הרבה מתעכבים לדון בשאלה מיהו יהודי. סביב נושא נדון נושא האזרחות הישראלית. התלות הזו בין האזרחות הדתית לאזרחות לאומית מהווה הרבה בעיות. הבה נניח בצד את השאלה מיהו יהודי ונעסוק לרגע בשאלה מיהו ישראלי?
כבר בתנ"ך ניתן לראות שהמצטרף על עם ישראל הוא הגֵר, מילה זו באה ממשמעות גָר. כלומר, די לו לאדם להעביר את מקום מגוריו לארץ ישראל על-מנת להימנות על קהילת הגרים. ניתן לראות זאת בצורה בולטת בסיפור מגילת רות - ההצטרפות ללאום היא בעצם המעבר עם נעמי לארץ ישראל.
היום, בניגוד לתקופת התנ"ך, העברת מקום מגורים הנו תהליך פשוט, בהחלט אפשר לו לאדם להחליף מקום מגוריו עשרות פעמים בימי חייו. ניתן לראות במסעו של אברםלארץ ישראל את הקושי שהיה קיים בתקופת התנ"ך בהחלפת מקום מגורים. הסיכוי שאדם יחליף מגוריו יותר מפעם אחת בחייו הוא אפסי ולכן אין ספק שהעתקת מקום מגורים מהווה בהכרח תחילתו של תהליך ארוך של היטמעות.
"רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" (מגילת אסתר פרק ח' פסוק ט"ז)
אין ספק שהתיהדות כשהעם הוא ללא איזור גיאוגרפי ייחודי היא 'גיור' שונה לחלוטין. ניתן לשער שהסתפחות אל "עם מפוזר ומפורד מבין העמים" (אסתר ג'/ח') הוא כנראה קיומם של "דתיהם שונות מכל עם"(שם). אבל מה המשמעות של אותן דתות (חוקים, בפרסית) כאשר העם חוזר להיות תָחום באיזור גיאוגרפי?
נכון, לא כל העם היהודי חי בארץ ישראל, אך עם זאת, גם לא כל תושבי ארץ ישראל הנם יהודים. בזה בדיוק מתבטא ההבדל בין יהודי לישראלי.
מסקנה מכל זאת היא שמדד הישראליות יכול להיות לפי מדד ההיטמעות, או ביתר דיוק, פוטנציאל ההיטמעות.
_________________________________________________________________________________
מתוך הבלוג של אור (לאה) שפירא מהאתר צו פיוס .