מי יפתח אוסטאופורוזיס ?
הגורמים העקריים הקובעים מי יפתח אוסטאופורוזיס הם:
א. מסת שיא של העצם - כמות העצם בגיל הבגרות. ב. מידת איבוד העצם - מהירות ומשך איבוד העצם.
גורמי סיכון:
• מין: נקבה.
• מחסור באסטרוגן לפני הפסקת הווסת, או חסר פעילות אסטרוגנית מסיבות שונות, כמו: חוסר בתיפקוד שחלתי, קריטת שחלות, גיל המעבר וכ"ו.
• הפסקת ווסת מוקדמת או בגלל ניתוח.
• מידות גוף קטנות (כמו: האסיאתיות) ומיבנה גוף רזה.
• גיל מתקדם (הזדקנות טבעית).
• צריכה עודפת של קפאין, אלכוהול, סיגריות.
• העדר פעילות גופנית.
• מוצא: לבן, עור בהיר.
• גנטיקה, כאשר אחד מקרובי המשפחה סובל.
• שימוש בתרופות, כמו: קורטיקוסטרואידים )קורטיזון), נוגדי פירכוסים (לאפילפסיה), תרופות כימוטרפיות, תרופות נוגדות קרישה.
• הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת התריס - פעילות יתר (היפר-תירואידיזם).
• פעילות יתר של בלוטת התריס (היפר-תירואידיזם).
• סוכרת מטייפ 1 (סוכרת התלויה באינסולין).
• תזונה דלה בסידן, ועתירה בחלבון שמקורו בעולם החי.
• בגברים: יכולה להיות הסיבה, הפרעה או חוסר פעילות אנדרוגנית.
• ירידה ברמת חומציות הקיבה.
מניעה
אצל אישה שכבר פיתחה אוסטאופורוזיס אין אפשרות להחזיר לעצם את כמותה ואת איכותה המקורית. לכן עדיף תמיד למנוע התהליך.
זאת ניתן לעשות על-ידי:
השגת כמות שיא אופטימלית של העצם.
מניעה של איבוד עצם.
השגת שיא אופטימלית פירושה: ככל שכמות העצם גבוהה יותר בגיל הבגרות, כך העצם תהיה מוכנה טוב יותר לקראת השנים של איבוד עצם, ויעבור זמן ממושך יותר עד שהעצם תעבור את סף הפגיעות לשברים.
יש מספר דרכים למניעת אוסטאופורוזיס:
הבטחת תזונה נכונה הכוללת שפע של סידן:
הצריכה היומית המומלצת של סידן
ילדים קטנים 800 מ"ג ליום גיל 10 - 20 1200 מ"ג ליום נשים בגיל 20 - 40 1000 מ"ג ליום גברים בגיל 20 - 60 1200 מ"ג ליום נשים לאחר הפסקת הווסת 1000 - 1500 מ"ג ביום (תלוי בטיפולים נוספים)
גורמי תזונה נוספים הם:
• ויטמין d מסייע לספיגת הסידן ממערכת העיכול (ע"י חלבון הקושר סידן במעי הדק) ומונע את הפרשתו בשתן.
* מקורות טובים, הם: מזונות המכילים שומן, כמו: חלמון הביצה,
• מגנזיום מסייע למטבוליזם (חילוף חומרים) תקין של העצם. כמו כן, מסייע המגנזיום והבורון יחד עם כמויות מתונות של ויטמין d ל"דיכוי" הפרשה יתרה של הורמון פראתירואיד (pth). הורמון זה מגביר את רמת הסידן בדם (בניגוד לקאלציטונין) בין היתר ע"י הוצאת הסידן מן העצם. כמו כן, חיוני המגנזיום למניעת היווצרות משקעים ברקמות רכות כמו: פרקים, עורקים ודרכי השתן.
* מקורות טובים, הם: שקדים ופיצוחים לסוגיהם השונים, ירקות ירוקים.
• אבץ, מינרל זה נחוץ ביותר למטבוליזם תקין של העצם. בעת מצבי חסר באבץ, השלד שלנו לא יתפתח באופן תקין והתפתחותו תצתמצם. כמו כן, נחוץ האבץ לשם חיזוק אופטימלי של העצמות.
* מקורות טובים, הם: בשרים ומוצרי חיטה מלאה. • בורון, מינרל זה חיוני ביותר למטבוליזם של הסידן, היות והוא מסייע לגביר את יצור הורמון המין הנשי אסטראדיול, כך גם נחיצותו לחיזוק העצמות.
* מקורות טובים, הם: ירקות ופירות.
• נחושת, מינרל זה חיוני לפעילות האנזים ליזין-אוקסידאז, שהוא הגורם האחרון בתהליך ייצור הקולגן. הקולגן הינו חומר גלם לכל רקמות החיבור בגופינו, כולל העצמות.
* מקורות טובים, הם: אגוזים שונים ומי הברז (מים קשים בעיקר).
• מנגן, המינרל חיוני לבניית וגימור שלמות העצמות (הוכח בעיקר בבעלי חיים).
• מקורות טובים, הם: ירקות שורש ופירות. • ויטמין k, נודע בחשיבותו הרבה של רכיב הניקרא: אוסטאוקלצין (חלבון החיוני לתחזוקת העצם).
• מקורות טובים, הם: ירקות ירוקים. כמו כן, מיוצר ע"י הפלורה (חידקים) הידידותית השוכנת במעים.
• ויטמין c חיוני בשל חיזוק רקמות החיבור. אך לא רק, יש ביכולתו לשפר את הפיגת הסידן (קשה תמס) מהמעיים למחזור הדם - בשל רמת החומציות שלו.
• סיליקה, הסיליקה הינו מינרל החשוב למבנה העצמות, הציפורניים והשיער.
* מקורות טובים ומרוכזים, הם: צמח השבטבט ואצה אדומה.
• פיטו-אסטרוגנים, הפיטואסטרוגנים הינם
תרכובות הורמונליות צמחיות. היות ופעילותן דומה להורמוני המין הנשים - אסטרוגנים, החלה הנהירה בעיקר בטיפולים בלתי קונבנציונליים.
* מקורת טובים, הם: צמח הדודאים ומצרי סויה על סוגיהם השונים (כמו: טופו(
• גלוקוזמין חיוני לחיזוק כל רקמות החיבור, לרבות עצמות, גידים וסחוסים. לכן יש באפשרותו לסייע ליצירת רקמת חיבור (קולגן ואלסטין).
רצוי לשלב את תוכנית התזונה הניתנת, היות וישנם מזונות יותר מומלצים לאדם ואילו לחברו הם בגדר אסורים.
פעילות גופנית הכוללת תנועות המפעילות לחץ על עצמות ארוכות - ריצה ורכיבה על אופנים הן פעילויות מעולות. מחקרים רבים הראו כי פעילות גופנית מסייעת לחיזוק מערכת השלד והשרירים. הפעילות הגופנית המומלצת הינה בעיקר אימון כוח וסיבולת שרירית בחדר כושר. כמובן תחת הדרכתו הצמודה של רופא הספורט.
פעילות גופנית:
מזך הזמן המינימאלי של הפעילות הספורטיבית הינה לפחות כשלוש שעות בשבוע, תוך התחשבות במגבלות הרפואיות. הפעילות הגופנית צריכה להיות פעילות המעמיסה על העצם על מנת להגביר ולגרות את קצב בנייתה, חשוב לדעת, כי לא כל פעילות גופנית המבוצעת בחדר כושר הינה פעילות המעמיסה על העצם לכן חשוב מאוד להתייעץ עם מדריך כושר ותזונאי מתאימים לפני שמחליטים להתחיל בפעילות בכלל.
הימנעות מצריכת חומרים המזיקים לעצם, כגון: קפאין, אלכוהול, טבק, קורטיקוסטרואידים ותרופות אחרות (אם אפשר(
יש לציין, כי הטיפול באוסטאופורוזיס בעייתי מכמה סיבות. זהו טיפול ארוך, שתועלתו לא נראית תמיד לעין והרבה מהחולים מתקשים להתמיד בו. קשה לנבא איזה טיפול יתאים לאיזה חולה.קשה להעריך את השפעת הטיפול על מסת העצם ועל חוזקה.צריך לזכור שגם הטיפול המוצלח ביותר לא יכול לשקם את מסת העצם ולהחזירה לקדמותה, אלא בעיקר למנוע את התקדמות התהליך.
ד"ר יעקב עזרא Ph.D: מומחה לרפואה נטורופתית ולתזונת ספורטאים, הינו דמות ידועה בתחום הספורט בכלל ופיתוח-הגוף והכושר בפרט, מרצה בתחום הרפואה ומשלב את הסבריו אודות התזונה, רפואת הצמחים, הספורט וכ"ו. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140