אתחיל בסיפור קטן ותמים שימחיש לכולם את הנושא שעליו אני רוצה לדבר-
בחופשת הקיץ האחרונה יצאנו כל המשפחה המורחבת לבית מלון בצפון.
נכנסנו לחדר האוכל לאחר מנוחת צהריים קצרה, וכמו כל ישראלי מצוי ""חטפנו" כל מה שהמקום יכל להציע...
גיסי שהאכיל את האחיין שלי בן השנתיים עשה מעשה שלא ראיתי עד אותה עת- הוא לקח בידו האחת תפוח ובידו השנייה אפרסק וביקש ממנו- "תבחר".
שאלתי אותו לפשר העניין. הרי לחדר אוכל יש המון מה להציע, למה הציע בפניו שתי אפשרויות בלבד.
הוא ענה תשובה פשוטה- "אם מציעים לו יותר מ2 דברים הוא מתחיל להתבלבל ולא מסוגל להחליט מה באמת הוא רוצה. שתי אפשרויות זה המקסימום שאפשר להציע לו".
התשובה הפשוטה לכאורה ,העלתה בי הרבה מחשבה למשך חודשים ארוכים- ילד בין שנתיים יכול לבחור בין שני דברים בלבד. בין כמה דברים יכול האדם הבוגר לבחור בחירה נכונה ומושכלת? ארבעה? חמישה?....
העולם מציע לנו שפע רב, האינטרנט, המדיה, מקורות המידע בלתי מתכלים, אוסף החוויות שאנו צוברים בעולם המתקדם בלתי נגמר.
עולם השיווק מספק לך גירוי לכל החושים על מנת שתבחר במוצר שלהם, עוד פרסומת אחת וחזרנו...תמיד זה יהיה יותר מפרסומת אחת.
אז האם אנו יכולים לעשות את הבחירות הראויות לנו? מתברר שלרוב לא. תמיד נקנה בשופרסל יותר ממה שהיינו צריכים, נחליף מכונית בכל שנה, נרצה את הבית היותר גדול , האישה היותר יפה, כל הזמן יותר.
התורה מנסה "להשתלט" על הבעיה הזו ודורשת ממך להישאר "בשטח שלך" לא לחמוד, לא לנאוף, לא לתת לעיניים לתור יותר מידי. כי אם תסתכל גם המחשבה שלך תתחיל לשוטט וזה יהפוך למעשה שלא תמיד הוא יהיה חיובי בשביל איכות החיים שלך.עולם האפשרויות האין סופיות מציג בפנינו לפעמים סוג של כלא ולאו דווקא חופש.
כיצד כל זה מתקשר לשוק ההון?
אחד הדברים הבעייתיים ביותר שמשקיעים עושים הוא לפזר את כספם בין עשרות או מאות מניות.
אני לא אשכח מקרה שהיה בסדנא שהעברתי ושאלתי את הנוכחים בקהל האם יש למישהו יותר ממאה מניות בתיק. בחור מבוגר הצביע ואמר שיש לו בתיק 250 ניירות ואג"חים. לזה ממש לא ציפיתי.
כששוק המניות עולה, כל יום צצות המלצות חדשות על מניות, בעולם ובישראל, המשקיע לא מסוגל לעצור ולבחור כמות קטנה של מניות, המבחר משגע אותו, הוא רואה כל מנייה עולה וחייב לקחת מכל הכסף הזה שנראה צומח על העצים, הוא קוטף וקוטף עד שהכל נופל לו מהידיים.
אז למה זה בעייתי בעצם להחזיק בכמות גדולה של ניירות ערך? המון סיבות.
האחת- העמלות המרובות שהמשקיע משלם לבנק, וריבוי פעולות בחשבון מכניס כסף בעיקר לבנק . (שבטח גם את המנייה שלו הוא מחזיק..).
השנייה- אי אפשר להשגיח על כמות גדולה של ניירות ערך.משקיע שיש לו יותר מידי ניירות מראה על השקעה חובבנית ללא בדיקה נאותה. כיצד אפשר לנתח טכנית ופונדמנטלית מניות כה רבות ?
השלישית- פיזור גדול מידי בתיק לא מניב שום יתרון. רוצים להחזיק בכל המניות בשוק? תקנו תעודת סל אחת על המדד.פשוט בזבוז סתמי של כסף.
מסקנה: בחרו לכם "נבחרת מנצחת" של מניות .עד 12-13 מקסימום. מנייה שבחרתם אותה כמו שבוחרים עסק (דברנו על זה בטורים הקודמים) לא צריכים להחליף אותה כל יומיים שלושה. אפשר להשאיר קצת כסף למשחקים אבל החלק הארי צריך להיות במניות כבדות ומוטות דיוידנד ,מניות צמיחה פוטנציאליות, ומעט מניות למסחר קצר טווח.
על נייר שחוזר בימים אלה מהקבר נדבר בשבוע הבא.