שגיאה ראשונה: התעלמות מוחלטת מהתקדמות הטכנולוגיה [שינויי הפרדיגמה]
אני מכיר מורה אחד, שבטוח שהוא מאוד חדשני. במשך שנתיים הוא טרח, עמל, והעלה את כל הנושאים שהוא מלמד לתוך המחשב האישי שלו. כל פעם שהוא מגיע לבית הספר, כולם יודעים שאחד ממכשירי הברקו נמצאים אצלו לאורך כל היום. הוא בטוח שהוא חדשן. מבין בענייני טכנולוגיה. אז הנה הבעיה הראשונה בשיא התגלמותה.
ההתנהלות הזו גרועה ממורה שכותב על הלוח!!!
כן, אני עומד אחרי מילותיי.
עדיף מורה שכותב על הלוח ובכל פעם מתייחס לשינויים החלים בכיתה מאשר מורה שמשתמש באמצעים טכנולוגיים חדשניים עם תפיסת עולם ישנה...
היום אנו לא צריכים להתרכז בהעברת המידע – אלא בהטמעת רצון ללמידה!
איך מייצרים מוטיבציה ללמידה בעזרת תבניות החשיבה של המכשיר הסלולרי?
איך מקשרים בין תחומי הדעת בזכות מאגר האינטרנט העצום?
איך מובילים ליצירתיות והבעה בעולם שבסיסו כל כך ויזואלי?
בכדי להבין את עוצמת השינוי, אבקש להזכיר את פרויקט הויקיפדיה, שמושתת כולו על התנדבות ורצון טוב של הקהל הרחב, מה באמת מניע את האנשים להיות שותפים בפרויקט? מה מניע אנשים בכל העולם לתרגם את הרצאות TED המפורסמות ללא כל תמורה?! כיצד נוכל להשתמש ב"אבקת הקסמים" הקיימת היום ולמנף אותה בכיתה עם תלמידים?!
שגיאה שנייה: התמסרות מוחלטת ל"עידן הטכנולוגי" [נזכור שיש שם מישהו ולא חפץ נטול רגשות]
טוב, יש גם את הצד השני. אותם מחנכים שמאוד מתלהבים מהחידושים הטכנולוגיים. נכון, הרבה יותר מאתגר היום לחנך את הדור הבא, זה בעיקר בגלל שאנו סוג של "מהגרים" בעולם שלהם. רובם נולדו עם מכשירים מתקדמים ביד שלהם, עד לפני עשרים שנה הטלפונים עוד היו עם חוגה, זוכרים את זה?! היום הפער הוא כל כך גדול. משוחחים אחד עם השני ללא חוט, לעיתים גם ללא מילים [חחחח.... וכד'] ללא קשר ממשי, וזה הדימוי הקולע ביותר, הקשר האישי רופף, מנותק.
לנו, המחנכים אסור להישאר בתחום הקר, המנוכר, בתחום הטכני שאין לו כל אישיות. זו התוספת האיכותית ביותר שאנו מוסיפים על פני כל הטכנולוגיה. היחס הרגשי, האישי, המביא את צד החיים לתוך עולם הדעת והמידע.
לנו, אין תחליף!
כל תחום דעת, אפשר ללמוד ולהשכיל ללא דמות מלמדת!
נפגשתי לאחרונה עם מיזם מדהים המלמד את כל תחומי המתימטיקה באופן ידידותי למשתמש, ללא כל מורה. זהו יישומון המותקן על הפלפון, מחשב או סתם טבלט, ולאט ובעדינות מסביר צעד אחרי צעד את כל השלבים השונים, מעבר לאפשרות להיפתח ולהרחיב במקומות בהם אתה נתקע. יתר על כן, לאט ובבטחה, ה יישומון לומד את התלמיד המשתמש, ומסייע היכן שהוא מזהה חולשות... מה אם כן תפקידו של המורה למתמטיקה?!
נכון, הקשר האישי.
ללמד את הדור הבא מה המשמעות להיות בן אנוש במקום בו המידע וניתוח המערכות כל כך חשוב לארגונים השונים, להבהיר שסטטיסטיקה היא עניין חשוב לראיה הכללית, אך כל מקרה של עוני הוא אינו סטטיסטי אלא אדם ולעיתים אפילו משפחה שנפלו לתוך משבר חמור ומתקשים לאכול בצורה מסודרת.
יחס אנושי, יחס אישי, זה לא יגיע מהמחשב (או האייפון....).
אשמח לשמוע היכן הדברים פוגשים אותך.