חפש מאמרים:
שלום אורח
23.07.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ניצחון לסחר החופשי: ארגון הסחר העולמי ביטל הגבלות יבוא שהופעלו ע"י ארגנטינה

ניצחון לסחר החופשי: ארגון הסחר העולמי ביטל הגבלות יבוא שהופעלו ע"י ארגנטינה

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי (WTO). במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בנסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

לאחרונה, בחודש אוגוסט 2014, פסק פנל יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי ("WTO") נגד ארגנטינה בעניין הגבלות שונות שהטילה על היבוא לארצה. הכרעה זו ממשיכה ומחזקת את המגמה הדוגלת בסחר חופשי ושוויוני בין המדינות החברות בארגון ה-WTO, זאת בכדי שלא ייווצר יתרון בלתי הוגן למדינה אחת אל מול יתר המדינות, באמצעות הגבלות ואיסורים שונים שמטרתם להקשות על הסחר עם מדינות אחרות.

עובדות המקרה:

מדובר בסכסוך שהתגלע בשנת 2012, אשר הגיע לפתחו של ה-WTO לאחר שארה"ב, האיחוד האירופי ויפן הגישו תלונה על ארגנטינה בעטייה של מדיניות "חובת רישוי ליבוא" (בספרדית: "Declaracion Jurada Anticipada de Importacion או "DJAI), אשר מתנה את היבוא לארגנטינה בקבלת אישור מהרשויות הארגנטינאיות הרלוונטיות לפני יבוא סוגים שונים של טובין. חשוב להבהיר כי על פי הסכמי ה-WTO על כל מדינה חברה לאפשר מתן רישיונות ליבואנים בצורה אוטומטית, בכדי לעודד את הסחר הבינלאומי.

בנוסף, הפנל עסק גם בהוראות אחרות שניתנו מצד ארגנטינה אשר עלולות לפגוע במסחר, ובתוך כך: הגבלת היקף היבוא ונפחו, התחייבות להשקעות בארגנטינה כתנאי סף ליבוא לארגנטינה וכן קביעה של רף מינימאלי של יחס יבוא-יצוא בו חייבים לעמוד היבואנים על מנת שיתאפשר להם לייבא טובין לארגנטינה. הנחיות אלו השפיעו על נתח עצום של השוק מאחר והופעלו כלפי יבוא טובין שונים, דוגמת מוצרי מחשוב, כימיקלים שונים לחקלאות ולתעשייה, ציוד תעבורה, חלקי מכונות שונים ועוד.

לאחר דיון מעמיק ומקיף בנושא הסכסוך והמדיניות שהופעלה על ידי ארגנטינה, נקבע כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא אינה עולה בקנה אחד עם הסכמי והנחיות ה-WTO, ובפרט נוגדת את סעיף 1: XI כמו גם את סעיף 4:III להסכם GATT 1994.

סעיף 1:X להסכם אוסר על התקנת הנחיות המגבילות את היבוא (דוגמת הטלת מכסות יבוא,רישיונות יבוא-יצוא וכד') וזהו נוסחו:

"No prohibitions or restrictions other than duties, taxes or other charges, whether made effective through quotas, import or export licences or other measures, shall be instituted or maintained by any contracting party on the importation of any product of the territory of any other contracting party or on the exportation or sale for export of any product destined for the territory of any other contracting party"

סעיף 4:III להסכם אוסר אפליה לרעה של מוצרים מיובאים (דוגמת חובות עמידה בתקנים מחמירים ובבדיקות מסוימות, אשר מוחלות רק עבור מוצרים מיובאים) אשר עלולה לפגוע בתחרות השוק ובמעמדם מול מוצרים מקומיים:

"The products of the territory of any contracting party imported into the territory of any other contracting party shall be accorded treatment no less favourable than that accorded to like products of national origin in respect of all laws, regulations and requirements affecting their internal sale, offering for sale, purchase, transportation, distribution or use.  The provisions of this paragraph shall not prevent the application of differential internal transportation charges which are based exclusively on the economic operation of the means of transport and not on the nationality of the product."

ה-WTO קבע כי ארגנטינה מפירה את הסעיפים הנ"ל לאחר שמצא כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא חוסמת/ מגבילה את גישת השוק למוצרים מיובאים מסוימים, מייצרת חוסר ודאות מצד היבואנים והיצואנים באשר ללגיטימיות העסקאות שביניהם, יוצרת מכסות שמונעות יבוא חופשי ובאופן כללי מעמיסה עול כבד על כתפי היבואנים עד כדי כך שפוגעת קשות בכדאיות היבוא.

הפנל קבע כי המדיניות שקבעה ארגנטינה הפוכה בתכלית מהמדיניות אליה שואף ומכוון ה-WTO, מדיניות על פיה על כלל המדינות החברות לפעול בשקיפות ובצורה שתאפשר ודאות עבור הסוחרים.

כאמור, החלטה זו של ארגון הסחר העולמי הינה בשורה נהדרת למדינות החברות, אשר ממשיכה את מגמת הארגון להביא לידי שוויון, שקיפות וודאות בין המדינות החברות במהלך המסחר ביניהן, מגמה שהינה מבורכת בהחלט.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

לאחרונה, אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששוןמכס11/05/15843 צפיות
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמר זה נסקור את שלב הבקשה לקבלת רישיון יצוא עבור היצואן הבטחוני.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19147 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בתל-אביב במחלוקת בנושא הפרת הוראות תקן ישראלי. במקרה זה, יבואן ייבא סוכריות ממותקות ברכב-כוהל סורביטול מגרמניה ולא ציין על גבי האריזה, ליד המילה "ללא סוכר", כי הוא מכיל רב-כהלים כנדרש בתקן. בית המשפט אישר את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וקבע כי היבואן הפר את הוראות תקן ישראלי.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19131 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, בתביעתה של חברת ביטוח כנגד בעלים רשומים של אוניה, להחזר פיצויים ששולמו ליבואן מבוטח בגין מטען אשר לא הגיע ליעדו. בית המשפט דן בהיקף הפוליסה שנרכשה וקבע כי סיכון של אי מסירת מטען מצוי במתחם הסיכונים המכוסים במסגרת פוליסת הביטוח. עם זאת, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי תשלומי הפיצויים ששולמו ליבואן שולמו בגין כספים שהועברו בפועל לספק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19136 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, בתביעתה של חברת ביטוח כנגד בעלים רשומים של אוניה, להחזר פיצויים ששולמו ליבואן מבוטח בגין מטען אשר לא הגיע ליעדו. בית המשפט דן בהיקף הפוליסה שנרכשה וקבע כי סיכון של אי מסירת מטען מצוי במתחם הסיכונים המכוסים במסגרת פוליסת הביטוח. עם זאת, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי תשלומי הפיצויים ששולמו ליבואן שולמו בגין כספים שהועברו בפועל לספק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19132 צפיות
במאמר זה נתאר את הוראות החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018, אשר מטרתו להגביר את יכולתה של ישראל לקחת חלק במאבק הבינלאומי בהפצה ובמימון של נשק להשמדה המונית. כמו כן, נסביר כיצד משפיע החוק על חברות ישראליות גלובליות, בעלות פעילות מסחרית בינלאומית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19131 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, בערעורה של רשות המסים כנגד מדרג הענישה בו נקט בית המשפט השלום כנגד נאשם אשר עבר ב"מסלול הירוק", זמן שהיה צריך לעבור ב"מסלול האדום". בית המשפט קיבל את ערעורה של רשות המסים וקבע כי יש להחמיר את עונשו של הנאשם בשל חומרת המעשה ונסיבותיו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19145 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי בחיפה בעתירתה של יבואנית נגד משרד החקלאות, לאחר שמשרד החקלאות סרב לשחרר את משלוח הבוטנים של היבואנית מהנמל. בית המשפט קבע כי משלוח הבוטנים המעוכב ישוחרר תוך זמן סביר, בכפוף להעמדת הבוטנים לבדיקת מעבדה או לחיטוי. כמו כן, בית המשפט קבע כי המדינה תישא בהוצאות המשפט של היבואנית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים23/06/19132 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בקריות, בבקשתו של בעל רכב להורות על השבת הרכב שנתפס על-ידי המכס וצורך חילוטו, וזאת בעקבות שיפורים שנעשו ברכב מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בית המשפט דחה התביעה להשבת הטובין המחולט שנתפס, אישר את החרמתו וקבע כי רשות המכס פעלה כדין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica