מאת: ירון זיו
שלב 1-התקשורת-ENGAGEMENT
המטרה העיקרית היא פתירת הקושי הכרוך בנושא ההתקשרות בין המשתתפים, דברשיבטיח כי מהקבוצה יצמח מבנה חברתי ושהזהות הקבוצתית תתבסס. המנגנוןהראשוני להתפתחות ההתקשרות הוא אוניברסאלי: ההכרה בעובדה שאחרים חווניסיונות דומים לשלי. קבלה לא ביקורתית זו היא תופעה הכרחית, מאחר שלקבוצהעדיין אין כוח פנימי להתמודד עם עימותים פנימיים בין חבריה. הרגשתהאוניברסליותממקדת את הקבוצה בנושא ההתחברות ומשיגה אינטראקציה מלכדת.
האווירה מאופיינת בתחושת התקשרות והתאחדות. מטרת הפרטים בקבוצה היאלאפשר לעצמם להיות חלק ממבנה חברתי, ולא להישאר מבודדים ומרוחקים, והפחדבשלב זה הוא הפחד שהאחרים לא יקבלו אותי.
המטרה מושגתבאמצעות חשיפה עצמית שיטתית, הנושאת בדרך-כלל אופי עובדתי.המימד האופייני החשוב במיוחד בשלב זה עובר בגבול שבין התחברות-התנתקות וביןאמון-חוסר אמון. חברי הקבוצה עוסקים בעיקר שאלה, האם הם מקבלים את עצמםכיצורים חברתיים בעלי יכולת לאינטראקציה, ועדיין נמנעים מלהעלות נושאיאינטראקציה חשובים, אף שלעתים הם מודעים להם ומתייחסים אליהםבשלב מתקדםיותר. חשיפה עצמית, אתגר ביחסים בין-אישיים ותובנה פנימית צצים, אך הםשטחיים, ולא רצוי שיהיו המוקד. רצוי שהעימותים בין המשתתפים יהיו מועטיםכדי שלא לפגוע בלכידות הקבוצה.
הגבול החיצוני של הקבוצה צריך להיות ברור, ואפשר להשיג זאת בעזרתהמודעות לאופן שבו התנסות בקבוצה שונה מהנסיונות הבין-אישיים בעבר. הקבוצהמשיגה את המטרה הראשונה, לאחר שכל המשתתפים נחשפו
חשיפה אישית כלשהי וחשים מחויבות לקחת חלק בתהליך. קבוצה בשלה להתקדם לאחרשנוצרו קשרים בין המשתתפים, וכשיש תחושת לכידות שתאפשר התמודדות עם שינוייםאישיים ועם עימותים.
שלב 2-הבדלה- דיפרנציאציה
מטרת הקבוצה בשלב זה היא לזהות את ההבדלים בין חבריה. להשגת מטרה זו ישלהעביר את המוקד מגבולות הקבוצה החיצוניים לגבולות שבין חבריה.
שלב זה מאופיין בראש ובראשונה בשונות, כשהמשתתפים מדגישים את השוני ביניהםואת תפישתם האישית. תהליך זה מביא לחשיפה עצמית ספונטנית, הוא מתמקד בגבולשבין המשתתפים ומעורר הערכה כנה של השוני הקיים ביניהם. ההנחה הקודמת בדברהדמיון מאותגרת כעת ויוצרת אווירת עימותים, כאשר בכל התהליך עומדים לרשותהקבוצה כוחות הלכידות והגיבוש שהושגו בשלב הראשון. אם לא התפתחה יכולתשיתוף פעולה וקיימת גישה תחרותית, עלול להיווצר פיצול בקבוצה.
בשלב זה יקראו תיגר גם על מקומו של מנחה הקבוצה ועל תפקודו.
התהליכים המתרחשים בקבוצה בשלב זה מכריחים את המשתתף להתייחס לשנינושאים חשובים: 1} שליטה בעוינות עצמית ובעוינות של אחרים, 2} קבלת ציפיותחברתיות והתחברות אליהן. החברים מפתחים בנושא הראשון סובלנות והתמודדות עםרגשות הכעס שלהם ושל האחרים, דבר המאפשר להם לראות את ההיבטים באישיותםשדוחים אחרים ומעוררים בהם התנגדות. נוצר דמיון בין מגוון השונות הקיים ביןהמשתתפים ובין תחילת הכרתו של היחיד, בכך ששונות זו מייצגת חלקים מנוגדיםשונים באישיותו. תהליך זה חשוב, ובהמשך מופנה אליו הדגש.
הנושא השני מציג דילמה העומדת בפני כל משתתף בשלב זה. הדילמה היא עד כמההוא מוכן להצטרף לדעת הרוב. קיים איום שאם אהיה שונה, לא יקבלו אותי, ולכןהאם עלי ללכת עם זה או להגיע לפשרה עצמית למען המבנה החברתי.
שלב זה קשה לחברים, ולכן לעתים אינו נפתר. יש חברים המעדיפים לנשורמהקבוצה, ולא להתמודד עם דילמה זו. איבוד חברים בשלב זה מאיים על הקבוצה,והמטרה היא לא רק אוורור של כעס ושל עוינות, אלא ירידה לעומקו
של השוני בין המשתתפים וקידום השונות. דיון בנושא הבעת דעות מנוגדותוהלגיטימציה לחוויה כעס הם עיקר העבודה בשלב זה, המעמיקה את עוצמת החוויה.
בשלב השני האווירה בקבוצה מאופיינת בעיקר בעימותים ובתחושות מבוכה וחוסרסיפוק. ביטחונו העצמי של המנחה חשוב מאוד לעידוד הכוחות בקבוצה ולתמיכהבהם.
חשוב שכל המשתתפים ייטלו חלק בתהליך זה. הקבוצה מתקדמת מהשלב השניבתחושה מתמשכת של לכידות ושל ישות חברתית אחת, מתוך הערכה גוברת לשונותבעמדות בין חבריה. הקבלה של ייחודיות הפרט מובילה להכרה בכך שכל משתתף עשוילשחק תפקיד שונה בקבוצה.
שלב 3-הצביון האישי-אינדיבידואציה
המטרה המרכזית של שלב זה היא קידום ייחודיות, לאפשר הערכה עמוקה יותרלמורכבות הנפשית של כל אחד. התוצר המעשי של תחושת השיתוף שהתפתחה בשלב השנינבדק כעת ומעניק הרגשה שהקבוצה אכן עובדת.
המטרה של שלב זה מושגת בהצבת אתגר פעיל למערכת היחסים הבין- אישיים, וזאת באווירה חמה ותומכת.
המוקד, שהוסט מהגבול החיצוני של הקבוצה בשלב הראשון לגבולות הפנימייםשבין המשתתפים בשלב השני, עובר עתה לגבולות הפנימיים שבנפשו של כל משתתף.בשלב השני עבדה הקבוצה על השוני שבין הפרטים, ואילו עתה העבודה היא עלהניגודים ועל החלקים התוך-נפשיים של האני. אף שזה מבוצע בתהליך בין-אישי,הדגש הוא בפרט ולא במישור האינטראקציה. בשלב זה מתרחבת "הכרת העצמי" שלהפרט.
המטרה של כל חבר בקבוצה היא לחקור ולבדוק את מנגנוני ההגנה שלו, זהתהליך של בחינה עצמית, והאדם ניצב בפני איום רציני לדימוי העצמי, מאחרשמתגלים באישיותו היבטים שהוא לא היה מודע אליהם. העבודה של
הפרט קשה, אך עם זאת התנסותו גורמת סיפוק, והתוצאה תהיה באישיותו שנחשבו תמיד לא רצויים וגרועים.
זיהוי מגוון רחב של מצבים אישיותיים פנימיים מאפשר לפרט לאמוד את הגבולות הפנימיים של אותם מצבים ולבחון כיצד הם מתייחסים זה לזה.
האווירה בשלב זה מאופיינת הן בהתפרצויות של קשר ושל התחברות והןבעימותים פתאומיים. העבודה מתמקדת בחשיפה עצמית, בעמידה באתגרים ובחשיבהמפוכחת, והמשתתף חש שהנושאים הפסיכולוגיים נחקרים ביסודיות עם התייחסותממשית לעימותים. עם זאת המשמעויות הבין-אישיות של ההתרחשויות בקבוצה נדחקותלקרן זווית, או שמתעלמים מהן לחלוטין, מאחר שהמוקד כעת הוא במורכבותהפנימית של כל אחד
מהחברים.
תחושת הזהות הקבוצתית שאליה הגיעו בשלב הראשון מועשרת באמצעות המודעותלשונות בין המשתתפים שהתפתחה בשלב השני, והשלב השלישי מוסיף עומק בכך שהואחושף מורכבות רבה יותר בנפשו של כל משתתף. השלב השלישי מתקרב לסיומו לאחרשכל המשתתפים לקחו חלק פעיל בחשיפה עצמית ושוחחו בפתיחות על נושאיםפסיכולוגיים.
משלב זה ואילך המעבר בין השלבים בחיי קבוצה נעשה חד פחות וחופף יותר.
עוד לקריאה - דר' ירון זיו
שלב 4-קרבה
המטרה המרכזית בשלב זה היא להתנסות בקרבה ולגלות את המשמעות של יחסיםקרובים. קרבה ללא מידע של חברי הקבוצה זה על זה תהיה מזויפת, ולכן בהגיעםלשלב זה יש בידי כל אחד מהמשתתפים יותר מידע, והם
מסוגלים להבין את עצמם ואת האחרים בדרך מורכבת יותר. האינטראקציות בשלב זהעמוקות ומשמעותיות יותר. בתחילה אינטראקציות אלה נוטות להיות אגוצנטריות,והן מונעות יותר בשל צרכים אישיים מאשר בשל רגש
הדדיות. ככל שהתהליך בשלב זה מתקדם, כך מתפתחת מערכת יחסים מאוזנת, כפי שהיא קיימת בשלב החמישי הבא.
מטרת החברים בקבוצה אינה רק לקבל את עצמם כמות שהם {כמצופה מהם בשלבהשלישי}, אלא גם לקבל את עצמם כבעלי יכולת ליצור קרבה וכמשמעותיים למישהואחר.
האווירה בקבוצה ממשיכה להיות סובלנית, לא מתגוננת ופתוחה להתחברויותובין החברים יש התקשרות חזקה. רמת העימות נמוכה, ויש תחושה לא מציאותית שלאופוריה בדומה לשלב הראשון. כעת יש חזרה על נושאים רבים שעלו בשלב הראשון,אף העבודה עליהם מורכבת יותר. אף שנושאים בין-אישיים נחקרים לעומק, עדייןיש הימנעות מהמשמעויות העמוקות של מערכות היחסים. המעבר לשלב החמישי יתחילכאשר ההתלהבות והקרבה הבין-אישית יובילו להכרה בכך שמעורבות מתמשכת כזותהיה מבוססת על מחויבות בין-אישית.
יש לציין שבשלב זה, שבו עולה ההכרה בחשיבות מערכת היחסים, עלול לעלות גם פחד מפני דחייה מצד אותם אנשים שעמם היחסים מורכבים.
התנסות בסוג כזה של קשר מאיימת במיוחד על משתתפים הסובלים מקושי בקשריםהמשמעותיים בחייהם. כמו כן, אנשים המתקשים בשליטה חברתית ופנימית עלוליםלהגיב בתגובות מוחצנות של הנושאים האינטימיים.
שלב 5-הדדיות
המטרה בשלב זה היא לפתח תחושת מחויבות הדדית בין המשתתפים ולחקור אתמשמעות הקרבה שנוצרה. הדבר נעשה לא לשם הרחבתה של תחושת האינטימיות, אלאלהעמקת ההערכה לייחודיות כל משתתף.
מתמקדים בגבול המקיף כל פרט במושגי עצמאות פנימית ומחויבות אישית לאחרים.הקיטוב בשלב זה בולט לאור היחסים הלא מאוזנים, המבוססים על תלות מחד גיסאועל ניצול מאידך גיסא בין אנשים שאמורים להיות שווים.
שליטה ביחסים באמצעות עליונות או כניעה מהווה הזדמנות להצעת פתרונות יעיליםיותר. בשלב זה לא מגיע מידע חדש, אך מידע ישן יואר מזווית חדשה עקבהמשמעות האינטראקציוניתשנוספה לו כעת.
עלול להתעורר איום במערכת יחסים משמעותית וקרובה, שכן הפרט חושש שאחריםינצלו אותו או ינטשו אותו. משתתפים הנתקלים בקשיי אמון, יסבלו מכך גם בשלבזה. הם יחששו מאיבוד עצמיותם, שתיבלע בסבך הקשרים ההדוקים שנוצרו בקבוצה.התפתחות האמון היא נושא שהחל בראשית הקבוצה. בכל שלב נדרשת רמה גבוהה יותרשל אמון, ובשלב זה נושא האמון מרכזי.
המשתתפים חייבים להגיב על האתגר של לקיחת אחריות לאינטראקציה שלהם עםאחרים. האווירה בקבוצה היא של המשך תקשורת ועבודה ממשית, ויש הימנעות מועטהמנושאים פנים-אישיותיים. העימותים גדלים בדרך-כלל, כשהמערכת מבקשת מםהמשתתפים להפגין מחויבות רבה יותר.
אך כאן לחברים ולקבוצה כבר יש כוחות וכלים להתמודד עם העימותים, לפתור אותם ולצמוח מהם.
שלב 6-סיום
מטרת הקבוצה בשלב הפרידה היא להגיע לסיום המעורבות האישית מתוך הטמעתההתנסות הקבוצתית כחוויה חיובית ובונה. משחזרים את ההיסטוריה של הקבוצה ושלאירועים שקרו לפרטים בה, נזכרים באירועים
מכריעים במיוחד ועובדים עליהם יחד פעם נוספת. מטרת תהליך זה היא לסייעביצירת לכידות קבוצתית כהתנסות אישית חשובה, שתיזכר גם לאחר סיום הקבוצה,ומבוצעת השוואה של המציאות בקבוצה למציאות בחוץ.
בסיום הקבוצה חש המשתתף הפסד ופרידה, אך שלב זה מספק גם הזדמנות אחרונה לניסוי מיומנויות חדשות שפותחו בתהליך הקבוצתי.
החברים צריכים ללמוד להתמודד בהצלחה בלי הקבוצה, להתאים את ההבנה שרכשולחיי היום-יום ולקחת אחריות לעצמם. בשלב זה קיימת סכנת נסיגה והתרופפות,העלולה לגרום דמורליזציה ותחושת אפסות של פרטים בקבוצה, המרגישים שלא יועלולהסתדר בלעדיה. כמו כן, עלולה להיווצר הימנעות בגלל אותו חשש. תפישהשלילית של שלב הסיוםעלולה לקטוע את ההתקדמות שהושגה עד כה.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"