השמנת יתר (obesity) מתבטאת בצבירת שומן אבנורמלית, ומוגדרת לפי מדד מסת גוף (BMI), שהינו תוצאת המנה של המשקל (בק"ג) חלקי הגובה (במטרים) בריבוע. BMI בטווח של.18.5-24.9 נחשב משקל תקין (normal range), כאשר ערך של 25-29.9 מוגדר כעודף משקל (overweight), ערך מעל 30-39 הינו השמנת יתר (obesity), וערך מעל 40 הינו השמנת יתר חולנית (morbid obesity).
השמנת יתר קיבלה ברמה התרבותית מיתוג של מחלה, ולא בכדי. השמנת יתר (obesity) מהווה סיכון בריאותי והינה מחלה כרונית, מולטידיספלנרית הגורמת לתחלואה נלווית כמו מחלות קרדיוווסקולריות, לחץ דם גבוה, סכרת, חוסר פוריות וקושי בהקמת משפחה חדשה , דום נשימה בשינה (apnea) וסוגים שונים של סרטן. אם לאדם עם השמנת יתר יש איידס , היא עלולה לזרז את התפרצות המחלה כי מערכת החיסונית פחות יעילה.
השמנת יתר תוייגה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב- 1997 כמגפה בקנה מידה עולמי, וכאחד האיומים החמורים ביותר לבריאות האדם. להשמנהמספר הגדרות, והיא נחלקת למספר קטגוריות לפי מידת חומרה. ככל שמדד ההשמנה גבוה יותר, יורד מדד איכות החיים, עולה הסיכוי למחלות נלוות, לסיבוכים רפואיים חמורים ולמוות.
מעבר להשלכות הבריאותיות של המחלה, השמנת יתר נתפסת פעמים רבות כתוצר של עצלות ואופי לא חזק. כך, אנשים עם השמנת יתר סובלים פסיכולוגית וחברתית מהסטראוטיפ של השמנת יתר. למעשה, השמנת יתר היא ככל הנראה שילוב של גורמים גנטיים, חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. גורמים גנטים קובעים א-פריורית האם האדם יכול להגיע למצב של השמנת יתר (למשל קצב מטבוליזם נמוך יטה את האדם לאגור שומן) בעוד סגנון חיים והסביבה (כמות קלוריות גבוהה המוכנסת לגוף, ופעילות גופנית פחותה יעודדו השמנת יתר) קובעים האם תהיה לאדם בפועל השמנת יתר