כמעט מדי יום ביומו אנו נחשפים לפרשה במסגרתה מואשם גבר בתקיפת בת זוגו, בין אם מדובר באשתו ובין אם בחברתו או בידועה בציבור. העבירה של תקיפת בת זוג, קלה כחמורה, נתפסת על ידי בתי המשפט כעבירת אלימות חמורה ביותר.
מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי
במקרים רבים תלונה מצד בת הזוג מובילה למעצר הבעל עוד לפני הגשתו של כתב האישום – ולאחריו. גם אם המתלוננת חוזרת בה מתלונתה, ברוב המקרים תיק החקירה אינו נסגר, היות ולעיתים החזרה מהתלונה נתפסת כתוצר של התנהגות הבעל האלים. כמו כן, המשטרה לוקחת בחשבון את העובדה שבני הזוג מקיימים יחסי תלות, ויש להם אינטרסים משותפים (טובת ילדיהם למשל), והדבר מהווה מניע מצד המתלוננת שלא להתחיל בהליך פלילי. אשר על כן, לעיתים, חזרתה של אישה מתלונתה יכולה להוות נסיבה מחמירה.
יחד עם זאת לאור המורכבות שבניהול התא המשפחתי, בתי המשפט מוכנים לשקול במקרים המתאימים הימנעות מהרשעה גם כנגד מי שנקבע שביצעו עבירה.
תסקיר המבחן משחק תפקיד מכריע באשר לעונשו של הנאשם
לאחר הגשתו של כתב אישום כנגד נאשם בעבירה של תקיפת בת זוג, חשוב שכבר בטרם ההרשעה יבקש הסניגור מבית המשפט בהליך המעצר או השחרור בערובה לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. לשם הכנתו של התסקיר יראיין קצין המבחן את שני בני הזוג ויבחן מהם התנאי השחרור הראויים לאותו נאשם. שירות המבחן במקרים המתאימים יבחר להמליץ לבית המשפט להפנות את הנאשם להליך של טיפול מקדים לגברים אלימים עוד בטרם יחל ההליך העיקרי.
נאשם אשר יגיע להליך גזירת דינו כאשר הוא כבר נמצא בעיצומו של הליך טיפולי, יגביר את הסיכוי שבית המשפט יבחן אפיק של ענישה שיקומית על פני הענישה ההרתעתית. כמו כן, ניתן לבקש מבית המשפט לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום ולפני מתן גזר דין. לאחר קבלתו של התסקיר הסופי משירות המבחן, יבחן בית המשפט במתכונת של כל מקרה לגופו, האם יהיה זה ראוי להימנע מהרשעה. בבואו לעשות כן, יביא בחשבון בית המשפט את מכלול השיקולים הבאים
1. האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה – בית המשפט יהיה מוכן להימנע מהרשעה רק במקרה שמדובר בנאשם ללא כל עבר פלילי. אף אם מדובר בכמה עבירות באותו אישום, לאחר הליך טיפולי משמעותי בשירות המבחן, בית המשפט יהיה מוכן לשקול הימנעות מהרשעה.
2. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה – אם מדובר בתקיפה שאין עמה נזק רב, או שהאישה מצידה אף היא תרמה בחלקה להתלהטות הרוחות, יהיה בכך שיקול לטובת ההימנעות מהרשעה.
3. מידת הפגיעה של העבירה בזולת – בית המשפט יבחן את השאלה האם הילדים היו עדים לתקיפה, ומידת הפגיעה בבת הזוג והילדים
4. סבירות החזרה של הנאשם על אותה עבירה – במקרה זה בית המשפט בוחן האם עצם הנקיטה בהליך הפלילי הרתיעה את הנאשם והאם הנאשם הפנים את ההליך הטיפולי אליו הופנה על ידי שירות המבחן.
5. יחסו של הנאשם לעבירה – חשוב להראות לשירות המבחן ובית המשפט חרטה כנה הבאה מתפיסה לפיה כל מעשה אלימות הינו מעשה שפל ובזוי שלא ייעשה.
6. השפעת ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם – באם בית המשפט ישתכנע כי הרשעתו של הנאשם, אשר מעד בפעם הראשונה והיחידה בחייו, תפגע במידה ניכרת בבטחונו ובדימויו העצמי כאדם נורמטיבי ושומר חוק, עשוי בית המשפט לשקול בחיוב את ההימנעות מהרשעה.
7. השלכות ההרשעה בדין על תחומי פעילותו/עיסוקו של הנאשם – שופטים רבים מציבים שיקול זה כשיקול ראשון במעלה. על הנאשם במקרים רבים להראות שההרשעה יכולה לפגוע בפרנסתו וביכולתה לגרום לו לאבד את עבודתו. יחד עם זאת, במקרים רבים הצליח משרדנו לשכנע את בית המשפט ששיקול זה אינו יכול להיות דומיננטי כאשר מדובר בנאשם צעיר היות ואין לדעת מה יוליד יום, ובאיזה אפיק מקצועי יבחר אותו נאשם צעיר.
עו"ד פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי הוקם בשנת 1998