ההתאמה היסודית, או שתיקונה של אי ההתאמה או אי ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה או קונה המשנה כאמור, רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון".

3.      מעיון חטוף בשתי הוראות החוק הנ"ל, ניתן להבחין מיד כי ההוראה המתקנת, ארוכה ומורכבת  יותר. לטעמי, עם כל הכבוד, היא גם מסורבלת מדי, וראוי היה לפצלה.

ד.       הבעייתיות בנוסח הסעיף .

1.      ניקח לרגע את חלקו הראשון של הסעיף הקובע: "חזרה והתגלתה אי ההתאמה או אי ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי ההתאמה או אי ההתאמה היסודית..."

2.      נניח לרגע שרוכש דירה גילה בדירתו אי התאמה מסוימת, הודיע עליה לקבלן המוכר, זה בא ותיקן את הליקוי. כעבור זמן קצר שב והופיע הליקוי, הרוכש הודיע על כך למוכר, המוכר הגיע ותיקן וכך זה קרה מספר פעמים במשך השנתיים הראשונות.

3.      לאיזו "הודעה" של רוכש הדירה התכוון המחוקק? האם לראשונה? לשנייה? לשלישית? לתשובה זו ישנה השלכה מכרעת על התשובה לשאלה: מאיזו הודעה נתחיל למנות  את התקופה של  השנתיים?

4.      והנה, כאשר אין לנו הוראה ברורה וחד משמעית בנוסחו של החוק, נאלצים בתי המשפט לבזבז את זמנם על פרשנויות סותרות, כאלו ואחרות כפי הבנתו של כל שופט ושופט.

5.      אם בתי המשפט, או מי מהשופטים, יפרשו את הסעיף בחוק כך שהכוונה להודעה האחרונה של הרוכש, הדבר יגרום להארכה של תקופת זכות התיקון של המוכר, וספק אם לכך התכוון המחוקק.

6.      ונניח לרגע לעומת זאת, כי בתי המשפט או מי מהשופטים, יפרשו את הוראת החוק כמתייחסת להודעה הראשונה בלבד של רוכש הדירה בדבר אי ההתאמה, ובפועל אותו רוכש דירה פנה למוכר מספר פעמים בדרישה לתקן, המוכר הגיע ותיקן והמוכר פנה אליו בדרישת תיקון נוספת לאחר עבור תקופה של למעלה משנתיים מההודעה הראשונה?

7.      בתי המשפט נוהגים לעשות שימוש בהוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, העוצרת את מרוץ ההתיישנות ומיישמים אותה בתחום ליקוי הבניה בקובעם כי כאשר קבלן מבצע תיקון כלשהו של אי התאמה, רואים אותו כמודה בקיומה של אי ההתאמה, הודאה המאריכה את תקופת ההתיישנות.

8.      אמנם נכון כי סעיף 9 לחוק ההתיישנות מדבר על "תובע" ו"נתבע", אולם, עם כל הכבוד, נראה לי יש הגיון רב בטענת מוכר כי כאשר הרוכש פונה אליו בדרישת תיקון העולה על שנתיים מיום ההודאה הראשונה, יש בכך משום הודאת הרוכש בזכותו של המוכר לבצע את התיקון.

9.      ספק רב בעיני שאם יבוא בפני בתי המשפט מקרה כזה המתואר לעיל, בו יביע המוכר את הסכמתו לביצוע התיקון, הצדדים יקבעו מועד מתואם להגעתו של המוכר לבצע את התיקונים, ובמקרה יפגוש רוכש הדירה באותו יום עו"ד שיאמר לו כי בגלל שעברו שנתיים המוכר איבד את זכות התיקון, וכתוצאה מכך יודיע הרוכש מיד לקבלן שהוא מבטל את הגעתו לביצוע התיקון, ובסופו של יום ביהמ"ש יצדיק את הרוכש ויקבע כי המוכר איבד את זכות התיקון.

10.  לי, באופן אישי, נראה, עם כל הכבוד, כי במקרה שכזה בתי המשפט לא יקבעו כי המוכר איבד את זכות התיקון, בין אם משיקולי תום לב, בין אם משיקולי צדק ו/או מכל שיקול אחר או נוסף.

11. בעייתיות נוספת בתיקון נובעת מכך, שנוסחו הנוכחי של הסעיף אינו קובע מקסימום למספר התיקונים שהקבלן יכול לבצע בגין הליקוי. נניח, לדוגמא, דירה מסוימת אשר סובלת מבעיות רטיבות ולחות, בין אם כתוצאה מחול רטוב מתחת לריצוף, בין בשל דליפת מים מצנרת במקום כלשהו, שמקורה בדירה של הקונה או בדירה שמעליו.

12. באופן טבעי, בשלב מסוים יתחילו להתגלות תוצאות אותה רטיבות בדמות קילופי צבע, קילופי טיח, התפוררות טיח, תפרחות ועובש בקירות או בתקרה.

13. הרוכש יודיע על כך לקבלן / המוכר ולצורך העניין נניח כי אותו קבלן הנו בעל מודעות שרות ויחס מעולים, יגיע תוך זמן קצר, ישייף וינקה את המקום, יצבע אותו מחדש, וראה זה פלא, הבעיה נפתרה.

14. כעבור כחודשים מופיעים לפתע כל הסימנים שהופיעו בפעם הקודמת. רוכש הדירה יפנה פעם נוספת לקבלן, זה ישלח את פועליו מיד ויחזור על ה"טיפול" שבוצע בפעם הקודמת.

15. כך הלאה יכול ריטואל זה לחזור על עצמו גם 10 פעמים במהלך השנתיים שנקבעו בסעיף. כל עוד הקבלן יטפל רק בתוצאה ולא יטפל בצורה יסודית בגורם לרטיבות, התופעה תחזור על עצמה במשך שנים רבות ובמקרה של דליפת מים, ללא הגבלת זמן, כל עוד קיימת הדליפה (בנוסף, ישלם הרוכש תשלומים גבוהים מיותרים בגין "צריכת" המים המוגדלת).

16. לפיכך, טוב היה עושה המחוקק, אילו הגביל את זכות התיקון למספר מוגדר של ניסיונות תיקון, נניח שניים.

17. קבלן אשר ניסה פעמיים לתקן את אותו ליקוי ולא פתר את הבעיה, אזי, אחת משתיים: או שהוא לא מסוגל לתקן את הליקוי, או שהוא אינו מתייחס ברצינות לחובתו לתיקון הליקוי ומנסה להימנע מעלויות כספיות גבוהות כמו הרמת הריצוף, החלפת מצע החול, וריצוף מחדש, או שבירת קירות וחשיפת הצנרת הדולפת והחלפתה.

18. בין כך ובין אחרת, יש להציב גבול לסבלו של רוכש הדירה, להגביל את מספר הפעמים בהם רשאי הקבלן/המוכר להפוך את הדירה לאתר ניסויים ולחזור על אותו "תיקון" כושל, ולאפשר לרוכש, לאחר מקסימום שני ניסיונות תיקון כושלים\ לנהוג כאמור בסיפא של הסעיף :"רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון".

ה.      הצעתי לתיקון נוסח החוק

1.      הפתרון הנראה לי כנחוץ לפתרון המחלוקת, הנו הוספת המילה "הראשונה" בשורה השלישית של הסעיף לאחר המילים "קונה המשנה".

2.      הוספת מילה זו תבהיר את כוונת המחוקק, תקבע בצורה ברורה לאיזו הודעה מדובר, ממתי מתחילים למנות את השנתיים ותמנע החלטות שיפוטיות סותרות של בתי המשפט.

3.      דעתי האישית הנה כי יש למנות את השנתיים מיום ההודאה הראשונה של הרוכש.

4.      הצעה נוספת לתיקון הסעיף הנה מחיקת המילים "פעם אחת או יותר" ובמקומן יבואו המילים "עד פעמיים".

ו.        סיכום

1.      לאחר הערת פתיחה סקרנו בקצרה את משמעותה של זכות התיקון של מוכר הדירה על פי חוק המכר (דירות) מבוא והקדמה קצרה סקרנו את חשיבותה של המחלוקת בנושא זה והבהרתי כי מה שעומד מאחורי הרצון העז של הקבלנים לבצע את התיקון בפועל הנו השיקול הכספי שכן ביצוע תיקונים בפועל, זול לקבלן הרבה יותר מפיצוי כספי.

2.      בהמשך הבאנו את נוסח החוק כפי שהיה עד התיקון ואת נוסח המתוקן של החוק לאחר תיקון מספר  5 לחוק המכר (דירות).

3.      לאחר מכן הסברנו את הבעייתיות של נוסח הסעיף המתוקן  לחוק.

1.      בהמשך מאמרי הבאתי את הצעותי לתיקון נוסח החוק על דרך הוספתה של המילה "הראשונה" בצרוף דעתי האישית ממתי יש למנות את התקופה של השנתיים.

2.      בנוסף, הצעתי להגביל את מספר הפעמים בהן יוכל הקבלן לחזור על אותו תיקון במשך השנתיים  על דרך מחיקת המילים "פעם אחת או יותר" ובמקומן יבואו המילים "עד פעמיים"

3.      סיימתי את מאמרי בפרק המסכם בקצרה את ראשי הפרקים של המאמר.

ליקויי בניה

 

הותר לפרסום ביום 20.10.2013

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-30 שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל  ZVIS7@BEZEQINT.NET

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

**כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-30 שנים.

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

ליקויי בניה

זכות התיקון של ליקויי בניה

תביעות ליקויי בניה

עו"ד תביעות ליקויי בניה

עורך דין תביעות ליקויי בניה

בדק בית

ביקורת מבנים

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד צבי שטיין

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין29/06/14843 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה, בסוגי המקרים בהם תיתכן אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה. במאמר מובאת סקירת פסיקת בתי המשפט בנושא אחריותו של יועץ הקרקע כלפי רוכש הדירה כצד שלישי, דיון באחריות יועץ הקרקע במקרה של התקשרות ישירה בינו ובין מזמין העבודה והיקף אחריותו, תוך אבחנה בין אחריות לכשלים תכנוניים לבין אחריותו לכשלים בביצוע, והדגשה כי יועץ קרקע המפר את חובותיו המקצועיות כלפי הלקוח, עובר, במעשהו/מחדלו זה, גם עבירה משמעתית בהתאם לחוק המהנדסים. לסיכום מובאת עמדתו האישית בסוגיה של כותב המאמר.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין28/04/141030 צפיות
מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את נושא קביעת מינויים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה וקביעת שכרם. מאמר זה יצביע, על מספר החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ויסביר את הבעייתיות של החלטות אלה, אשר עם כל הכבוד, גורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט הנכבד ובזבוז זמן של הצדדים המתדינים ובאי כוחם. במאמר מובאת הצעה מהפכנית לשינוי בכל הקשור למינוי המומחים מטעם בתי המשפט וכן נוסח מוצע של החלטת בית המשפט לענין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין20/01/14600 צפיות
מאמר זה דן בחובות הכספיים ההדדיים בין דיירים בבית משותף במקרים של הרחבת דירותיהם. תופעה זו נפוצה בעיקר בבתים בני שתי קומות וארבעה דיירים כאשר פעם מרחיב את דירתו הדייר מלמטה ופעם מרחיב את דירתו הדייר שגר בקומה העליונה.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין20/01/14782 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא הכדאיות בהגשת תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה והסיכויים להצליח בה. זו השאלה המרכזית בה מתחבטים בעיקר רוכשי הדירות החדשות במדינת ישראל וגם אותם אנשים אשר בנו את ביתם על קרקע שלהם ו/או הרחיבו/שיפצו את ביתם/דירתם. במאמרנו זה ננסה להשיב על השאלות החשובות האם כדאי להגיש תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה, מתי יש להגיש את התביעה ומהם סיכוי ההצלחה בתביעה שכזו?

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין11/08/13679 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא מהותה של התוספת לחוק המכר (דירות) והצעות כותב המאמר לעריכת שינויים ותיקונים לתוספת זו. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהי התוספת לחוק המכר (דירות) וכן נוסחה העדכני של התוספת, לאחר מכן נסקור את סעיפי התוספת ונציע הצעות לשינויים ותיקונים לתוספת. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין17/02/13785 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושאים ובפלוגתאות הנדונים בתביעות ליקויי בניה. במאמר זה נביא מעין מדריך הכולל בחובו סקירה מפורטת של מרבית הנושאים, הפלוגתאות וראשי הנזק למיניהם, הנדונים בתביעות ליקוי בניה נגד קבלנים.

מאת: עו"ד צבי שטייןנדל"ן ומקרקעין11/01/13714 צפיות
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא כשרותו והתאמתו של מהנדס בנין לשמש כבורר הנדסי יחיד בתביעות ליקויי בניה. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהו בורר הנדסי. לאחר מכן נשיב לשאלה האם אכן מתאים מהנדס הבניין לשמש כבורר יחיד בתביעות ליקויי בניה? בהמשך נסקור את הפלוגתאות והנושאים הנדונים בתביעות ליקויי בניה. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין

מאת: yoni romנדל"ן ומקרקעין04/08/19257 צפיות
התחום המשפטי בכלל - והתחום המשפטי בנושאי משפחה בפרט - הוא מרתק ומעניין, אך במידה ואינכם מבינים בו לעומק רצוי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין13/04/18585 צפיות
היתר בנייה הוא רישיון לעשות שינוי /בניה בנכס, שניתן בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית הבנייה.אם אתם רוצים לעשות שינוי בבית/ בדירה שכרוך בשינוי שדורש היתר בנייה – לדוגמה, אתם רוצים לבנות על הגג, אזי אתם צריכים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב פונים עם תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז מחכים לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית, ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים). היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפים תכניות המבנה ורשימת דרישות.

מאת: orya peryנדל"ן ומקרקעין22/01/18502 צפיות
תל אביב הינה העיר המבוקשת ביותר בארץ לרכישת או שכירות נדל"ן. אם הסטודנטים שמעוניינים ללמוד ולעבוד בעיר המרכזית ביותר בארץ, או זוגות צעירים שמעוניינים לגור בעיר בגלל הקרבה למקום עבודתם. גם משקיעים בנדל"ן מעוניינים למצוא דירות ישנות שתכנית תמ"א 38 חלה עליהן. מי שמוצא עסקה מסוג זה, יצא מורווח, היות ומדובר על עסקה שתהיה שווה בעשרות אחוזים יותר, כאשר מדובר על פינוי בינוי והערך של הדירה יהיה שווה הרבה יותר, כשהיא חדשה לחלוטין וגדולה הרבה ממה שהייתה בעת רכישתה לפני הבנייה.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין18/12/16935 צפיות
האם כאשר לא ניתן להרשיע אדם בביצוע עבודות בנייה ללא היתר בשל התיישנות, ניתן להרשיעו בעבירה נמשכת של שימוש בנכס שנבנה ללא היתר? ביהמ"ש לעניינים מקומיים משיב על כך בשלילה. כנגד קטן שושנה ויוסף (להלן: "הנאשמים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין ביחס למבנים מסוימים. כתב האישום הוגש לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחולון, ונדון בפני השופטת ריבי צוק.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין22/11/16682 צפיות
יש לכם מסעדה קטנה, מכבסה, מספרה, מכון קעקועים ופירסינג, אטליז או חדר כושר? אתם צפויים לקבל הקלות ברישוי פתיחת העסק. במסגרת רפורמה של האוצר בחוק ההסדרים תבוטל חובת אישור כבאות האש לסוגי עסק מסויימים והיא תוחלף בהתחייבות עצמית. לידי ynet הגיעה רשימת 120 סוגי העסקים שיהיו פטורים מהאישור המדובר בדרך לרישיון העסק.

בעלי דירות להשקעה פנו למשרד המשפטים בטענה כי היוזמה למיסוי דירה שלישית ומעלה היא לא חוקית ■ בתשובה, הבהירו במשרד כי היוזמה כבר נבחנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואושרה

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/161555 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica