שוד נחשב לעבירת רכוש המשולבת בעבירת אלימות לצורך הוצאתה אל הפועל.
עבירת שוד נחלקת לשני סוגים: "שוד סתם" ו"שוד חמור" .
מה ההבדל בין "שוד סתם" ל"שוד חמור" ?
סעיף 402 (א) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד סתם"
הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד…
סעיף 402 (ב) לחוק העונשין מגדיר מהו "שוד חמור":
היה השודד מזוין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו…
מהאמור לעיל עולה, כי ההבדל בין שוד סתם לשוד חמור נעוץ ב- 3 גורמים שונים:
- בשימוש בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע
- ביצוע שוד בחבורה.
- פציעת אדם הכאתו או שימוש באלימות כלשהי כלפיו.
די בשימוש בנשק תוך כדי בצוע שוד כדי שהשוד יוגדר כשוד חמור!
כאשר התביעה מגישה כתב אישום כנגד אדם בגין בצוע שוד עליה לציין באופן מפורש בכתב האישום כי מדובר בשוד סתם או בשוד חמור, שכן מדובר בשתי עבירות נפרדות ועל הנאשם לדעת באופן מדויק במה מאשימים אותו, זאת כדי שיוכל להכין הגנתו כראוי ולהתמודד עם טענות התביעה.
מה העונש על בצוע עבירת שוד?
העונש בגין בצוע "שוד סתם" הנו עד 14 שנות מאסר !
העונש בגין בצוע "שוד חמור" הנו עד 20 שנות מאסר !
האם רכיב הגניבה חייב להתקיים במלואו כדי שאדם יורשע בעבירת שוד?
התשובה לכך חיובית. בהיעדר בצוע מושלם של גניבה לא תתקיים עבירה מושלמת של שוד, שהרי שוד משמעותו גניבה תוך שימוש באלימות כלשהי.
האם צריך להיות קשר סיבתי בין הגניבה לאלימות בעבירת שוד?
התשובה לכך חיובית. סעיף החוק המתייחס לעבירת שוד מחייב הוכחת קשר סיבתי בין האלימות לבין הגניבה וכשלא מוכח קשר כזה לא ניתן לייחס או להרשיע נאשם בבצוע עבירת שוד.
האם האלימות בעבירת שוד חייבת להתרחש יחד עם גניבת החפץ?
התשובה לכך שלילית. אין הכרח שהאלימות תתרחש יחד עם גניבת החפץ, די שהאלימות התרחשה במהלך פרק זמן קצר לפני או אחרי בצוע הגניבה.
האם מדובר באלימות פיזית בלבד לשם התקיימות עבירת שוד ?
התשובה הינה שלילית. המונח "מאיים" בחוק בהקשר של עבירת השוד משמעה גם איום מילולי בין אם איום מפורש ובין אם איום משתמע, כלומר איום המשתמע מהתנהגות מסוימת.
האיום נבחן באופן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, על האיום להטיל פחד בלב האדם הממוצע ברמה כזו המאלצת אותו להיפרד מרכושו ללא שרצה בכך, כלומר לא מרצונו החופשי.
מה קורה במצב שהתקיפה/אלימות לא בוצעה כדי לבצע גניבה?
במצב כזה לא ניתן לדבר על שוד. בית המשפט לא ירשיע נאשם בעבירת שוד !
במצב כזה בו בוצעה עבירת אלימות אך לא במטרה לגנוב דבר ובהמשך נגנב דבר, בית המשפט ירשיע את הנאשם בשתי עבירות נפרדות , כ"א עומדת בפני עצמה, אלימות וגניבה, בית המשפט לא ירשיע בעבירת שוד שחמורה עשרות מונים מהעבירות הנפרדות הנ"ל של גניבה ואלימות.
על התביעה להוכיח כי התקיפה נועדה לשם השגת הדבר שנגנב אם ברצונה שנאשם יורשע בעבירת שוד.
מתי כוונת הגניבה צריכה להתבצע לשם הרשעת נאשם בשוד ?
המטרה לגנוב דבר צריכה באופן עקרוני להתגבש אצל הנאשם לפני בצוע התקיפה או בזמן בצוע האלימות (בין אם פיזית ובין אם מילולית), אם הכוונה לגנוב לא תוכח באחד מהמועדים הללו אזי לא ניתן יהיה להרשיע נאשם בעבירת שוד וגם במקרה זה כל עבירה תעמוד בפני עצמה.
האם איום באמצעות אקדח צעצוע נחשב איום לצורך עבירת השוד?
התשובה לכך עפ"י הפסיקה הינה חיובית. זאת משום שהמבחן הנו כוחו האובייקטיבי של האיום להטיל אימה ופחד על האדם ולא יכולתו של המאיים לממש את האיום בפועל באמצעות האקדח.
מהאמור לעיל עולה חשיבותו ונחיצותו של עו"ד פלילי מנוסה ובקיא בתחום , עבודה יעילה ונכונה של עו"ד פלילי עשויה להשמיט את הקרקע מתחת לרכיבי עבירת השוד , משמעות הדבר הינה הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם ולעיתים עד כדי ביטול כתב אישום.