לרובנו המחשבה על הצוואה היא מורבידית קמעה, אבל החיים מוכיחים שוב ושוב שאנו שבירים ממה שנדמה לנו ושאיש אינו יודע לחזות את מותו. כדאי ורצוי לערוך את הצוואה כבר שיותר מוקדם ולשנות אותה בהתאם לצורך כאשר יהיו שינויים רלוונטיים. אחרי הכל, צוואה מאפשרת לכם לקבל מעט שליטה גם כשאינכם כבר כאן. באמצעותה, תוכלו לחלק את רכושכם באופן שנראה לכם נכון וצודק ולציין את אופן הקבורה שמתאים לכם.
למשל, ד' מנתניה שנפטר לפני כחצי שנה השאיר צוואה שהפתיעה מעט את משפחתו, אך הם בכל זאת כיבדו אותה. ד' הקדיש חלק הנוגע לאופן קבורתו שלו וציין כי הוא מעוניין לערוך קבורה אזרחית. הוא אינו מעוניין בתפילת קדיש, ברב או בשאר ניואנסים יהודיים. ד' לא היה אדם דתי, אך משפחתו ודאי לא הייתה מעלה בראשה לערוך טקס אלטרנטיבי אלמלא הייתה בידה הצוואה.
משפחתו מצאה בית עלמין אזרחי בנתניה ושם בקשתו כובדה במלואה. הם ערכו טקס אינטימי בו נאמרו דברים אישיים, הוקראו שירים שד' אהב כל חייו וילדיו אמרו דברי פרידה אחרונים. בהתאם לבקשתו הנוספת של ד', הקבורה נערכה בתוך ארון שהוזמן קודם לכן. הטקס היה מרגש, לא נכחו בו אנשים רבים, אך הוא סימל יותר מכל את חייו של ד' ולבסוף משפחתו הסכימה שזו אכן הייתה הדרך המכבדת ביותר להיפרד מאיש אהוב.
זו דוגמא אחת מיני רבות המדגישות את חשיבות הצוואה. אנשים אינם יכולים לדעת בוודאות מהו הדבר הנכון לעשות כאשר אדם קרוב נפטר. הם יכולים לנחש, לשער, אך לא לדעת. כתיבה של צוואה מקלה מאוד על המשפחה בימים אלה, שכן הם אינם נדרשים לקבל החלטות, אלא רק למלא אחר בקשתו של הנפטר, דבר שמקל מאוד בתקופה שגם ככה היא כואבת ומבלבלת.