בית משפט לענייני משפחה, בתמ"ש 14070/07 מר ת' א' נגד גברת ת' א' שניתן בתאריך 28/12/09, דן בשאלה, אימתי יש להחיל את חזקת השיתוף גם על נכסים פרטיים של הצדדים. במקרה הנדון, דובר בזוג, שנישא זה לזה בשנת 1968 ולאחר מספר שנים נפרדו.
בית המשפט דן בשאלה, האם הזכויות בדירה הרשומה על שם האישה והאח בחלקים שווים, נכללת ברכוש המשותף של הצדדים העומד לחלוקה מכוח חזקת השיתוף. בית המשפט דן בשני המודלים של חזקת השיתוף, האחד המתייחס אך ורק לנכסי המאמץ המשותף והשני המתייחס לכלל נכסי הצדדים, לרבות נכסים שנצברו לפני הנישואין, או הגיעו לידי אחד מהצדדים כירושה או מתנה במהלך הנישואין.
בית המשפט ציין, כי עמדתו היא שאין להחיל באופן גורף את חזקת השיתוף על נכסים פרטיים ויש לאבחן בין נכסים שהנם פרי מאמץ משותף לבין נכסים שאינם פרי מאמץ משותף.
בית המשפט קבע, כי על מנת להחיל את חזקת השיתוף על נכסים פרטיים, יש לבחון קיום תנאי סף נוספים, מעבר לתנאים הרגילים, המתייחסים לסוג הנישואין, לתקופתם, לאיכותם, לקיומם של ילדים משותפים ולמתכון הכלכלי שיתופי בו פעלה המשפחה.
בנוסף, יש לתור אחר גישה הסכמית של הצדדים, המרחיבה את חזקת השיתוף לנכס פרטי, כגון מקרה בו כללו מתנות קודמות או ירושות במסגרת הרכוש המשותף ובו באה לידי ביטוי כוונת שיתוף מובהקת לגבי נכסים פרטיים. לגופו של עניין, קבע בית המשפט, כי אורח חייהם של בני הזוג, עומד בכל תנאי הסף מהיותם נישואין ראשונים של הצדדים, אשר נמשכו עשרות שנים, בהרמוניה, בשיתוף מלא וללא משברים מיוחדים.
כמו כן מהעובדה שהצדדים לא הקפידו על רישום הנכסים וראו בכל רכוש שהגיע לידיהם נכס משותף, מתגבשת המסקנה כי שררה ביניהם "גישה הסכמית" בעניין שיתוף בנכסים פרטיים ומכאן שיש להחיל את חזקת השיתוף גם על הדירה והבעל זכאי להירשם בלשכת רישום המקרקעין כבעל מחצית מהזכויות הרשומות על שם האישה.
ד"ר דוד סער, עורך דין