חפש מאמרים:
שלום אורח
16.06.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

"המגפה הרגשית" ודרכים להתמודדות עמה

מאת: גילת אפריםחינוך ילדים03/03/20101269 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בעשורים האחרונים אנו עדים למגפה רגשית, כלל-עולמית,  ההולכת וגואה בחברה המערבית: הדיכאון נפוץ פי עשרה משהיה בשנות השישים של המאה העשרים, והוא מופיע בגילאים הרבה יותר צעירים (14.5 בממוצע).  בדור הילדים/מתבגרים הנוכחי אנו עדים להפרעות רגשיות רבות יותר מאשר בדור הקודם: הילדים יותר בודדים ודיכאוניים, יותר רגוזים ובלתי ממושמעים, יותר עצבניים ונוטים לדאגה, יותר אימפולסיביים ותוקפניים.

מגפה רגשית זו מניבה תוצאות קשות, הן בתחום האדם הפרטי והן בתחום החברתי:

  • בעיות חברתיות- ילדים הסובלים מקשיים חברתיים וחרדה חברתית ומעדיפים להתבודד; הם בוחרים להתנהל בחשאיות; הם חסרי מרץ, מרגישים אומללים ומשלמים מחיר של דחייה חברתית.
  • חרדה ודיכאון- נטייה להיתפס להרבה חרדות ודאגות; תחושה של ערך עצמי נמוך; תחושת עצב ; אי-נאהבות ודיכאון; הפרעות אכילה (אנורקסיה ובולימיה)- בעיקר בקרב נערות.
  • בריחה אל  עבר מספקי "פיצוי" ומשמעות- עישון, אלכוהול וסמים מספקים תחושה טובה זמנית ומאפשרים לילד/מתבגר להיות חלק מחברה (שלילית, במקרה זה). כך גם בעניין הנהייה אחר כָּתוֹת שונות ומשונות, המספקות את הצורך להשתייכות, וכן מענה (באין בנמצא מענה אחר) להתחבטויות ולחיפוש משמעות של המתבגר התועה; יחסי מין בגיל צעיר מאד.
  • בעיות קשב וחשיבה- חוסר שקט ועצבנות הפוגמים בריכוז, ומהווים את אחד הגורמים גם לביצועים חלשים בבית-הספר; מחשבות מעיקות.
  • תוקפנות ועבריינות- התחברות עם צעירים מחפשי צרות; שקר והונאה; וכחנות והתלהטות; עיקשות ורשלנות;  בעיות משמעת בבית-הספר; השחתת רכוש של אחרים.

 למרבה הצער, התופעות הללו נפוצות במידה רבה מאד בחברה שלנו; אין מורה או תלמיד בית-ספר שאינם מכירים מספר תלמידים, הסובלים מחלק מהרעות החולות שתוארו לעיל.

 מחקרים מצביעים על-כך שכחמישים אחוזים מכל מאפיין אישיות ומאפיינים פסיכולוגיים הם גנטיים, אך מסתבר שמגיפת הדיכאון אינה תוצר של ביולוגיה או גנטיקה, שהרי המערך הביולוגי או הגנטי שלנו לא השתנה בעשורים האחרונים, באופן היכול להסביר את העלייה הדרמאטית במקרי המגפה הרגשית הזו.

קארן סטון והארולד דילהאנט פיתחו תוכנית הנקראת "מדע עצמי", שתכליתה הקניית כישורים רגשיים וחברתיים לילדים ולמתבגרים[1]- מעין לימוד ידיעת קרוא וכתוב רגשית. תכנית זו כוללת את הרכיבים הבאים:

  • מודעות עצמית: צפייה בעצמך והכרת ההרגשות שלך; בניית אוצר-מילים להרגשות; הכרת היחס בין מחשבות, הרגשות ותגובות.
  • קבלת החלטות אישיות: בחינת הפעולות שלך והכרת התוצאות שלהן; ידיעה אם החלטה מתקבלת כתוצאה ממחשבה או מהרגשה; יישום ההארות האלה לסיטואציות מחיי היום יום.
  • ניהול הרגשות: ניטור "הדיבור עם עצמך" כדי ללכוד אותות שליליים כמו נפילות פנימיות;  הכרה במה שנמצא מאחורי ההרגשה (לדוגמא: הפגיעה שמאחרי הזעם); מציאת דרכים לטיפול בפחדים ובחרדות, ברוגז ובעצבות.
  • טיפול בעקה: למידת הערך של תרגול, דימוי מונחה ושיטות הרפיה.
  • אמפתיה: הבנת הרגשות ודאגות של אחרים ויכולת אימוץ הפרספקטיבה שלהם; הערכת ההבדלים בין הרגשות של אנשים לגבי עניינים מוגדרים.
  • תקשורת: דיבור אפקטיבי על הרגשות; הפיכה למאזין טוב ולמציג שאלות טוב; הבחנה בין מה שהזולת עושה או אומר ובין התגובות או ההערכות שלך בקשר לכך; הבהרת העמדה האישית במקום האשמות.
  • גילוי עצמי: פתיחות ובניית אימון ביחסים; ידיעה מתי בטוח להסתכן בדיבור על ההרגשות הפרטיות שלך.
  • בוננות: זיהוי דפוסים בחיי הרגש ובתגובות שלך; הכרת דפוסים דומים אצל אחרים.
  • השלמה עצמית: ראיית עצמך באור חיובי; הכרת נקודות החוזק ונקודות התורפה שלך; היכולת לצחוק על עצמך.
  • אחריות אישית: קבלת אחריות; הכרת התוצאות של החלטותיך ופעולותיך, השלמה עם הרגשותיך ועם הלכי הרוח שלך, היצמדות למחויבות.
  • דעתנות: הצגת דאגותיך והרגשותיך בלי רוגז ובלי פסיביות.
  • דינמיקה קבוצתית: שיתוף פעולה; ידיעה מתי ואיך להוליך, ומתי ללכת בעקבות מוליך אחר.
  • התרת עימות: איך לנהל מאבק הוגן עם ילדים אחרים, עם הורים או מורים; מודל זוכה/זוכה (WIN/WIN) להשגת פשרה במשא ומתן.

 פרופ' מרטין זליגמן (בספרו "אושר אמיתי") מציע לימוד אופטימיות ותקווה, כאמצעי למניעת דיכאון, תפקוד טוב יותר בחברה, בלימודים (ובעבודה), חיוניות ובריאות טובה יותר. כמו כן, מציע זליגמן  לטפח את תחושת הסיפוק של הילדים, על-ידי כל שנסייע להם לזהות את כישוריהם המיוחדים, ונפנה אותם לפעילות בה יוכלו להביא כישורים אלה לידי ביטוי- וכך גם תהיה רבת-משמעות עבורם. השימוש התדיר שיעשו ילדינו בכישורים הייחודיים שלהם (שזליגמן מכנה בשם "חוזקות"), יעלה את מידת הסיפוק שלהם מחייהם, יתרום לאושרם ויסייע בצמצום ממדיה של מגפת הדיכאון.

 מחקרים מתחום הנוירולוגיה מצביעים על-כך שתקופת הילדות וההתבגרות הן חלונות הזדמנות מכריעים לעיצוב וגיבוש ההרגלים הרגשיים הבסיסיים, שיהוו את "הנהג האוטומאטי" שיכוון את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של ילדינו בבגרותם. אם יש "תרופה" כלשהי שנוכל לתת לילדינו, כדי  לצמצם את סיכויי הידבקותם בנגעי המגפה החברתית  שתוארה לעיל, עלינו למצוא אותה בדרך שבה אנו מכינים את ילדינו ונערינו לחיים- פיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם, באמצעות הכשירויות הרגשיות והחברתיות שנַקנה להם.

[1] Karen F. Stone & Harold Q. Dillehunt, Self Science: The Subject Is Me (Santa Monica: Goodyear Publishing Co., 1978).

קרדיט:

גילת אפרים (M.A.) מומחית לאימון אישי להובלת תהליכי שינוי וצמיחה, באמצעות כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, NLP ודמיון מודרך ויעוץ פילוסופי. בעלת ניסיון רב באימון מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז והקניית כישורים רגשיים וחברתיים.      052-8913387

לאתר האינטרנט של מחברת המאמר:  http://gilat-coaching.co.il/

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

גילת אפרים (M.A.) מומחית לאימון אישי וקבוצתי בשילוב גישות שונות, הכוללות כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, NLP , דמיון מודרך ויעוץ פילוסופי. בעלת ניסיון רב באימון לבעלי הפרעות קשב וריכוז (אימון אישי ו/או קבוצתי) והקניית כישורים רגשיים וחברתיים.

http://gilat-coaching.co.il/

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת גילת אפרים

מאת: גילת אפריםהעצמת נשים09/07/173851 צפיות
האם את נוהגת לומר לעצמך מילים חיוביות ומפרגנות? או אולי את שיפוטית וביקורתית כלפי עצמך...? קראי את המאמר הבא, על-מנת ללמוד כיצד להפוך את הדיבור העצמי שלך לחיובי ומיטיב.

מאת: גילת אפריםהפרעות קשב וריכוז07/11/101189 צפיות
המאמר שופך אור על תחומי העיסוק של האימון האישי להפרעת קשב וריכוז, לפי גישתה של המחברת. מאמר רביעי בסדרה.

מאת: גילת אפריםהפרעות קשב וריכוז06/11/101279 צפיות
מאמר שלישי בסדרה. המאמר סוקר דרכי טיפול שונות בהפרעת קשב וריכוז.

מאת: גילת אפריםהפרעות קשב וריכוז01/11/10973 צפיות
מאמר זה סוקר אבחונים מקובלים להפרעת קשב וריכוז.

מאת: גילת אפריםהפרעות קשב וריכוז21/10/101979 צפיות
מאמר זה שופך אור על אופייה של הפרעת הקשב והריכוז (ADHD), ומתאר את חמשת הקשיים המרכזיים בשליטה על ההתנהגות המאפיינים אותה. זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים, שיעסקו בהפרעת הקשב והריכוז והטיפול בה.

מאת: גילת אפריםאימון אישי30/03/10882 צפיות
היבטים שונים של חג הפסח מבטאים את המוטיב של לידה מחדש, של התחלות חדשות. ברוח זו של החג, אני מציעה כי כל אחד מאתנו ימצא את הדרכים לחגיגת החירות האישית, הפריחה וההתחדשות האישיים שלו.

מאת: גילת אפריםהתמודדות עם מצבי לחץ01/02/101207 צפיות
מדענים אינם יודעים את הסיבה המדויקת לכך, אך ברור לכל כי המוח אינו מבדיל בין אירוע מציאותי לבין אירוע מדומיין. מאמר זה עוסק בדרכים שבהן ניתן לרתום את התכונה המופלאה הזו של המוח, ובאמצעות שימוש בדמיון מודרך לשפר את הבריאות הרגשית והגופנית שלנו.

מאמרים נוספים בנושא חינוך ילדים

מאת: רונית שמאי שורץחינוך ילדים15/03/19339 צפיות
נניח שהילד מתקשה במקצוע או שניים ואתם הייתם רוצים לעזור לו בשעורים פרטיים. הילד מסרב בתוקף!לפני שנצא לקרב השכנועים, כמה כללים חשובים. בואו נחשוב באיזו מידה המקצוע שבו מדובר חשוב להמשך הלימודים או להמשך החיים של הילד. אם מדובר על מוזיקה והילד לא נוטה לזה ולא מוכשר בשירה, הציון "עובר" רק מנבא שהוא לא יהיה מועמד לתכנית “כוכב נולד”. מכירים כמה אנשים כאלה שנשארו בחיים? אז אפשר להתגבר על זה.

מאת: יצחק בכרחינוך ילדים18/06/181435 צפיות
סיפור לפני שינה הוא אחד מהדברים החשובים שאנו עושים עבור הילדים שלנו. על פי המחקר הנוכחי הורה שטורח לקרוא סיפור לילדו לפני השינה משפר את היחס איתו ומעלה את סיכויו להצליח בלימודים וכן תורם ליכולות הרגשיות והמילולית. הורים אלה משפרים למעשה חלקים שונים במוח של הילדים. סריקות מוח שנעשו שהדגימו כיצד אזורים במוח שאחראים למיומנות שפה הכוללים בין היתר את האזור שאחראי להבנת המילים וכן האזור שאחראי לדמיון ערים יותר אצל ילדים שהוריהם נהגו להקריא להם סיפורים באופן שג

מאת: רוני הכהןחינוך ילדים28/05/181205 צפיות
כאשר נכנסים אל גן במודיעין צפויים לראות את השינויים הללו בתחילת דרכם, וככל הנראה את כל אלה נראה בכל גני הילדים עוד קצת זמן.

מאת: גולאסוחינוך ילדים07/11/17783 צפיות
מקושי רב בלימודים - להצלחה. להרגשת סיפוק ומיצוי עצמי. מהם אסטרטגיות למידה בעצם וכיצד הן מסייעות לילד להצליח בלימודים - וכן , גם בחיים. הדרך בה הילדים לומדים לא השתנתה כבר שנים. מערכת החינוך טרם עשתה את המעבר משיטות הלימוד הישנות ולכן קיימת אי התאמה בין הדרישות לבין הביצועים והציונים. ילדים רבים מתמודדים בחיי היום יום שלהם עם בעיות שונות כגון קשב וריכוז, וליקויי למידה.

מאת: הפרופסור הלא מפוזרחינוך ילדים11/09/171597 צפיות
המבחן לאיתור תלמידים מחוננים לא תמיד מאתר את התלמידים המחוננים והוא מפלה בין אזורים גאוגרפיים. נקודה נוספת חשובה קשורה לעובדה שסינון "המוני" לא בודק מנת משכל. וכך קורה שילדים מחוננים (בעלי מנת משכל קלינית גבוהה מאוד) שלא מתורגלים בעבודה תחת לחץ או לא מכירים שאלון מרובה אפשרויות וכדומה, נשארים מחוץ לתכנית לילדים מחוננים למרות שהם מתאימים לתכנית למחוננים וצריכים את ההעשרה הזאת מאד. לילדים אלו ההכנה חשובה מאד. אל תמתינו שיחליטו בשבילכם האם הילד/ה שלכם ראוי לקבל את תכניות העשרה תפעלו!

מאת: רוני הכהןחינוך ילדים09/10/16754 צפיות
איך יודעים איזו דרך היא הכי נכונה עבור כל אחד? מכירים את השיטות.

מאת: mehunan.comחינוך ילדים30/09/16748 צפיות
ילדי כיתות ב' בכל הארץ מוזמנים למבחני איתור המחוננים של משרד החינוך. תהליך האיתור והמיון זוכה לביקורת רבה: התהליך שיטחי, מתבסס יותר מידי על הבנת הנקרא, הכנה משפרת משמעותית את סיכויי המעבר ולכן חסרי אמצעים נפגעים ועוד. אותנו כהורים מעניין לדעת האם כדאי להתחיל בתהליך? מה הסיכויים של הילד לעבור? איך כדאי להכין אותן? מאמר זה ינסה לספק תשובות לשאלות אלוץ

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica