בחודש אוקטובר האחרון, צעירים אשר יצאו שתויים ממועדון והכו חסר בית למוות זכו להסדר טיעון מקל ונגזרו עליהם בין 4 ל-8 שנות מאסר. הנימוקים להסדר הטיעון המקל היו נעוצים בעיקר בקשיים הראייתים שהתגלו בתיק והקושי להוכיח כי הצעירים התכוונו להמית את הקורבן. בדברי התגובה להסדר עלו טענות לפיהן שכרות צריכה להיות גורם המחמיר את העבירה ולא גורם מקל הפוטר מאחריות פלילית וכי יש להחמיר עם מי שמבצעים עבירה בהיותם שתויים.
יסודות העבירה במשפט הפלילי
בחברה בה אנו חיים עולים בתקשורת רק המקרים החמורים של השכרות. הניסיון של החברה המודרנית והלא מודרנית מראה כי שתיית האלכוהול – וכתוצאה מכך גם השכרות הם חלק מהתרבות שלנו. היא מהנה. היא מקום מפלט מן הלחץ היומיומי. היא חלק מתרבות הבילוי שלנו. כאשר היא נעשית במסגרת הטעם הטוב היא אפילו מועילה לחברה. כמו כל פעולה אנושית השכרות מהווה דבר אשר יש עמו סיכונים. אולם הניסיון האנושי של העולם המערבי הליברלי, במיוחד זה של ארה"ב בשנות ה-20 מראה שאיסור מוחלט של אלכוהול מסב יותר נזק לחברה מאשר קיומו של היתר חברתי. עם העובדה הזו חייב המשפט הפלילי להתמודד בצורה מאוזנת.
לעבירה הפליליות ישנם שני יסודות עיקרים. יסוד פיזי ויסוד נפשי. היסוד הפיזי בוחן את המעשים הפיזיים, הנסיבות ותוצאות המעשים המקימות את ביצוע העבירה. למשל עבירה של גרימת מוות הינה עשיית מעשה אשר הוביל לתוצאה של מות הקורבן. היסוד הנפשי עניינו היחס הנפשי של עושה המעשה למעשיו ולתוצאותיו. המשפט הפלילי בישראל מחלק את היסוד הנפשי לשלוש דרגות של חומרה כדלקמן:
כוונה שמשמעה רצונו של מבצע המעשה לגרום לתוצאה. פזיזות- משמעה כאשר אדם מבצע את המעשה הוא מודע לאפשרות גרימת התוצאה אולם הוא אינו בהכרח רוצה בגרימת התוצאה. הוא לוקח סיכון שבעת ביצוע מעשיו הוא עלול לגרום לאותה תוצאה. רשלנות- חוסר מודעות למעשים לנסיבות ותוצאות במקום שאדם סביר יכול וצריך להיות מודע להן. העבירה של גרימת מוות למשל מחולקת לדרגות בהתאם ליסוד הנפשי של עושה היסוד הפיזי: גרימת מוות בכוונה תחילה-רצח שבצידה עונש של מאסר עולם חובה, גרימת מוות בפזיזות-הריגה שבצידה עונש של עד 20 שנות מאסר, גרימת מוות ברשלנות שבצידה עונש של עד 3 שנות מאסר.
משמעותה של הימצאות במצב של שכרות בעת ביצוע העבירה
טענת השכרות מכוונת ליסוד הנפשי של הנאשם. בכוחה להיות טענת הגנה ובכוחה להוות נסיבה אשר ברוב המקרים דווקא תחמיר עם הנאשם. על מנת לעמוד על הבחנה בין המקרים בהם השכרות מקלה לבין המקרים בהם היא מחמירה יש לעמוד על ההגדרה של מהו "מצב של שכרות" על פי חוק העונשין ומהי שכרות רצונית ושכרות לא רצונית.
מצב של שכרות משמעו הימצאות תחת השפעת סם או אלכוהול כאשר עקב הימצאות תחת ההשפעה האדם אינו יכול להבין בעת עשיית המעשה את מעשיו, או את הפסול שבמעשהו או שהשכרות מונעת מן האדם את האפשרות לשלוט במעשיו. לחילופין יש את השכרות החלקית שמשמעה שעקב ההימצאות תחת השפעת סם או אלכוהול האדם אינו מודע לפרט מפרטי העבירה.
שכרות לא רצונית משמעה שאדם נכנס למצב של שכרות בהתנהגות שלא הייתה בשליטתו, או נכנס למצב של שכרות בלא שהיה מודע שייכנס למצב זה. למשל אדם אשר החדירו סם למשקה שלו אשר גרם לו להיכנס למצב של שכרות יהיה פטור מאחריות פלילית היות והוא נכנס למצב של שכרות שלא בשליטתו.
כמו כן אדם יכול להיכנס למצב של שכרות כאשר הוא נוטל חומר משכר ומסמם במודע אולם הוא לא מודע לחומרת ההשפעה של החומר. באנגליה ידועה פרשה של גבר אשר חברתו נפרדה ממנו. חברתו, אשר, בעת הפרידה, הייתה ערה למצוקתו הנפשית, נתנה לו כדורי הרגעה אשר היו ברשותה תוך שהיא ציינה בפניו כי השימוש בכדורים בטוח ולא יאונה לו כל רע. החבר שבור הלב נטל את הכדורים ונכנס למה שהחוק מכנה מצב של שכרות. לאחר שהוא נכנס למצב זה הוא הצית את הדירה של חברתו. בית המשפט לערעורים באנגליה זיכה אותו וקבע שהוא נכנס למצב לפיו הוא לא יכול היה להבין את מעשיו שלא מדעתו היות והוא לא ידע שנטילת הכדורים תוביל אותו להתנהגות כזו. לפיכך נקבע שהוא נכנס למצב של שכרות שלא מדעתו הגם שהייתה לו שליטה על נטילת הכדורים. נקבע כי הוא לא היה מודע לעובדה של הוא ייכנס למצב נפשי כה קיצוני של היעדר מודעות למעשיו ולכן יש לזכותו.
שכרות רצונית- משמעה שאדם נכנס למצב של שכרות, כלומר למצב של היעדר מודעות מרצונו, כלומר בהתנהגות נשלטת ומדעת. כאשר אדם נכנס למצב זה החוק קובע חזקה בלתי ניתנת לסתירה שהאדם מודע למעשיו. כלומר החוק קובע ששכרות כמוה כמודעות מלאה למעשים. רוב העבירות הפליליות בישראל דורשות את היסוד של מודעות בלבד להבדיל מכוונה. לפיכך, שכרות רצונית במקרים אלה לעולם תחמיר את האחריות הפלילי. כניסה למצב של שכרות מרצון שוללת לחלוטין מן הנאשם את האפשרות לטעון שהוא לא היה מודע למעשיו בעוד שמי שהיה פיכח דווקא יכול לטעון שהוא לא היה מודע במקרים המתאימים. יחד עם זאת השכרות הרצונית יכולה להוות טענת הגנה לעבירות הדורשות כוונה.
הציבור דורש למצות עם העבריינים את מלוא חומרת הדין – הציבור לא תמיד צודק
המחוקק יוצא מנקודת הנחה שכאשר אדם משתכר במודע עליו להיות אחראי למעשיו. אולם בגלל העובדה שהוא לא תכנן את ביצוע העבירה ולא הייתה לו כל מטרה או מניע לעשות כן בטרם הוא השתכר בכוחה של השכרות לשלול את יסוד הכוונה הדרוש למשל בעבירת הרצח. לפיכך מי שביצע מעשה של גרימת מוות במצב של שכרות יורשע בעבירה של הריגה ולא יורשע בעבירת רצח. רק אם יוכח שאדם נכנס למצב של שכרות בכוונה לעבור את העבירה הוא יורשע בעבירה אשר כוונה נמנית עם היסוד הנפשי שלה.
במקרים של עבירות הגורמות לתוצאה בלתי רצויה, הציבור דורש מבית המשפט למצות עם העבריין את מלוא חומרת הדין. מבחינת הציבור מה שמשנה זה התוצאות. בכל העבירות של גרימת מוות התוצאה היא אותה תוצאה: מות הקורבן. מעבר לכך, ומבחינת הציבור היחס הנפשי של העושה אינו משנה. האובדן הוא אותו אובדן לקורבן ולמשפחתו. בביקורת זו הציבור שוכח לעיתים שכל אדם יכול למצוא עצמו מבצע עבירה, גם עבירה חמורה שלא מרצונו. חשוב לזכור כי על הסניגור במשפט הפלילי, כדוגמת עורך דין פלילי שרון נהרי, מוטלת החובה לעורר ספק סביר בתודעת השופטים.
כך, למשל, תגרת שכנים ואפילו מכות בבית ספר יכולים להוביל בהתלהטות רוחות למעשה של גרימת מוות שלא מרצון וללא כל תכנון. ילד אשר חבריו מתפרעים יכול למצוא את עצמו במצב שהוא גרם מוות בצוותא עם אחרים רק מפאת העובדה שהוא השתייך לחבורה אשר גרמה למוות. כאשר המעשה שלו כשלעצמו אינו יכול לתרום למות הקורבן. התחושה לפיה "אני אדם ערכי ומחונך וזה לא יכול לקרות לי" מקוננת בכל אדם נורמטיבי אולם גם אנשים שהם לרוב נורמטיביים יכולים למצוא את עצמם מעורבים בעבירות החמורות ביותר. אדם יכול להיות בגילופין עם חברתו. היא נמצאת במצב של שכרות בו היא לא יכולה לתת הסכמתה חופשי. הוא נמצא במצב של שכרות שמשמעה מודעות לעובדה שחברתו נמצאת במצב שהיא לא יכולה לתת הסכמה.
החוק רואה בכך עבירה של אינוס למרות לאותו אדם לא הייתה כל כוונה או מודעות לאפשרות של ביצוע עבירת אינוס. לאור זאת הביקורת אותה מגלה החברה אינה מוצדקת. החברה שלנו אינה חברה אשר בכוחה לוותר על צריכת אלכוהול, אשר ברוב המקרים נצרך בצורה חיובית. בגלל חוסר יכולת זו יש מחיר חברתי לשלם. החוק נותן פיתרון מאוזן למצב זה.
עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לעבירות פלילים שרון נהרי הוקם בשנת 1998
ומאז עוסק שרון נהרי עורך דין פלילי בתל אביב - באישום פלילי, רישום פלילי, דיני הסגרה, הלבנת הון, עו"ד לחקירת משטרה, קובלנה פלילית ועוד...