המוח האנושי, מכונה מופלאה שהיא הכוח המניע את בני האדם, מאופיין במספר פעולות ותפקודים מרכזיים שהופכים אותו לכה מרכזי ומשמעותי בתפקודנו היום-יומי. זיכרון הוא אולי התכונה המרכזית והחשובה ביותר של המוח, ההופכת אותנו מיצורים פאסיביים ליצורים שמסוגלים לקבל החלטות עצמאיות, לבצע תהליכי למידה ולממש את רצונותינו, קטנים כגדולים. זיכרון מאפשר לבני האדם ללמוד, שכן מוחנו סופג ללא הרף חוויות ודימויים שונים מן העולם שמסביבנו, אוצר אותם בזיכרונו וכך בעצם מתבצע תהליך הלמידה האיטי מגיל צעיר. אלא שלא לכל אדם יש מנגנוני זיכרון איכותיים ומצוינים; רבים מן האנשים שזיכרונם חלש מהרגיל ומקשה, בשל כך, על יכולתם לקלוט דברים ונתונים חדשים במוח, נתפסים,באופן מוטעה, כלא-אינטליגנטים.
אלא שכמו שהזיכרון האנושי משפיע על יכולתנו ללמוד דברים חדשים ולהפוך לאנשים חושבים וחכמים יותר, מסתבר שהדבר נכון גם בכיוון ההפוך – גם למידה משפיעה על זיכרון האדם. תופעה מוכרת היא שבני אדם מבוגרים (מעל גילאי 60 בדרך כלל) חווים ירידה איטית והדרגתית של זיכרון. לתופעה זו שמות רבים, כמו "סניליות" לדוגמה, כאשר במקרים קשים וקיצוניים היא מחריפה עד להופעת מחלת האלצהיימר. כמו שאיברי גוף שונים נשחקים לעת זקנה (שיער נושר, פרקים נחלשים, ראייה נפגמת), כך קיימת גם דעיכת זיכרון ואובדן החדות שאפיינה אותו בגילאים צעירים יותר.
מחקרים רבים, שבחנו את התופעה, גילו שלמידה בגילאים מבוגרים היא בעלת השפעה חיובית על זיכרון האדם ובעצם מסייעת לו להישאר איתן ואפקטיבי ולכל הפחות - בולמת את הידרדרותו. כמו שניתן לבצע תרגילי כושר שמחזקים את תפקוד השרירים בגוף (שחייה למשל), כך תרגילי למידה שונים שמבצעים אנשים מבוגרים עשויים, במידה ויתבצעו בצורה מושכלת ומובנית, לתרום תרומה משמעותית לחיזוק זיכרון.
כמו בתחומים רבים - זיכרון ולמידה הם שני הצדדים של אותה מטבע. כשם שמי שזכה והוא בעל זיכרון מצוין יוכל ללמוד בצורה מיטבית ולהגיע להישגים יוצאי דופן, כך יוכלו גם המתמידים בלימוד לאמן ולשפר את תפקוד מוחם ובכך להפיק יותר מהזיכרון שלהם ולשפר את יכולות הלמידה שלהם.