בשבועות האחרונים, אחד הנושאים הטעונים בסדר היום בישראל היה קמפיין, שנועד להעלות את המודעות לבעייתיות שבהשמנת יתר בקרב ילדים, אבל עלה לכותרות מהסיבות הלא נכונות. הרשתות החברתיות געשו, חברי הכנסת הביעו ביקורת, והקמפיין זכה לסיקור תקשורתי שלילי. אלה הביאו לכך שהוא ירד כעבור זמן קצר.
כעת, כשאלה שנפגעו ממנו אוספים את השברים, עולה שאלה משמעותית אחת: האם באפשרותם להגיש תביעה על רקע עוגמת נפש שנגרמה להם, לכאורה או שלא?
על הצד המעליב שבקמפיין
הקמפיין המדובר של חברת JCDecaux, אשר זכה לשם "קמפיין השמנים", התבסס על מספר שלטי חוצות. באחת מהן מופיע ילד כבד משקל, אשר תווי הפנים שלו קטנים באופן בלתי פרופורציונלי. הקמפיין לווה בכיתוב "כשהילד שלך משמין, החיוך שלו קטן", ומתחת ההסבר "אחד מכל ארבעה ילדים בישראל סובל מהשמנת יתר". מודעה אחרת, שזכתה אף היא לביקורת, מכילה את המשפט "דבה – ככה יקראו לבת שלך כל החיים".
מרגע יציאתו של הקמפיין, הוא עורר אינספור ביקורות. הטענות שהועלו לאוויר העולם היו שהקמפיין למעשה מנציח את החריגות של השמנים, ובכך למעשה עלול להביא לפגיעה גדולה עוד יותר בביטחון העצמי שלהם, ולנסיונות העלבה גוברים שיועלו נגדו. הביקורת לא הועלתה רק על ידי משתמשי פייסבוק אנונימיים, אלא על ידי אישים ציבוריים: חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס התייחסה במכתב שכתבה ליוזם הקמפיין על תחושת ההשפלה, הביוש והביזוי שהוא גורם. השף חיים כהן כינה את הקמפיין "הפקרות", ושדר הרדיו אייל פרידמן ("קוואמי") הזהיר שהוא עלול "לזרוע רעל במוחות של ילדים שיראו אותו". הביקורות עזרו, ולאחר מספר ימים הורד הקמפיין, והוחלף בכרזות "עכשיו כשהמודעות ירדו – זה בידיים שלך".
כך עוגמת נפש נכנסת לתמונה
בשנים האחרונות, בית המשפט בישראל מעניק חשיבות מכרעת לסוגיית של העלבה אישית ועלבונות. העונשים עבור לשון הרע או גרימת עוגמת נפש לאדם נוטים להיות מחמירים (הסכום המקסימלי עומד על 50,000 ש''ח), ולהינתן אפילו מבלי שנדרש להוכיח את הנזק שנגרם. כל שנדרש, ברמה הכללית, הוא להוכיח את גרסת התובע. ואגב, עוגמת הנפש חלה על לא מעט תחומים, החל מהתחום האישי, דרך הצרכני ועד החברתי.
בשבועות האחרונים, הועלו ברשתות החברתיות ובטוקבקים השונים דרישות לתביעה ייצוגית נגד יוצרי הקמפיין, שלא ברור אם תצא באמת לפועל. מנגד, לא מן הנמנע שבחודשים הקרובים נזכה לראות תביעות ספציפיות של הורים לילדים שנפגעו מהקמפיין באופן אישי – מבחינה עקרונית, החוק בישראל עומד לצידם. בית המשפט יידרש להכריע בסוגיה זו, שתעורר, מטבע הדברים, עניין רב.