המקרה: אישה שהתלוננה כנגד בן זוגה וחזרה בה
אישה התלוננה במשטרה כנגד בעלה כי תקף אותה וסטר לה בפניה. עם הגשת התלונה על המשטרה לפתוח בחקירה. לאחר מס' ימים בני הזוג נרגעו השלימו, אך החקירה המשטרתית עדיין מרחפת מעל ראשיהם. האם האישה יכולה לחזור בה מתלונתה ובכך ייסגר התיק מחוסר עניין לציבור?
סעיף 59 א(ב) לחסד"פ: הבקשה של האישה, כי היא חוזרת בה מתלונתה אינה מהווה כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור.
האישה ביקשה לחזור בה מתלונה, אך המשטרה לא קיבלה את בקשתה והחליטה להמשיך לחקור, ואף להעמיד לדין. האם יכולה עכשיו האישה "להציל" את בעלה מכתב אישום ולבקש כי לא יעמידו לדין?!
סעיף 62 א (א) לחסד"פ: גם כאן, הבקשה כשלעצמה לא תהווה סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור.
אבל, כשבן הזוג מגלה עילה שלא להעמיד לדין, קיימת לתובע שטרם החליט אם להגיש כתב אישום להפנות את הזוג בהסכמתם למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, לאחר סיום הסדנא במרכז לטיפול ומניעת אלימות, יחווה דעתו התובע התיק בהתאם להמלצות של המטפלים בסדנא.
חשוב לזכור, גם אם בני הזוג חזרו לחיות ביחד כזוג יונים והחליטו להביא ילדים, האהבה פורחת בינהם יותר מבעבר, אין הדבר משליך לאישום הפלילי שימשיך לעמוד בעיננו.
מקרה נוסף: אישה שהתלוננה נגד בעלה ומפחדת כי יפגע בה שוב.
כאן חוקק המחוקק חוק שמהותו העיקרית לתת פתרון מהיר, יעיל, לאותן סיטואציות שאישה מפחדת מבעלה ומבקשת הגנה, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991.
לאחר הגשת התלונה במשטרה, לכל אחד מאלה יש הזכות לבקש צו הגנה:
- בן משפחה (לרבות ידוע בציבור).
- היועמ"ש או נציגו.
- תובע משטרתי.
- פקיד סעד שהתמנה עפ"י חוק הנוער (טיפול והשגחה).
על מבקש צו ההגנה לפנות לביהמ"ש שלום או ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני בכל אזור בארץ, ולבקש צו הגנה מפני האדם התוקף זאת לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
מהו אותו צו הגנה? אין המדובר במאבטח צמוד, אלא, ביהמ"ש רשאי לתת צו המורה על "המחויב" (התוקף), את כל האיסורים הבאים או חלקם:
- צו הרחקה - איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, וזאת גם אם יש לו זכות כלשהי בדירה.
- צו שמונע יצירת קשר עם בן המשפחה בן במישרין ובן בעקיפין.
- צו שאוסר לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, וזאת גם אם יש לו זכות בנכס.
- איסור להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן מטעם רשויות הביטחון.
צו ההגנה יכול להכיל כל הוראה אחרת לצורך הבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה, תוקפו של הצו לא יעלה על 3 חודשים, ביהמ"ש רשאי להאריך את הצו לתקופה כוללת של 6 חודשים.
לעניין החזקת הנשק, חשוב לשים לב, כי לביהמ"ש סמכות להורות לאלתר על תפיסת הנשק של המחויב.
קיים חריג, כי רשאי ביהמ"ש לבקשת המחויב בצו, להתיר לו להמשיך ולהחזיק את הנשק בהתאם לתנאים הקיימים בחוק וכן יפרט ביהמ"ש את נימוקיו ויקבע בצו תנאים והסדרים להבטחת שלום בן המשפחה.
במקביל להוצאת צו ההגנה ימשיך ההליך הפלילי כנגד בן הזוג המכה, שלאחר הגשת כתב האישום הוא בחזקת "נאשם".
במסגרת ההליך הפלילי ניתן גם במקרים מתאימים ומיוחדים, גם כאשר ביהמ"ש קובע שהנאשם ביצע את העבירה ו/או הנאשם הודה ביהמ"ש לא ירשיע אותו בכך שלא יוכתם עתידו. זאת במצבים שהפגיעה בעצם ההרשעה יכולה להזיק קשות לפרנסת הנאשם או לעתידו המתגבש.
כל זאת, בהתאם להמלצת שירות המבחן, שימליץ לביהמ"ש אחד משניים:
1. צו מבחן לטיפול בסדנה לשליטה בכעסים ושיחות מול קצינת מבחן.
2. שירות לתועלת הציבור ופיצוי כספי למתלונן.
הנאשם "נהנה" מאי הכתמת עתידו, גליון הרשעות נקי. ומאידך, נקבע שביצע את העבירה.