בין מחפשי העבודה הרבים קיימים גם כאלה שהינם בעלי ניסיון מקצועי רב, אך בעבר נדחו ע"י מעסיקים שונים כבר בתהליך שליחת קורות החיים; הדבר קרה לא בגלל הרזומה העשיר שלהם, אלא דווקא מפאת גילם. עד לא מזמן היתה קיימת רתיעה מצד מעסיקים במשק מפני קבלה של מועמדים בני ארבעים ומעלה לעבודה. נראה כי בשנה האחרונה דברים השתנו לטובה מבחינה זו.
עפ"י הנתונים שבידי עיתון גלובס, נכון לפברואר 2011 ישנו שינוי גישה משמעותי מצד המעסיקים בנוגע לקבלת עובדים מבוגרים לעבודה; ישנן מישרות שעבורן אף מעדיפים המעסיקים אנשים מעל גיל ארבעים ואחוז הדחיות צנח ב – 50 אחוזים. לדוגמה, אם מועמד בן 45 היה מגיש מועמדות למישרה לפני שנתיים, הוא היה נפסל מיידית בשל גילו.
בתחום כח אדם והשמה, כאמור, דברים השתנו וכיום ישנו ביקוש למועמדים מבוגרים יותר, בעיקר בגלל הניסיון ואורך הרוח שהמועמד המבוגר יותר מביא איתו לתפקיד. מדובר באיכויות נרכשות, נלמדות, המעידות על מקצועיות ובשלות לתפקיד.
עם כל השמחה על השינוי החיובי ביחס לעובדים מעל לגיל ארבעים, ישנם עדיין ציבור עובדים מגוון, במקצועות שונים זה מזה, המחפשים עבודה ונדחים מסיבה אבסורדית למדי: הם יותר מדי מקצועיים. מועמדים אלה עברו מקום עבודה או שניים בחייהם או שלמדו ורכשו השכלה גבוהה וכרגע הם פונים למעסיקים, לחברות כח אדם והשמה וכדומה על מנת למצוא עבודה. ניתן להבין טיעון זה, לפיו יעזבו את מקום העבודה ברגע שתוצע להם מישרה יותר טובה, אך ישנם רבים אשר מעוניינים באמת ובתמים להישאר לטווח ארוך במקום העבודה אליהם הם מבקשים להתקבל ואינם חושבים על אותו רגע שבו תוצע להם מישרת חייהם. הדבר הדחוף להם הוא להתחיל לעבוד ולבנות את עצמם, דבר שמעסיקים שונים לא מאפשרים להם.
פיתרון אחד אפשרי הוא לעבוד בעבודה המוגדרת מראש כזמנית. פנייה לחברה בתחום כח אדם והשמה תאפשר למחפש העבודה לעבוד ולהשתכר משכורת חודשית לכיסוי הוצאותיו, עד למציאת עבודה התואמת את כישוריו וציפיותיו, בין אם זו עבודה בתחום עיסוקו והכשרתו ובין אם מדובר במישרה בה הוא מעוניין לטווח ארוך.
ש.כ.