חייל בצה"ל נפגע בעקבות טיפול רפואי שקיבל בעת שירות בסדיר. בעקבות טענותיו על רשלנות רפואית מצד הגורמים המטפלים, הוקמה ועדת חקירה פנימית, שבדקה את נסיבות הטיפול הרפואי והגישה את מסקנותיה.
יש לשים לב כי תביעות רשלנות רפואית אלה מוגשות כנגד קצין התגמולים במשרד הבטחון, ולא כנגד קופות החולים ו/או חברת הביטוח ענבל.
הועדה בחנה את התנהגות המערכת הרפואית הצבאית לאור אמות המידה שנקבעו בפסיקה בתביעות נזיקין המבוססות על רשלנות רפואית, אלא שיש לאבחן בין תביעת נזיקין לבין תביעה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
חבות הנתבע בעילת רשלנות לפי פקודת הנזיקין תלויה כולה בהוכחת אשם מצידו העולה כדי רשלנות כהגדרתה בפקודה, שעה שזכותו של חייל לקבלת תגמולים והטבות אחרות מותנית בכך שנכותו באה לו "בתקופת שירותו ועקב שירותו" ומבלי שחבות המדינה תלויה בגורם של אשם מצד שלוחיה (ע"א 235/78 פלג נ' מדינת ישראל פ"ד מב(1) 463, 469).
הסוגיה של טיפול רפואי במסגרת השירות הצבאי ואבחון מחלת החייל במסגרת זו נבחן באחרונה באורח מפורט ברע"א 8317/99 שוקרון נ' מ"י פ"ד נו(5) 321.
באותו מקרה, כפי שאירע בענייננו, לא נטען כי מחלת המערער נגרמה עקב שירותו. עיקר טענתו היתה כי אילו היה מאובחן כראוי ומטופל כיאות במהלך שירותו הצבאי, ייתכן שניתן היה למנוע, או לכל הפחות לעכב, את מחלתו הקשה.
בית המשפט נדרש לשאלת הדיווח שהעובר על ידי וועדת הבדיקה שהוקמה וכן נדרש לפסוק בטענת רשלנות רפואית, כפי שהעולתה על ידי החייל. מקרים דומים נדונו במסגרת פורום רשלנות רפואית וקיבלו ניתוח מקיף וממצה מצידם של עורכי דין ומומחים רפואיים.