חפש מאמרים:
שלום אורח
19.04.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ניצחון לסחר החופשי: ארגון הסחר העולמי ביטל הגבלות יבוא שהופעלו ע"י ארגנטינה

ניצחון לסחר החופשי: ארגון הסחר העולמי ביטל הגבלות יבוא שהופעלו ע"י ארגנטינה

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי (WTO). במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בנסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

לאחרונה, בחודש אוגוסט 2014, פסק פנל יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי ("WTO") נגד ארגנטינה בעניין הגבלות שונות שהטילה על היבוא לארצה. הכרעה זו ממשיכה ומחזקת את המגמה הדוגלת בסחר חופשי ושוויוני בין המדינות החברות בארגון ה-WTO, זאת בכדי שלא ייווצר יתרון בלתי הוגן למדינה אחת אל מול יתר המדינות, באמצעות הגבלות ואיסורים שונים שמטרתם להקשות על הסחר עם מדינות אחרות.

עובדות המקרה:

מדובר בסכסוך שהתגלע בשנת 2012, אשר הגיע לפתחו של ה-WTO לאחר שארה"ב, האיחוד האירופי ויפן הגישו תלונה על ארגנטינה בעטייה של מדיניות "חובת רישוי ליבוא" (בספרדית: "Declaracion Jurada Anticipada de Importacion או "DJAI), אשר מתנה את היבוא לארגנטינה בקבלת אישור מהרשויות הארגנטינאיות הרלוונטיות לפני יבוא סוגים שונים של טובין. חשוב להבהיר כי על פי הסכמי ה-WTO על כל מדינה חברה לאפשר מתן רישיונות ליבואנים בצורה אוטומטית, בכדי לעודד את הסחר הבינלאומי.

בנוסף, הפנל עסק גם בהוראות אחרות שניתנו מצד ארגנטינה אשר עלולות לפגוע במסחר, ובתוך כך: הגבלת היקף היבוא ונפחו, התחייבות להשקעות בארגנטינה כתנאי סף ליבוא לארגנטינה וכן קביעה של רף מינימאלי של יחס יבוא-יצוא בו חייבים לעמוד היבואנים על מנת שיתאפשר להם לייבא טובין לארגנטינה. הנחיות אלו השפיעו על נתח עצום של השוק מאחר והופעלו כלפי יבוא טובין שונים, דוגמת מוצרי מחשוב, כימיקלים שונים לחקלאות ולתעשייה, ציוד תעבורה, חלקי מכונות שונים ועוד.

לאחר דיון מעמיק ומקיף בנושא הסכסוך והמדיניות שהופעלה על ידי ארגנטינה, נקבע כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא אינה עולה בקנה אחד עם הסכמי והנחיות ה-WTO, ובפרט נוגדת את סעיף 1: XI כמו גם את סעיף 4:III להסכם GATT 1994.

סעיף 1:X להסכם אוסר על התקנת הנחיות המגבילות את היבוא (דוגמת הטלת מכסות יבוא,רישיונות יבוא-יצוא וכד') וזהו נוסחו:

"No prohibitions or restrictions other than duties, taxes or other charges, whether made effective through quotas, import or export licences or other measures, shall be instituted or maintained by any contracting party on the importation of any product of the territory of any other contracting party or on the exportation or sale for export of any product destined for the territory of any other contracting party"

סעיף 4:III להסכם אוסר אפליה לרעה של מוצרים מיובאים (דוגמת חובות עמידה בתקנים מחמירים ובבדיקות מסוימות, אשר מוחלות רק עבור מוצרים מיובאים) אשר עלולה לפגוע בתחרות השוק ובמעמדם מול מוצרים מקומיים:

"The products of the territory of any contracting party imported into the territory of any other contracting party shall be accorded treatment no less favourable than that accorded to like products of national origin in respect of all laws, regulations and requirements affecting their internal sale, offering for sale, purchase, transportation, distribution or use.  The provisions of this paragraph shall not prevent the application of differential internal transportation charges which are based exclusively on the economic operation of the means of transport and not on the nationality of the product."

ה-WTO קבע כי ארגנטינה מפירה את הסעיפים הנ"ל לאחר שמצא כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא חוסמת/ מגבילה את גישת השוק למוצרים מיובאים מסוימים, מייצרת חוסר ודאות מצד היבואנים והיצואנים באשר ללגיטימיות העסקאות שביניהם, יוצרת מכסות שמונעות יבוא חופשי ובאופן כללי מעמיסה עול כבד על כתפי היבואנים עד כדי כך שפוגעת קשות בכדאיות היבוא.

הפנל קבע כי המדיניות שקבעה ארגנטינה הפוכה בתכלית מהמדיניות אליה שואף ומכוון ה-WTO, מדיניות על פיה על כלל המדינות החברות לפעול בשקיפות ובצורה שתאפשר ודאות עבור הסוחרים.

כאמור, החלטה זו של ארגון הסחר העולמי הינה בשורה נהדרת למדינות החברות, אשר ממשיכה את מגמת הארגון להביא לידי שוויון, שקיפות וודאות בין המדינות החברות במהלך המסחר ביניהן, מגמה שהינה מבורכת בהחלט.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

לאחרונה, אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששוןמכס11/05/151315 צפיות
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששוןדיני מיסים25/04/151109 צפיות
במאמר זה נסקור את שלב הבקשה לקבלת רישיון יצוא עבור היצואן הבטחוני.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששוןדיני מיסים30/01/151373 צפיות
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: בנימין קלינגרדיני מיסים14/01/222134 צפיות
פורסם תזכיר חוק הכולל שורת תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין נושא מיסוי מקרקעין תאריך פרסום 13.01.2022 תזכיר חוק שפורסם היום (ה') 13.1.22 להערות הציבור כולל שבעה תיקונים מוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שמטרתם עידוד מכירת קרקעות לבנייה למגורים, הרחבת מדרגות מס הרכישה לרוכשי דירה יחידה ותיקון עיוותי מס שונים. התיקונים המוצעים צפויים לעודד מכירת דירות מגורים בטווח הקרוב ומתוך שאיפה להביא להגדלת היצע ולהורדת מחירי הדירות. התזכיר פתוח להערות הציבור עד 3/2/22 בשעה 23:59

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/201158 צפיות
בית המשפט השלום, גזר על מהנדס כימיה, במסגרת הסדר טיעון; הטלת עונש - 33 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, זאת בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס, בגין ההכנסה שהושמטה -38 מיליון. המהנדס הורשע בהעלמת הכנסות של 38 מיליון שקלים בחשבונות בנק UBS בשוויץ, לאחר שמכר את חלקו בחברה שהיה שותף בבעלותה ברומניה. המהנדס הודה בהשמטת ההכנסה בסך 38 מיליון ₪.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/201179 צפיות
בשבועות האחרונים, הופיעו או התקשרו למשרדי, אזרחים ישראלים תמימים ומזדמנים, המחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין. להפתעתם, הללו התבקשו על ידי מחלקת המודיעין של רשות המסים, למלא טפסים הדורשים מהם גילוי מלא על נכסיהם והמס בהתאם. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. השאלות המופנות לאותם אזרחים הינן כלליות, תוך בקשה להצהרה על נכסים. רשות המיסים מכוונת לנכסי הביטקוין, מאחר ואלה הם נכסיהם העיקריים של מקבלי טפסי ההצהרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים26/10/201402 צפיות
חוקי המס בישראל קובעים, כי מתנות פטורות ממס וזאת כל עוד הן ניתנו בתום לב. אולם, פסק דין תקדימי מחייב בבית המשפט העליון מיום 18 באוקטובר 2020, קבע כי הכנסות הרב – המערער, נכנסות בגדר סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה המחייב במס "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהיא". המשמעות של הפסיקה המחייבת שהתקבלה בבית המשפט העליון הינה, שמעתה ואילך, ידוענים, מקובלים ולמעשה כל אדם בעל פרופיל חברתי – ציבורי – תקשורתי גבוה, צריך לדווח על שווי המתנות שלו, וכן – גם מחתונות ואירועים משמחים אחרים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/201064 צפיות
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/201109 צפיות
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/20993 צפיות
נציבות תלונות הציבור על שופטים והמפקח לפי סימן ה' 1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 הכפופה למשרד המשפטים פרסם חוברת הסבר על חובת הגשת הצהרת הון של שופט.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica