דלקת רחם נפוצה יותר בכלבות מאשר בחתולות.
המחלה קשורה לרמה גבוהה של ההורמון פרוגסטרון ולכן נראית בעיקר מספר שבועות לאחר ייחום ללא זיווג. הורמון זה משפיע בצורה שלילית על תגובת המערכת החיסונית ברחם ולכן עשוי לחשוף את הרחם לזיהום חיידקי. כמו כן נמצא קשר בין דלקת רחם בכלבות למתן של אסטרוגן, על כן לא מומלץ לטפל באסטרוגן כאמצעי למניעת ייחום.
סימני דלקת רחם
הסימנים האופיינים לדלקת רחם הם: הפרשה מן הנרתיק (לא בכל המקרים), חוסר תאבון, חום, דכאון, ירידה במשקל, הקאות, שלשולים, שתיית יתר והשתנת יתר.
כפי שהוזכר, בדלקת רחם יכולה להופיע הפרשה מהנרתיק, התלויה במידת הפתיחה של צואר הרחם. מצב של דלקת רחם עם צוואר רחם סגור ("דלקת רחם סגורה"), בו אין הפרשות, הינו מסוכן יותר מאחר והכלבה חולה אך ללא סימנים חיצוניים ולכן לעיתים כמו כן, בדלקת רחם סגורה, הרחם מתמלא מוגלה ועלול להיקרע בתוך חלל הבון. זהו מצב חירום מסכן חיים, בדומה לאפנדיציט בבני אדם. לכן בחשד למצב זה, בכלב לא מעוקרת יש לפנות אל וטרינר חירום או אל וטרינר תורן.
אבחון וטיפול בדלקת רחם
אישור האבחנה נעשה בעזרת צילומי רנטגן ו/או בדיקת אולטראסאונד (עדיף) ובדיקות דם.הטיפול העיקרי לדלקת רחם הינו ניתוח עיקור בו מוציאים את הרחם (והשחלות). מומלץ לבצע את הניתוח רק לאחר ייצוב מצבה של הכלבה או החתולה (על ידי עירוי של נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד).
ניתוח זה נחשב בעייתי יותר מעיקור רגיל בשל הסכנה לקריעת הרחם ושפיכת תוכנו לחלל הבטן ולכן לעיתים מומלץ לבצעו בבית חולים וטרינרי המציע שירותי אשפוז לאחר הניתוח.
במידה והבעלים לא מעוניינים בעיקור, ומדובר בדלקת רחם פתוחה, ניתן לנסות טיפול תרופתי (בהורמונים ואנטיביוטיקה) אך הדבר יכול לסכן את החיה וכמו כן יש סיכון לחזרתיות.
כלבה שעברה את הניתוח בהצלחה ואיננה סובלת מסיבוכים של דלקת רחם תחזור לאורח חיים נורמלי לאחר מספר ימים. במקרים קשים בהם הרחם נקרע והמוגלה נשפכת לחלל הבטן דרוש טיפול אינטנסיבי ואשפוז בכדי להציל את החיה.