הפתולוגיה של בלוטת יותרת המוח – יעקב עזרא

הפתולוגיה של בלוטת יותרת המוח – יעקב עזרא

גידולי יתרת המוח מהווים בין 8-17% מכלל הגידולים התוך גולגולתיים. לפי מחברים שונים, כמעט כל הגידולים של יתרת המוח מתפתחים מהאונה הקדמית.

מחלת גדלון הקצוות יכולה להיגרם ע"י:

1.                  היפרפלזיה דיפוזית של התאים האאוזינופילים.

2.                  אדנומות אאוזינופליות.

3.                  אדנומות כרומופוביות.

4.                  אדנומות שעברו שינוי לממאירות.

COSTELLO שבדק 224 אדנומות (בבדיקה שלאחר המוות) מצא: 52.8% של אדנומות כרומופוביות, 27.2% אדנומות בזופיליות, 7.5% אדנומות אאוזינופיליות ו 12.5% אדנומות שמכילות שניים או יותר סוגי תאים. לעומתו VANGAN שבדק 360 טומורים של יתרת המוח מוצא שאחוז האדנומות האאוזינופילים מהווים 37% מכלל התאים של האונה הקדמית הרי שהאדומות של תאים אלו הנן נדירות באופן יחסי. עובדה זאת יכולה אולי להיות מוסברת על ידי העובדה שלרוב האדנומות ההאוזינופיליות הנן קטנות יותר מאלו הכרומו פוביות ולא תמיד גורמות ללחץ על סטרוקטורות קרובות (למשל תצלובת עצבי הראיה) ולכן לא תמיד מתגלות. מבחינה מיקרוסקופית הנן לרוב בעלות גבולות חדים עם וסקולריזציה טובה, מעט מאוד רקמת חיבור וללא קופסית. בנוסף, התברר שהאדומות האאוזינופיליות לא תמיד גורמות לאקר ומגליה ויכולות להיות גם אסימפטומטיות. גם שיטות הצביעה הקיימות כיום והמורפולוגיה של התאים עצמם אינן מאפשרות לנו תמיד להבדיל בבירור בין אדנומות אאוזינופיליות לאדנומות כרומופוביות.

YOUNG שבדק 50 אדנומות של חולי גדלון קצוות מצא רק ב-6 מקרים אדנומות אאוזינופיליות טיפוסיות עם ריבוי של גרנולות אאוזינופיליות אשר הפרישו כמות גבוהה של הורמון גדילה. הן היו כולן גידולים אינטרהסללריים ומשום כך לא גרמו להפרעות ראיה ונמצאו כולן באנשים מבוגרים יחסית עם

אקרומגליה טיפוסית. לעומת זאת, ב- 44 מקרים הנותרים, האדנומות שמצא היו בלתי טיפוסיות כלומר: הכילו גרנולות אאוזינופיליות בכמות בינונית עד מועטה אבל לעומת זאת היו גדולות יותר בנפחן, עם הפרשה נמוכה של הורמון הגדילה וגרמו לפעמים להפרעות ראייה. הן נמצאו בניגוד לסוג הקודם, באנשים צעירים יותר בגילם. במקרים רבים קשה היה להבדילן מאדנומות כרומופוביות שלא גרמו לגדלון הקצוות. BLOODWORTH מאשר גם הוא שרק ב 10% ממקרי גדלון הקצוות מוצאם אדנומה שמורכבת רובה ככולה מתאים אאוזינופילים ובשאר המקרים נראות האדנומות ככרומופוביות.למרות שרמת הורמון הגדילה תלויה במספר התאים האאוזינופילים המשמשים כמקום אחסון של הורמון זה, אין כל ספק שהמחלה יכולה להופיע גם באנשים עם אדנומה כהומופובית לפי ממצאי המיקרוסקופ הרגיל. כמו כן יתכן שגם לתאים הנראים ככרומופוביים יש פעילות של הורמון גדילה. מעניינת עבודתו של SCHELIN שבדק ע"י מיקרוסקופ רגיל יתרות מח שהוצאו מניתוחים מחולי אקרומגליה פעילה ומצא כי ב 50% מהמקרים התמונה השלטת היתה זאת של אדנומה כהומופובית, אבל כאשר בדק אותן שנית בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני נוכח לדעת שכל התאים כולל הכרומופוביים מכילים גרנולות שהנן אאוזינופיליות. אומנם מספרן מועט בתאים הכרומופוביים אבל הן קיימות בהם ללא כל צל של ספק, למרות שבמיקרוסקופ רגיל אין לראותן. כמו כן הגיע גם למסקנה שלפעמים תאים שיש להם מעט גרנולות אאוזינופיליות מראים פעילות הפרשתית גבוהה, דבר המתבטא במציאות מערכת הפרשה על שם גולגי שהנה הרבה יותר מפותחת במקרים מסוימים מאשר בתאים האאוזינופילים.

מעוט המקרים של מחלת גדלון קצוות נגרם ע"י היפרפלסיה דיפוזית של התאים האאוזינופילים, או מהשתנות ממאירה של אדנומה אאוזינופילית או כרומופובית. BLOODWORTH טוען כי כ- 20% מהאדנומות הכרומופוביות עובר במשך הזמן שינוי לממאירות. GORDON שבדק 29 בלוטות של חולי גדלון קצוות מצא שלשה מקרים של אדנומה ממאירה ומהן רק אחת אפשר היה לראותה כאדנומה אאוזינופילים ממאירה.

יעקב עזרא מומחה לרפואה נטורופתית (לטיפול בתחלואות שונות, דיאטות ותזונת ספורטאים). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.DietMe.co.il   www.diet2all.net