במקרה הבא הוגשה תביעת רשלנות רפואית על ידי שאריה של אישה שנפטרה במהלך ניתוח, עקב טעויות של הצוות הרפואי בכל הנוגע לביצוע הרדמה במהלך ניתוח. בעקבות סיבוכים בהרדמה נגרם למנותחת נזק בלתי הפיך שהביא לפטירתה. להלן חלק מפסק הדין:" ביום 6.7.82 הגיעה המנוחה לבית החולים בשל כאבי בטן עזים וקשיים בפעילות מעיים. למחרת היום נערך בה ניתוח חירום בעקבות חסימת מעיים, שנבעה - קרוב לוודאי - מגידול סרטני שסיכן את חייה. הניתוח הסתבך בשלב ההרדמה. במהלך ניסיונות פעולת החדרה של צינור הנשמה אל תוך הקנה (להלן: אינטובציה) התברר למנתחים כי הדבר אינו ניתן לביצוע. הם המשיכו בניסיונות חוזרים ונשנים אשר במהלכם ניסו גם להחדיר את צינור ההנשמה דרך פתח בצוואר, פעולה המכונה קריקוטירודוטומי (להלן: קריקו, ככינויה על-ידי הרופאים). גם פעולה זו נכשלה. בשלב זה הופיע כחלון בולט במנוחה, החלה ירידה בדופק ובלחץ הדם. משכך, בוצעה במנוחה החייאה, שהחזירה את הדופק והעלתה את לחץ הדם. אז נעשה חתך באזור נמוך יותר של קנה הנשימה (טרכיוסטומיה) דרכו הוחדר לבסוף צינור ההנשמה, אלא שהיה זה מאוחר מדי ונגרם למנוחה נזק חמור ובלתי הפיך. המנוחה לא התעוררה מההרדמה ולא שבה להכרתה. היא נפטרה כעבור כ16- חודשים, ביום 20.11.83...שלוש הן השאלות העומדות לדיון בענייננו. האחת, האם דו"ח הועדה קביל כראיה; השניה, האם עבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים בשל התקיימותו של הכלל "הדבר מעיד על עצמו" או מחמת העדר הרשומות הרפואיות; והשלישית, אם נטל השכנוע הוא על התובעים, האם הוכחה רשלנות על ידם, ואם הנטל הוא על הנתבעים, האם הוכיחו העדר רשלנות מצדם." בית המשפט העליון שדן בערעור החליט לקבלו והחזיר את התיק לעיונו של בית המשפט המחוזי, על מנת לקבוע את גובה הנזק בגין מקרה רשלנות רפואית זה. בית המשפט בישראל ובעולם נתקלים לא אחת בתביעות רשלנות רפואית שהוגשו עקב נזקי הרדמה המלך ניתוחים מסוגים שונים.