חפש מאמרים:
שלום אורח
01.06.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מה חשוב לדעת על הגשת תובענות ייצוגיות בדיני עבודה

מאז אישורו של חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, הולך ומתרחב השימוש בכלי התובענה הייצוגית במימוש זכויות עובדים, בייחוד בארגונים המעסיקים עובדים רבים. בעבר, אישור בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נעשו במשורה על ידי בית הדין לעבודה והיה שמורים רק למקרים בהם המדובר היה בסוגיות חדשניות. בשנים האחרונות השתנתה המגמה לחלוטין, ובתי הדין לעבודה נוטים לאשר יותר ויותר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אף במקרים שאינם מצויים באופן מובהק בגדר החוק.

משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות', המתמחה בתחומי המשפט המסחרי, תאגידים, וכו', ובעל מומחיות מיוחדת בדיני עבודה, מסביר לארגונים על מכשיר התובענה הייצוגית, בפריזמה של דיני העבודה, על משמעותו ועל תוצאותיו.

- אז מה זו בעצם תובענה ייצוגית ומהן מטרותיה?

עו"ד עמיחי ויינברגר: "תובענה ייצוגית היא תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, הנבחנות בכך שהן מעוררות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה".

"ככלל, אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות היא לממש את זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים", מוסיפה עו"ד הדס פריזמנט. "הדבר מובלט בעיקר כשסכום הפגיעה הוא נמוך. כך, ישנם עובדים רבים שזכויותיהן נפגעות, אך הם אינם מגישים תביעה כנגד המעסיק ממגוון סיבות: העלויות הכרוכות בכך, טרדות היומיום, החשש שהגשת תביעה כנגד המעביד תפגע בהם, חשש שהדבר יפורסם ושוק העבודה יראה בהם 'עובדים בעייתיים', ועוד. לעומת זאת, הגשת תובענה ייצוגית מאפשרת לתובע אחד, לתבוע בשם מספר רב של עובדים בגין אותה עילה".

- באילו עילות מתחום העבודה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מעסיק?

עו"ד ינור ברטנטל: "חוק תובענות ייצוגיות מגדיר את העילות ל תובענה ייצוגית בדיני עבודה. ככלל, קובע החוק כי ניתן לתבוע 'בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה'. זהו בעצם סעיף כללי ורחב המכיל בו תביעות העוסקות ביחסי עובד-מעביד, זכויות הנובעות מחוקי המגן או מהסכם ההעסקה, וכן קבלה או אי קבלה לעבודה. כמו כן, ניתן לתבוע מכוח חקיקה ספציפית כגון חוק הזכות לישיבה בעבודה, חוק שכר מינימום, ואף ניתן לתבוע מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם".

עו"ד ויינברגר: "לעומת זאת, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית לקבלת סעד של פיצויי הלנת שכר, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים או לקבלת סעד של פיצויי הלנת קצבה. חריג נוסף הינו עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי. על פני הדברים, מלשון החוק עולה כי אין לאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית, במקרה שהתובע עובד במקום עבודתו שבו חל הסכם קיבוצי. ואולם, בפסיקת בתי הדין לעבודה ניכרת מגמה של צמצום סייג זה - ראשית, באמצעות פסיקה לפיה יחול הסייג רק במקרים שבהם עילת התביעה נובעת מההסכם הקיבוצי (עב' (אזורי חי') 3592/04 אלתר פרומה נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות; ע"ע (ארצי) 629/07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ) .

"כלומר, עובד שחל עליו הסכם קיבוצי בנושא מסוים יוכל לעיתים להגיש תובענה ייצוגית בנושאים אחרים שאינם מוסדרים בהסכם הקיבוצי, או כאשר ארגון העובדים אינו פועל לאכיפת זכויות".

- מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית? ובאילו מקרים יאשר בית הדין לעבודה את התובענה הייצוגית?

עו"ד ברטנטל: "גם כאן, על המבקש להגיש תובענה ייצוגית לאישור, להוכיח שקיימת לו עילת תביעה אישית- כלומר, שהוא עצמו זכאי לתשלום הזכות אותה הוא תובע. זאת כדי למנוע ריבוי תביעות ולהגביל את זכות התביעה רק לעובד שבאמת נפגע".

עו"ד פריזמנט: "ההלכה לגבי תובענות ייצוגיות קבעה כי על התביעה לעורר שאלות מהותיות ומשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, אולם במקרה של דיני עבודה, נקבע כי אין צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות, ודי בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו - כגון נזק מיוחד - ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים".

עו"ד ויינברגר: "כיום בית הדין בוחן בעיקר אם הייתה הפרה של זכויות העובדים, דבר זה מביא לסיכונים עצומים על המעסיק, אשר גורר אפילו טעות קטנה בתום לב במשך שנים רבות, טעות המסתכמת בסכומים זעומים לכל עובד, אך המעסיק עלול לחוב בסכומי עתק בגין כך, מומלץ מאד כי המעסיקים יפעלו לבצע סקר סיכונים ויערכו ביקורת פנימית יזומה על תנאי העסקה של העובדים שלהם ועל קיום זכויות העבודה בהתאם לחוקים, צווי ההרחבה ההסכמים הקיבוציים והאישיים".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד עמיחי ויינברגר- בעלים, שותף ומייסד

משרד ויינברגר ברטנטל ושות'

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד עמיחי ויינברגר

מאת: עו"ד עמיחי ויינברגרדיני עבודה18/06/145986 צפיות
מחלוקות ואי הסכמות בין שותפים עסקיים, הן חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי. בשל העומס הרב על בתי המשפט, עשויים שותפים למצוא עצמם לכודים בהליך ארוך, מייגע ויקר, אשר מעמיק את הקרע ומעצים את חוסר האמון. מתוך הרצון לנהל שיח אחר, פונים בשנים האחרונות גופים רבים במשק להליך של גישור, בטרם מוגשת תביעה לבית המשפט. עו"ד עמיחי ויינברגר ועו"ד ינור ברטנטל, ממשרד ויינברגר ברטנטל ושות, סוקרים את יתרונות הגישור בעולם העסקי.

מאת: עו"ד עמיחי ויינברגרדיני עבודה18/06/146554 צפיות
עריכת חוזה העסקה ברור, המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של עובדים, עשוי למנוע מחלוקות וסכסוכי עבודה עתידיים. משמעותו של קיום חוזה מפורט מתעצמת כאשר מדובר בשדרה הניהולית הבכירה של עסק. עו"ד עמיחי ויינברגר ועו"ד ינור ברטנטל ממשרד ויינברגר ברטנטל ושות', מסכמים את כל הפרטים שכדאי לדעת, בבואכם לערוך חוזה העסקה עבור עובדיכם הבכירים.

מאת: עו"ד עמיחי ויינברגרדיני עבודה18/06/146320 צפיות
הליך השימוע לעובד לפני פיטורים, הפך בשנים האחרונות לחובה. מה חשוב שיכלול השימוע? כיצד ומתי הוא אמור להתנהל? עורכי הדין עמיחי ויינברגר ועו"ד ינור ברטנטל ממשרד ויינברגר ברטנטל ושות' מסבירים.

מאת: עו"ד עמיחי ויינברגרדיני עבודה18/06/146075 צפיות
פיצויים לעובד הם חלק חשוב מהתנהלות ראויה במקרה של פיטורים, אך מה קורה כאשר המעסיק פיטר את העובד היות שהוא גרם נזק לעסק?

מאת: עו"ד עמיחי ויינברגרחוק ומשפט - כללי14/05/145609 צפיות
החל משנת 2006 הלכה והתרחבה הפרקטיקה של הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד רשויות מקומיות, ככלי להסדרת התנהלות הרשות אל מול תושביה והעסקים בתחומה. כיום ניתן לראות כי שינוי זה יצר תחום משפטי חדש של עורכי דין המתמחים בהגשת תובענות ייצוגיות כנגד רשויות. אם בעבר חשו הרשויות המקומיות שהן חסינות לתביעות השבה ושפעמים רבות עילת התביעה האישית של האזרח הבודד היא בסכומי כסף זעומים, הרי במסגרת תביעות ייצוגיות, נכרכים למעשה זכויות התובענה של כלל תושבי הרשות המקומית שנפגעו, ועילת התביעה האישית יכולה להצטב

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18467 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17819 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16753 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161732 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162342 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162449 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162523 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica