האם יש חובת גילוי על הריון בשלבים מוקדמים, בזמן ראיון עבודה?

האם יש חובת גילוי על הריון בשלבים מוקדמים, בזמן ראיון עבודה?

בפס"ד עע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ נדון מקרה זה, והמדובר הוא מדובר בעובדת (להלן: "המערערת") אשר באה לראיון עבודה בחברה, (להלן: "המשיבה") לעבודה מזכירותית ולא גילתה למראיין מטעם המשיבה את דבר היותה בהריון, (בשלביו המוקדמים של ההריון). לאחר כחודשיים וחצי, בהיותה בחודש החמישי להריונה, סיפרה המערערת למעסיקה על דבר הריונה. מס' ימים בסמוך לכך, הודיעה לה החברה -המשיבה על פיטוריה.

לטענת המשיבה- אין כל קשר בין הפיטורין לבין ההריון. יחד עם זאת נטען ע"י המעסיקה כי אי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה מהווה מעשה של חוסר תום לב וחוסר יושר המצדיק את פיטוריה.

המערערת פנתה לביה"ד האזורי לעבודה וטענה כי פוטרה מחמת הריונה ובקשה פיצויים על פי "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה- התשמ"ח- 1998" (להלן: " החוק") .

ביה"ד האזורי קבע כי אכן המערערת הופלתה ופסק לה פיצוי בסך של 20,000 ₪. המערערת חשבה כי פיצוי זה אינו מספק ואינו מתחשב עם הנזק הלא ממוני אשר נגרם לה וערערה לביה"ד הארצי. גם ביה"ד הארצי קבע כי המערערת הופלתה ופסק לה פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני אשר ארע לה, בגין "עוגמת נפש".

נימוקי ביה"ד:

מחד עומדת הזכות לפרטיות של העובד ומאידך, עומדת חובת הגילוי, היושר והזכות למעביד לנהל ולקבל לעבודה את העובד בעל הכישורים והנתונים המתאימים לו ביותר. שלב ראיון העבודה כמוהו כשלב הטרום חוזי, שלב המו"מ לקבלת העובד לעבודה. בשלב זה נחוצים למעביד מירב הפרטים אודות המועמד לעבודה ואת המועמד רואים כמי שחב בחובת גילוי מוגברת למעסיק הפוטנציאלי. כך שעל המאזניים עומדות שתי זכויות יסוד- זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה, הבאה לידי ביטוי בפררוגטיבה הניהולית שלו ומצד שני עומדת על כף המאזניים זכותו של העובד לפרטיות אשר מקורה בחוק יסוד כבוד האדם. בהתנגשות זו של שני האינטרסים הלגיטימיים, מתבקש האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת המבוססת על חובת תום הלב של המועמד לעבודה לבין ההגנה על פרטיותו.

דבר נוסף שיש לציין הינו כי בהעדר הוראה בחוק המחייבת את המועמד ו/או המועמדת לעבודה בגילוי פרט זה או אחר, אין בכך כדי לבסס פטור של המועמד מגילויו של אותו הפרט.

הנשיא סטיב אדלר הוסיף כי יש חשיבות לרלוונטיות המידע אותו מחליט המועמד לספר או לא לספר. במרבית המקרים וגם במקרה זה, עובדת היותה בהריון אינה רלוונטית להעסקתה בעבודה  (עבודת מזכירות) ולכן עובדה זו מצוייה בתחום פרטיותה שאינה נדרשת לגלותו. קיימים חריגים לכלל זה הבאים בגדרי סעיף 2(ג) לחוק, בהם הגילוי מתחייב "מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה", כגון במקרים בהם העבודה הינה עבודה פיסית קשה אשר אישה בהריון לא תוכל לבצעו, או בתפקיד בעל קרינה וכיו"ב. במקרה זה, עבודת מזכירות אינה עבודה אשר עובדת בהריון אינה מסוגלת לבצע ועל כן היא אינה נכנסת לחריג בחוק.

לאור האמור, הן תביעתה והן ערעורה של העובדת התקבלו.

ד"ר דוד סער, עו"ד

משרד עורכי דין ד"ר דוד סער – מתמחים בכל ענפי דיני העבודה הכוללים זכויות עובדים מול מעבידים, ייעוץ עבור מעסיקים ועוד…