התאמת הטיפול בתסמיני עצירות בקרב חולי סרטן נעשית תוך התייחסות לטיפולים שונים שהמטופל עובר במטרה למנוע התנגשות של רכיבי תרופות שונים העשויים לנגוד אחד את שני. טיפול בתסמיני עצירות מבוגרים מתבצע לא רק אצל חולי סרטן אלא גם במקרים שהתסמינים מופיעים במסגרת הפרעות מטבוליות, סוכרת, הפרעות נוירולוגיות ועוד.
אצל אדם נורמאלי אמורות להיות לפחות כשלוש יציאות בשבוע, ואולם כמו שקיימים תסמיני עצירות ילדים כך גם עשויה להתפתח עצירות מבוגרים. ההבדל בין השניים לא גדול ומתבטא במספר נמוך של יציאות לשבוע, לרוב פחות משלוש, לאורך זמן ממושך, כשבועיים או יותר. במקרים רבים של עצירות תרופות המיועדות לטפל בחולי סרטן גורמות להופעת התסמינים.
אחת מצורות טיפול בעצירות השכיחות ביותר אצל חולי סרטן היא שימוש באופיואידים. יעילות התרופות האלה ידועה בכל הקשור לשיכוך כאבים כרוניים ואולם עקב השימוש הגובר בחומר, תסמיני עצירות נחשבים לתופעה שכיחה בקרב חולי סרטן – בין 50 ל-90 אחוזים מכלל חולי הסרטן נוהגים לסבול מתסמיני עצירות.
האופיואידים הם חלק ממשפחת המורפין. שימוש בתרופות אלה עשוי לגרום למספר תופעות לוואי הגורמים להתפתחות תסמיני עצירות מבוגרים. נהוג לתת לחולי סרטן הסובלים מעצירות תרופות מתאימות שיקלו את הסבל. בין התסמינים של עצירות בקרב חולי סרטן ניתן למנות: חסימת המעי, אי שליטה בתפקוד המעיים, שלשולים ואי שליטה בצואה, וכן עצירות. במקרים כאלה, כחלק מביצוע טיפול בעצירות, נותן הרופא המטפל נגד עצירות תרופות מרשם המיועדות להקל על המצב. על מנת לשמור על פעילות תקינה של המעיים ללא עצירות מומלץ לחולי סרטן לנסות ולהיות בתנועה מתמדת, וכן לשתות כמות מספקת של נוזלים – כך שהמעיים יעבדו בצורה חלקה ככל האפשר.
כמו כן, נהוג להמליץ לסובלים מבעיות עצירות להתחיל באכילה מוגברת של מזונות עשירים בסיבים תזונתיים כחלק מתהליך טיפול בעצירות. ואולם, המלצה זו לא קיימת עבור חולי סרטן – על מנת להגביר את התדירות של היציאות יצטרכו החולים להגדיל את צריכת הסיבים ב450%, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. נהוג לתת לחולי סרטן הסובלים מבעיות עצירות תרופות שיעצרו את הופעת התסמינים.