לאחרונה דווח כי חלה ירידה בהיקף גניבות המכוניות (כ-15% פחות ב-2009), אבל אולי מי שמשלם את המחיר הם בעלי הסוסים. שימו לב: בשנה האחרונה קיימת עלייה תלולה, כמעט 30%, במספר גניבות הסוסים, מה שמעלה את החשד כי שכנינו מבקשים לפצות את עצמם על האכיפה המוגברת של יחידת איתור גנבי הרכב. הנתונים הם קשים – בגזרת יהודה בלבד נגנבו בשנה החולפת 786 ראשי בקר, כולל סוסים. פחות ממחציתם הוחזרו לבעליהם.
אורגל עוסקת בביטוח לבעלי חוות ובתי ספר לרכיבה ואת מכת הגניבות אנו מכירים מבפנים. קשה לי לומר שהנתונים שפרסמה צאלה קוטלר בגלובס הפתיעו אותי. קוטלר יצאה למסע ברחבי הארץ שכלל 5 מקומות עם חוות סוסים – בצפרירים, לוזית, נס הרים, רעננה ורשפון. קוטלר שוחחה עם מגדלי בקר, שסיפרו לה כיצד הם מתמודדים (או יותר נכון לא מצליחים להתמודד) עם המכה, ולהלן מספר ציטוטים נבחרים:
1. "האזור הזה הוא גן עדן לגנבים" – צפרירים
2. "בימינו, יותר קל לגנוב סוס מאשר רכב" – מושב לוזית
3. "הגנבים האלה הם חיות רעות. בלילה אחד גנבו לנו חמישה סוסים" – נס הרים
4. "אותו ליל סילבסטר ירד גשם חזק ולא יכולנו לשמוע דבר. הגנבים כנראה עשו תצפיות וידעו בדיוק מאיפה לעבור, עקפו את המצלמות ואת האזעקות. פוקהונטס הייתה נעולה באורווה, אבל הם עשו חור, כנראה קשרו לה את הרגליים, וגררו אותה דרכו" - רעננה
5. "זה חתיכת עונש לגלות בשש בבוקר שגנבו לך סוסים. זאת לא חיה כמו כלב, שחוזר לבעלים. זוהי חיה שקטה וממושמעת, ואפשר פשוט להוביל אותה. נהיה ממש שוק של סוסים גנובים. לכל אזור בארץ יש הגנבים והסוחרים שאחראים עליו. היו לנו כמה שנים של שקט, והנה זה מתחיל שוב" – רשפון
מסקנות
הרבה פעמים הנטייה הטבעית של בעלי החוות ובתי הספר לרכיבה היא להתנגד להמלצות חברות הביטוח בנוגע להתקנת מערכות מיגון, כי הם אינם מקצים תקציב לכך. גם אם זה נכון, שימו לב כי ערכו של סוס נע בין 10,000 ₪ (סוס בית ספר), ועד ל- 150,000 ₪ ויותר (סוסים יקרי ערך בבעלות פרטית של אנשים או של בעלי החוות). בתי ספר לרכיבה מחזיקים בממוצע כ 25 סוסי בית ספר.
חסכון במיגון עלול לעלות ביוקר
גניבת סוסים גורמת לא רק נזק ישיר לרכוש. כלומר: טעות תהיה לכמת עלות גניבה של שני סוסי בית ספר רק ב 20,000 ₪. יש לקחת בחשבון כי מדובר גם בנזקים עקיפים, כמו: הקפאת הפעילות בחווה, ביטול שיעורים, בזבוז זמן מיותר למציאת סוסים חליפיים, שלא נדבר על עוגמת הנפש, כי בניגוד לרכב – סוס הוא לא רכוש "קר", אלא נפש שנקשרים אליה.
מה עושים?
במידה ותופעה זו אינה חולפת ותהפוך להרגל חדש של הגנבים, יש לצפות שחברות הביטוח יעלו מחירים. באופן גורף לכל החוות ואף יותר מזה לחוות שהגישו תביעה בגין תביעת סוסים. בניסיון להלחם בתופעה ולמנוע גניבות הסוסים והעלאת המחירים, אני ממליצה שכל חווה תיקח אחריות ותבצע בדק בית. להלן 4 טיפים למיגון חוות סוסים ובתי ספר לרכיבה:
1. לדאוג להתקין אמצעים אלקטרוניים נגד גניבה (אזעקות, חיבור למנויים ולמוקד) ושהם תקינים ופועלים בכל עת שהחווה אינה מאוישת.
2. לדאוג להתקין אמצעים פיסיים נגד פריצה/גניבה כמו מנעולים ראויים באורוות (כגון רתק), אורוות מגודרות.
3. מי שיכול – להשאיר אדם בחווה לאורך כל הלילה.
4. סוסים במרעה – לא מומלץ (סיכון נזק רכוש וצד ג' גבוה יותר). אם ניתן להכניסם בלילה לאורוות – עדיף !
המאמר פורסם לראשונה בבלוג של אורגל ביטוח