חפש מאמרים:
שלום אורח
23.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

לתשומת לב היצואנים הישראליים: בית המשפט בארה"ב מרחיב את האחריות האישית בגין הפרת דיני המכס

לתשומת לב היצואנים הישראליים:

בית המשפט בארה"ב מרחיב את האחריות האישית בגין הפרת דיני המכס

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט (ערעור) הפדראלי בארה"ב עוסקת בעניין האחריות המוטלת על פי חוקי המכס האמריקאיים.

החלטה זו טלטלה יבואנים רבים בארה"ב וכן את שותפיהם העסקיים, ובתוך כך יצרנים ויצואנים עמם הם עובדים.

ההחלטה צפויה להביא למצב בו רשות המכס והגבולות האמריקאית (CBP) תבקש להעמיד לדין מנהלים, דירקטורים, עובדים, שותפים ובעלי מניות של חברות הקשורות ביבוא בגין הפרות של חוקי המכס, כולל כאלו שאינם תושבי ארה"ב.

על אף שאופן והיקף יישום ההחלטה ואכיפתה על ידי CBP טרם ברורים, השלכותיה האפשריות מושכות תשומת לב רבה מכל העוסקים, במישרין ובעקיפין, בקשור ליבוא לארה"ב, ועל כך נרחיב בסקירה זו.

המצב המשפטי בטרם מתן ההחלטה:

החוק האמריקאי בענייני עבירות בתחום המכס ( 19 U.S.C. 1592- "החוק" או "סעיף 1592") קובע ענישה בגין רשלנות, הונאה ומרמה הקשורים בעסקאות יבוא. במהלך העניינים הרגיל, ה-CBP יבקש להעמיד לדין כאחראי לפעולה האסורה (רשלנות, מרמה וכד') את הבעלים, הרוכש או הנמען של הטובין המיובאים ומי שערך את עבודת הניירת והגישה (על פי הגדרת החוק - "Importer of record" או "הגורם האחראי"). פרקטיקה זו, אשר בה היגיון רב, הייתה נהוגה במשך שנים רבות על ידי ה-CBP, כך שהיה ברור לכל כי היחיד שעלול להיחשב כאחראי ולעמוד לדין כמפר הוא אותו גורם אחראי (זאת כמובן בהיעדר ראיות המצביעות על שיתוף פעולה עם גורם אחר שתמך בהפרה).

יובהר כי "הגורם האחראי" מוגדר כגוף האמון על כך שיבוא הטובין עולה בקנה אחד עם החוק והרגולציות הרלוונטיים, הגשת הניירת בקשר לחבות המס וכן תשלום מסי היבוא שחרור הטובין. לאור הגדרה זו, ברור כי לא מדובר בכל גורם בשרשרת היבוא, ובוודאי שלא בצד לעסקה או בנושא משרה שאינו אחראי באופן ישיר לפעולות המנויות.

מצב זה יצר סיכון מוגדר ומוגבל עבור העוסקים בענף המסחר הבינלאומי, ואפשר קיום מציאות "בטוחה" יחסית עבור מי שאינם נחשבים לגורם האחראי. ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט האמריקאי בחודש ספטמבר האחרון, משנה את פני המצב המשפטי המתואר לעיל.

המקרה, ההחלטה ומשמעויותיה:

ה-CBP הטיל עיצום כספי (Civil Penalty) בגין רשלנות חמורה נגד חברת Trek Leather Inc., שהינה הגורם האחראי במקרה זה, ונגד נשיא החברה ובעל המניות היחיד בה. על פי עובדות המקרה, נעשתה הנמכת ערך משמעותית של הטובין המיובאים במסגרת הדיווח המתחייב בניירת שהוגשה לבחינת ה-CBP בעת היבוא. בעקבות הנמכת הערך, שילמה החברה בסכום של מסי יבוא הנמוך בהרבה מחבות המס האמיתית, לו הייתה מוגשת ניירת שאינה כוזבת.

בערכאות המוקדמות, נטען כי אכן מדובר ברשלנות של החברה, אשר במקרה זה הינה "הגורם האחראי", אך לא ניתן להרשיע את נשיא החברה, שכן רק הגורם האחראי יכול לשאת באחריות לפי החוק, ומשום שנשיא החברה אינו הגורם האחראי, לא ניתן לחייבו בתשלום אישי של העיצום הכספי. טענה זו נתקבלה ואחריות נשיא החברה לא הורחבה.

בערעור שהוגש על ידי ה-CBP בפני הערכאה הפדראלית, ההחלטה נהפכה פה אחד: לאחר ניתוח משפטי של הסוגיה, נדחתה הטענה לפיה רק הגורם האחראי יכול לשאת באחריות לפי החוק. על פי ניתוח בית המשפט, כוונת המחוקק הייתה לכלול במסגרת החוק לא רק את הגורם האחראי, אלא כל אדם המכניס או מנסה להכניס טובין תוך רשלנות, הונאה או מרמה. בהמשך לקביעה זו, קבע בית המשפט כי הכנסת הטובין לארה"ב על ידי נשיא החברה תוך הנמכת ערכם הינו מעשה שלכל הפחות מהווה רשלנות חמורה, ועל פי התוכן שיצק בית המשפט לכוונת המחוקק – ניתן לקבוע כי בעל המניות נושא באחריות בגין מעשה זה.

משמעותה של החלטה זו עלולה להיות הרת גורל ובעלת השלכות מרחיקות לכת: לאור קביעת בית המשפט ויחסו למונח "כל אדם", הרי שכל אדם המעורב בעסקאות יבוא טובין לארה"ב נמצא בסיכון להיחשב כנושא באחריות על פי החוק.

חשוב להדגיש עוד יותר כי בית המשפט מצא לנכון להעיר כי אף אדם שאינו מצוי בארה"ב, וביצע פעולות שיכולות להיחשב כרשלנות, הונאה או מרמה שלא בארה"ב (למשל פעולות שננקטו על ידי הספק או המתווך), עלול למצוא עצמו עומד לדין בבית המשפט האמריקאי.

יתר על כן, קבע בית המשפט כי גם אם מדובר, כמו במקרה של ההחלטה דנן, בנושא משרה בתאגיד, יש אפשרות להטיל עליו את האחריות מבלי לבצע הרמת מסך לחברה.

המצב בישראל

בישראל, תוכן הסדרי כופר הכסף, שהינם הכלי הדומה ביותר ל- Civil Penalty האמריקאי, הנחתמים בין רשות המכס למפרי הדין – חסויים, ועל כן לא ניתן להגדיר מראש האם קיימת אחריות אישית או לא.

גם בישראל ניתן להטיל אחריות על גורמים אחרים שאינם היבואן, למשל, סעיף 22(ב) לחוק סוכני המכס מאפשר, בנסיבות חריגות, להטיל אחריות אישית על סוכן המכס לתשלום מסי היבוא- במקום היבואן, אם הוכח שסוכן המכס סייע ליבואן להשתמט מתשלום מסי יבוא.

פנינו לאן?

כאמור, מדובר בפסיקה משמעותית ותקדימית הן בדרך שהיא מתווה והן בתוצאות אליהן היא מובילה. בזמן הקרוב צפוי כי יוגש ערעור על ההחלטה המדוברת, או, כברירה אחרונה, פניה למחוקק בכדי שיתקן את החקיקה הקיימת ויביא לשינוי המתבקש.

עד אז, ראוי כי כל העוסק ביבוא לארה"ב, כולל יצואנים, ספקים ומתווכים (כמו גם עובדיהם) בישראל, יזהרו וישקלו היטב ובקפידה את צעדיהם בעת עסקאות יבוא סחורה לארה"ב, שכן משהורחבה רשתו של סעיף 1592 כך שיחול על כל אדם אף אם אינו מצוי בארה"ב, חבל עלול להיות מונח על צווארם של עוסקים רבים.

ההחלטה:

United States v. Trek Leather, Inc. No. 2011- 1527, 2014 U.S. App. LEXIS 17746 (Fed. Cir. Sept. 16, 2014(.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.


 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

לאחרונה, אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששוןמכס11/05/15911 צפיות
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמר זה נסקור את שלב הבקשה לקבלת רישיון יצוא עבור היצואן הבטחוני.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19304 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19297 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19322 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19304 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19284 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19239 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19324 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica