בימים אלו שפסח כבר בפתח ומרגישים אותו הייטב בכל מקום שאילו הולכים - חשוב מאד לא לשכוח גם את כל אותם האנשים המבוגרים אשר נמצאים בבתי אבות בכל אתר ואתר, אנשים שהיו פעם צעירים ורעננים ומאוד מעורבים בכל הוויות החיים, ופתאום מוצאים עצמם כביכול מחוץ למעגל החיים הצעיר השוקק והעושה,
חשוב לשתף אותם בחוויות ה"טרום חג" שירגישו שגם הם פועלים ועושים משהו חיוני ומעשי בחייהם, לגרום גם להם להרגשה של שיתוף, של חדווה בעשייה, אז איך עושים את זה?!
א. קודם כל חושב לתת לקשיש הרגשה שהוא עושה משהו שתורם למערכת כולה, שמהוא עוזר בעשייה שלו לצוות ולחברים שלו,
ב. כל חוסה בהתאם למצבו הפיזי והנפשי יכול לתת משהו מעצמו, מספיק אם הוא יסדר את החדר שלו, או אפילו רק את הארון שלו, או המדף שלו, משהו אחד שהוא ירגיש שהנה, גם הוא עשה משהו לכבוד חג הפסח הקרב ובא, גם הוא נטל חלק בעשייה.
ג. ישנם מין החוסים אשר אם ייתנו להם הרגשה שהם עושים במעשה שלהם טובה למישהו - אין יותר מזה בעבורם! אין משהו שישמח ויגרום להם אושר יותר מזה.
הכיוון הכללי והמטרה הסופית היא בסך הכל לגרום להם להתעורר משגרת הימים האפרורית והלעיתים מדכא בבית האבות אשר הם שוהים בו עשרים וארבע שעות ביממה.
משום כך - אם זו היא המטרה המנחה את הצוות, הוא כבר ידע למצוא את הדרך והמסילה ללב החוסה, ולתת לו לעשות דברים שהוא ירגיש טוב איתם, ירגיש חיוני איתם, ירגיש ווה איתם,
חשוב מאד לזכור כי אנו מטפלים בבני אדם בעלי לב, רגש ושכל, אנשים שהיה להם עולם שלם, אנשים בעלי אופי - וגם אם הוא אינו ניכר בכולם כיום במצבם ובגילם המתבגר חשוב להם להרגיש מוערכים וחשובים!
גם בימי החגים ואולי דווקא בימי החגים חשוב לשתף את הקשישים באווירה, ולהחדיר להם את המודעות לכך שמשהו קורה עכשיו, שיש שינוי בשגרה, כמובן שהדבר נעשה בימי עפסח עצמם, אך לא פחות מזה חשוב להכניסם כאמור לאווירה עוד קודם ימי הפסח.
חג שמח!