איפה הרגש נמצא בגוף? איפה הוא מאוחסן? איך פתאום עולה בנו רגש? מהיכן הוא מופיע? איך זה שיש אנשים שלא מרגישים בכלל? איך זה שיש אנשים שממדרים חלק מהרגשות מחייהם?
אני זוכרת את הפעם הזאת שחברה שלי שאלה אותי מה אני מרגישה בקשר למשהו מסוים. ואתם יודעים מה? לא היה לי מושג. סגרתי את הטלפון וניסיתי לחשוב מה אני מרגישה. כן, עלו לי מחשבות. הצלחתי להבין מה אני מרגישה. אבל, תכלס, כשאני מסתכלת שנים אחורה זה נורא מצחיק אותי. להרגיש זה הדבר הכי פשוט בעולם. זה פשוט מורגש. הבעיה מתחילה כשיש נתק ביני לבין הרגש שלי.
מה שקלטתי אז זה שיש לי בעיה. החיבור שלי לרגשות שלי לא משהו. זה הוביל אותי למסע ארוך. שחלק מהתובנות שלו יכתבו כאן...
כל אחד מאיתנו נולד עם פוטנציאל רגשי, עם גוף רגשי. אני לא ארחיב כאן על צ'קרות, מרכזים אנרגטיים ורגשיים ומיקומים בגוף. אבל בגדול, בנוסף לגוף הפיזי יש לנו גם גוף רגשי. הפוטנציאל הרגשי של כל אחד מאיתנו שונה אבל עצם קיומו של הפוטנציאל הוא לא מחייב את התפתחותו של הרגש.
במהלך הילדות שלנו אנחנו עוברים תחנות, שבהם באמצעות תנאים נכונים מהסביבה הפוטנציאל הרגשי שלנו אמור להפוך לרגש. אם הסביבה לא ספקה לנו את התנאים הנכונים יתפתח בנו פחד רגשי במקום רגש זורם וחיוני.
תפקידו של הרגש בחיים שלנו הוא ליצור חיבור ביננו לחברה ולמשפחה. הרגש הוא הדבק שמחבר אותנו לסביבה. אדם שבמקום רגשות זורמים קיימים בו פחדים רגשיים יחוש בדידות קיומית וחוסר שייכות בסיסית לסובבים אותו.
הפחדים והחסימות הרגשיות נחלקים ל-2.
ישנם אנשים שמרגישים את הרגשות שלהם אך אין להם את הכלים להביע את הרגשות. במקום זה יש להם פחד להביע רגשות כתוצאה מכאב שחוו בעבר כאשר הביעו את הרגשות שלהם.
ישנם אנשים שהפחדים שלהם אף גדולים יותר, הם חסמו לגמרי את הרגשות שלהם ואינם מרגישים כלל (באופן חלקי או מלא) כיוון שעצם חוויית הרגש מפחידה אותם ומאיימת על האיזון הנפשי שלהם.
אז מה עושים כאשר רוצים להחזיר לעצמנו את החופש שבביטוי הרגשי ואת היכולת שלנו להתחבר רגשית ואינטימית לסובבים אותנו.
מה עושים כשרוצים להרגיש אהבה ושמחה ולא יכולים?
לומדים בהדרגה לשחרר ולבטא את הרגשות שלנו. אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו באופן מודע מה אנחנו מרגישים כעת? היכן בגוף אנחנו מרגישים? מתחילים להפנות את הפוקוס פנימה.
בנוסף, מתחילים לדבר ולשתף סודות שיש לנו, מעיזים לחשוף חולשות ולאט לאט רואים איך ששכבה על גבי שכבה מוסרת מהחסימה הרגשית שלנו. הפחדים שלנו מתפוגגים ובמקומם נכנס החופש להביא את האני הפנימי והרגשי שלנו לידי ביטוי. החופש להיות אנחנו בצורה מלאה. החופש לחיות את החיים מתוך שמחה, אהבה וקבלה עצמית.
לא מספיק לקרוא, לכו לבצע!
לחיי ההגשמה עצמית שלכם,
חני.