בחלק הקודם שעסק ביסודות העבירה שאותן חייבת להוכיח הפרקליטות מעבר לכל ספק סביר, התייחסנו לרצח בכוונה תחילה ולשלושת המבחנים המצטברים שיש לתת עליהם את הדעת במטרה להשיג הרשעה בעבירת הרצח: הכנה, החלטה להמית והעדר קנטור מצד הקורבן. במאמר שלפניכם נתייחס לרצח תוך ביצוע עבירה או רצח על מנת להקל על ביצוע עבירה, רצח ברשלנות ונדון בשאלה כיצד מתנהלת חקירת רצח.
רצח תוך ביצוע עבירה או רצח על מנת להקל על ביצוע עבירה
לעבירה זו אלמנט פיזי נוסף לפיו מעשה ההמתה נעשה תוך כדי ביצוע עבירה או כדי להקל על ביצוע עבירה אחרת. אם למשל במהלך ביצוע שוד אלים, מעשה האלימות מוביל למותו של אדם הרי שמתקיים היסוד הפיזי.
היות ומעשה ההמתה בוצע בנסיבות של ביצוע עבירה אחרת החוק אינו דורש להוכיח כוונה תחילה ועל התביעה להוכיח כי בעת ביצוע המעשה הנאשם היה מודע לאפשרות של גרימת המוות. צבי גור, הרוצח של אורון ירדן לא הורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה. על פי הראיות הוא כלל לא התכוון להמית את אורון ירדן ז"ל. שוטרים התקרבו לרכבו של גור. על מנת שהילד לא יצעק הוא כיסה את פיו. לאחר שהשוטרים עזבו הוא הוריד את ידו הוא גילה שאורון ירדן נמצא ללא רוח חיים. למרות שלא התכוון לגרום למותו, בית המשפט קבע שצבי גור כיסה את פיו של הילד על מנת להקל על ביצוע של עבירת החטיפה, וכי כל אדם בר דעת מודע לאפשרות של גרימת מוות כאשר מכסה פיו של ילד. לאור זאת הורשע צבי גור בעבירת הרצח.
רצח ברשלנות?
רשלנות משמעה היעדר מודעות למעשים ולנסיבות במקום שאדם מן היישוב יכול וצריך להיות מודע להם. כאשר עבירת הרצח תוך ביצוע העבירה אחרת מבוצעת בחבורה, ניתן להרשיע שותף לעבירה ברצח אף אם לא הייתה לו מודעות לאפשרות גרימת מותו של הקורבן. הדוגמא הקלאסית היא ביצוע עבירת שוד בחבורה. אם אחד מבני החבורה גורם למותו של אדם תוך כדי ביצוע שוד, שותפו לשוד יורשע אף הוא ברצח תוך ביצוע עבירה אף אם הוא לא היה מודע לאפשרות שחברו יגרום למותו של אדם בעת ביצוע שוד. הצדקה לחקיקה זו היא המסוכנות הטמונה בביצוע עבירות בחבורה.
חקירות רצח
רוב רובם של תיקי הרצח מבוססים על הודאתו של החשוד ושיחזור המעשה על ידו. בתי המשפט מאפשרים למשטרה להחזיק את החשוד ברצח ימים במעצר מרובים על מנת להתיש את החשוד ולגרום לו להודות בביצוע הרצח. החקירה נגד החשוד נמשכת שעות וימים במהלך התקופה אם החשוד שומר על זכות השתיקה, המשטרה תכניס מדובב לתאו של החשוד על מנת לגרום לו להודות בביצוע העבירה בפני המדובב. כמו בכל חקירה, חשוב ביותר לנצל את הזכות להיוועץ בעורך דין. תפקידו של עורך הדין היא לעודד את החשוד ולחזק את רוחו של החשוד על מנת להתגבר על הלחץ להודות באשמה בחקירה. בגלל הקושי לאסוף ראיות והלחץ של המשטרה לשים סוף לפרשה קיימת סכנה של מסירת הודאות שווא דווקא בעבירות החמורות ביותר. לכן זכות ההיוועצות היא קריטית ביותר בפרט בחקירה של עבירת רצח.
המקרה המפורסם ביותר שעניינו הודאה בפני מדובב ושחזור הוא המקרה של יוני אלזם אשר יוצג על ידי עו"ד שרון נהרי. אחרי ימים רבים של חקירה בתנאי מעצר, בהם סרב אלזם להודות ברצח, הוכנס לתאו של אלזם מדובב אשר ייעץ לו לא להקשיב לעורך דינו ולהודות בביצוע הרצח של חנניה אוחנה. לאחר ההודאה שחזר אלזם את ביצוע הרצח. לפני השחזור ביקש אלזם להתייעץ עם עורך דין, אולם המשטרה מנעה מפגש עם עורך דינו בתחבולה ואלזם הודה ושחזר את הרצח.
אלזם הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח חנניה אוחנה על סמך ההודאה והשחזור. בערעור לבית המשפט העליון בהחלטה תקדימית, ראשונה מסוגה, נקבע שיש לפסול הן את הודאותיו של אלזם בפני המדובב, והן את שחזור הרצח היות ופעילות המשטרה והמדובב הפרו את זכות השתיקה של אלזם ואת זכותו להיוועץ בעורך דין. לאור העובדה שלא היו ראיות אחרות כנגד אלזם הוא זוכה לחלוטין מכל אשמה. מקרה זה ממחיש עד כמה חשוב לנצל את הזכות להיוועץ בעורך דין בחקירה. פגיעה בזכות זו עלולה להוביל לזיכוי הנאשם, כפי שקרה בעניינו של יוני אלזם.
עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לעבירות פלילים שרון נהרי הוקם בשנת 1998
ומאז עוסק שרון נהרי עורך דין פלילי בתל אביב - באישום פלילי, רישום פלילי, דיני הסגרה, הלבנת הון, עו"ד לחקירת משטרה, קובלנה פלילית ועוד...