חפש מאמרים:
שלום אורח
08.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

האם מורה לספורט אחראי לנזקיו של תלמיד אשר נפצע במהלך שיעור?

מאת: yaelנזיקין18/07/2010867 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

האם מורה לספורט אחראי לנזקיו של תלמיד אשר נפצע במהלך שיעור?

סיפור האירוע בקצרה : ביום 18.2.1999 השתתף התובע יליד 1982 במשחק קט רגל שנערך במסגרת שיעור ספורט של כתה יא' בבית ספר תיכון מקיף טייבה. במהלך משחק הקט רגל ובפרץ של שמחה שלאחר הבקעת שער, נתלה התובע על קורת שער הקט רגל אשר קרס על התובע וגרם לפגיעה בבטנו ובחזהו של התובע.

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס למחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח מאיר בכפר סבא, שם אובחנו פגיעות בריאה הימנית, בכבד ובכליה הימנית של התובע. התובע שוחרר מהמחלקה לטיפול נמרץ והועבר לאשפוז. לאחר שחרורו מביה"ח אושפז התובע מספר פעמים לתקופות של מספר ימים.

השאלה הנה מהי אחריות המורה לספורט לאירוע התאונה ?

סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע:"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

כדי לקבוע את אחריותו של המורה בעוולת הרשלנות על התובע להוכיח כי על המורה חלה חובת זהירות כלפיו (חובת זהירות מושגית וקונקרטית), כי החובה הופרה וההפרה גרמה לנזק שנגרם לתובע, ראה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) בע' 113, ע' 122 (השופט א' ברק) (להלן: "ע"א 145/80").

ע"פ מה בוחן בית המשפט האם הופרה חובת הזהירות?

ככל שמדובר בחובת זהירות הנובעת ו/או קשורה לתקינות השער במגרש עליו נערך משחק הקט רגל במסגרת שיעור הספורט, אין ספק שחלה על המורה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, ובלשונו של המורה בחקירה בבית המשפט שהתנהלה: "בשיעור שלי אני אחראי להם, דרגה ראשונה זה בטיחות, לא שווה מאמץ וניצחון אם תלמיד אחד נפגע...".

בית המשפט בוחן אם הפר המורה את חובת הזהירות החלה עליו, ע"פ מהות והיקף חובת הזהירות ככל שהיא מתייחסת לנסיבות המיוחדות במקרה הנדון.

באפריל 1997 פרסם המנהל הכללי של משרד החינוך "נוהלי בטיחות במערכת החינוך" בו נקבעו, בין היתר, כללי בטיחות בשיעורי החינוך הגופני .  

בנוהל הבטיחות נקבעה אחריותו של המורה לחינוך גופני:

"לקביעת מקום הפעילות, בהתחשב בתנאי המקום ומזג האוויר (סעיף 3 ג),

לדיווח להנהלת בית הספר במקרה של אי תקינות ציוד ואתרים  (סעיף 3 ו),

להוצאת ציוד בלתי תקין משימוש  (סעיף 3 ז),

לאזהרת התלמידים מפני שימוש במתקן לא תקין" (סעיף 3 ח).

בית המשפט קבע כי אין ספק שנקיטת הפעולות המנויות בנוהל הבטיחות, אינה כרוכה במאמץ מיוחד או בהקצאת משאבים כלשהם מצד המורה. משכך, ונוכח הסכנה הצפויה מפעילות התלמידים במגרש בו מצויים מפגעים בטיחותיים דוגמת שער שאינו מקובע לקרקע, ראוי לאמץ את הנחיות הבטיחות שנקבעו בנוהל הבטיחות כאמת מידה להיקף חובת הזהירות החלה על מורה לחינוך גופני בקשר עם פעילות ספורטיבית על מגרשי ספורט.

נוהל הבטיחות מופץ במוסדות החינוך ובהעדר נסיבות המצדיקות סטייה מהנחיות נוהל הבטיחות, קביעה כי הנחיות נוהל הבטיחות מהוות אמת מידה להיקף חובת הזהירות החלה על מורים לחינוך גופני תתרום לוודאות המשפטית בעניין חובת המורים ותמנע חוסר בהירות ביחס לפעולות הבטיחות בהן חייבים המורים לנקוט קודם לקיום פעילות ספורטיבית במסגרת מוסדות החינוך.

השאלה הנה מהן פעולות הבטיחות שהיה על המורה לנקוט קודם לקיום הפעילות?

בית המשפט קבע מס' פעולות המחייבות את המורה, כדלקמן:

  1. לבדוק שאין מפגעים בטיחותיים במגרש ובכלל זה לבדוק באופן ידני או ויזואלי את קיבוע שערי הקט רגל במגרש.

  2. משמצא כי קיים מפגע בטיחותי (בענייננו - שער שאינו מקובע לקרקע) היה על המורה להזהיר את התלמידים מפני הסכנה הגלומה במפגע.

  3. למנוע מהתלמידים קיום פעילות על המגרש כל עוד לא סולק המפגע (השער) מהמגרש.

  4. לסלק את המפגע (השער) מהמגרש.

  5. לדווח להנהלת בית הספר שהשער אינו מקובע לקרקע.

בתצהירו טען המורה לספורט כי עובר לשיעור הספורט היה השער מקובע, ובחקירתו דבק המורה לספורט בגרסתו לפיה השער היה מעוגן בקרקע. אין ספק שמשחק הקט רגל במסגרתו אירעה התאונה התקיים באישור המורה ובנוכחותו. לפיכך, ומשמצא בית המשפט כי בניגוד לגרסת המורה השער לא היה מקובע לקרקע עובר לתאונה, נראה כי המורה לא קיים את חובתו לבדוק שאין מפגעים בטיחותיים על המגרש ובכלל זה לא בדק את שערי הקט רגל בטרם החלה פעילות התלמידים על המגרש ואם עשה כן, היה עליו לדעת שהשער אינו מקובע לקרקע, וממילא לא קיים את חובתו להזהיר את התלמידים מפני הסכנה הגלומה בשער שלא היה מקובע לקרקע, לא מנע את קיום משחק הקט רגל, לא סילק את השער ממגרש הקט רגל, ולא דיווח להנהלת בית הספר שהשער אינו מקובע לקרקע, בטרם קיים את משחק הקט רגל.

כמן כן קבע בית המשפט כי המורה ידע מה מצב השער זמן לא מבוטל קודם לתאונה, שהרי אין זה סביר כי היה זה משחק הקט רגל הראשון שנערך במגרש בשנת הלימודים האמורה במסגרת שיעור חינוך גופני.  על רקע הספק בקשר עם קיבוע השער במהלך חופשת הקיץ קודם לפתיחת שנית הלימודים, מצא בית המשפט כי למורה היתה ידיעה קונקרטית בקשר עם מצבו של השער עובר לתאונה.

נוכח האמור לעיל נראה קבע בית המשפט כי במחדליו הפר המורה את חובת הזהירות החלה עליו.

בית המשפט קבע שמחדליו של המורה גרמו להתרחשות התאונה ולנזק הגופני שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

השאלה האם יש לתובע אשם תורם בשל העובדה שקפץ על השער בזמן שידע שהוא אינו מחובר לקרקע?


בית המשפט קבע שהעובדה שהתובע נתלה על השער בפרץ של שמחה לאחר הבקעת השער אינה פוטרת את המורה מאחריות. בית המשפט קבע שלמרות ידיעתו של התובע כי השער לא מחובר לקרקע יש להבחין בין תלמיד השרוי במצב של רגיעה ומסוגל לשקול את הסכנה הגלומה בהתנהגותו לבין תלמיד המשתתף במשחק תחרותי, שאז ההתרגשות והעייפות מוציאים אותו ממנוחתו באופן השולל ממנו אפשרות זו. על כן בית המשפט לא ייחס לתובע אשם תורם.

לסיכום המורה חויב לשלם לתובע את נזקיו.

ד"ר דוד סער, עו"ד


למידע נוסף בנושא עורכי דין - דיני נזיקין בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת yael

מאת: yaelספורט אתגרי27/04/111163 צפיות
SUP ובמילים אחרות: Stand Up Paddle הוא מונח מתחום גלישת הגלים. קייטסרף כולל גלישה בישיבה באמצעות תושבת מתאימה. היא אמנם מגבילה את הגולש, אך בהחלט מיועדת לתפיסת תאוצה.

מאת: yaelבריאות העין05/04/11989 צפיות
עולם עזרי הראייה ובעיקרו תחום עדשות המגע, עובר בשנים האחרונות התפתחות רבה. הטכנולגיות החדשות המשמשות ליצור עדשות מגע, מאפשרים ליצרנים הושנים לספק עדשות במגוון רחב מאוד של עדשות מסוגים שונים ומגוונים

מאת: yaelטיולים בארץ01/04/111659 צפיות
טיולים מאורגנים הם הדבר הקלה והנוחה ביותר לטייל בארץ ובחו"ל, ללא צורך בהזמנת טיסות, מקומות לינה, כלי תחבורה, תכנון מסלול וכן הלאה

מאת: yaelבעלי חיים - כללי22/02/111891 צפיות
בניית אקווריום נחשב כיום לתחביב פופולארי ושכיח. לא יהיה זה שגוי להגיד כי בשנים האחרונות רבים "מגלים מחדש" את הקסם שבגידול הדגים

מאת: yaelבר ובת מצווה14/02/11908 צפיות
מועדוני בר מצווה הם למעדה מועדוני אירועים, בהם נהוג לחגוג אירועים קטנים וצנועים יחסית

מאת: yaelעיצוב פנים08/02/11993 צפיות
פרקט הוא למעשה כינוי צרפתי לרצפת עץ. במקורם מקשטים פרקטים אחוזות, ארמונות וכיום גם אולמות ספורט סגורים

מאת: yaelקניות 01/02/11979 צפיות
בחירת מתנות מקוריות, נחשבת למשימה לא פשוטה כלל ואין זה משנה אם אנו מעוניינים להעניק מתנה לאבא, מתנה מקורית לחברה או מתנה לחבר

מאמרים נוספים בנושא נזיקין

מאת: עידן שלומןנזיקין29/04/191306 צפיות
אחד החוקים הכי משמעותיים לטובת הצרכן הישראלי הוא חוק שירותי תעופה שחוקק חבר הכנסת אחמד טיבי לפני מספר שנים. חוק זה הוא ללא ספק בשורה מרעננת במסגרת חוקי הגנת הצרכן בישראל ונוגע הן לטיסות מישראל לחוץ לארץ, טסים פנים ארציות בישראל וטיסות ממדינה זרה לישראל, בין אם מדובר בטיסה ישירה או כזאת הכוללת חניית ביניים.

מאת: עידן שלומןנזיקין22/04/191379 צפיות
אחד התחומים הפעילים ביותר בעולם המשפט הישראלי הוא זה של תביעות נזיקין ותאונות דרכים. הסיבה לכך די פשוטה, והיא כיוון שכולנו עלולים להיקלע לסיטואציה בה אנו נפגעים במזיד או בשוגג ויש מי שניתן לתבוע על מנת שייתן על כך את הדין.

מאת: עידן שלומןנזיקין22/04/191362 צפיות
שכירים רבים תופסים במחשבתם שהם רשאים לתבוע מקרה של תאונת עבודה או פגיעה מהעבודה רק כאשר מתרחש אירוע נקודתי ספציפי שברור (לפחות עבורם) שהוא זה שגרם להם לנזק גופני. לא כך הדבר וכדאי שתכירו מושג "חדש" יחסית בתביעות של תאונות עבודה – מיקרוטראומה.

מאת: עידן שלומןנזיקין22/04/191418 צפיות
ההגנה על זכויות העובדים מתרחבת כל הזמן ככל שאנו למדים יותר ויותר על גורמים הפוגעים בעובדים במהלך עבודתם. חלק מפגיעות אלו נחשבות בתור מחלת מקצוע על ידי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד הכלכלה, ולעובד שנפגע באופן זה יש זכויות תביעה מול ביטוח לאומי.

מאת: עידן שלומןנזיקין18/02/191250 צפיות
אמצעי המדיה הרבים שזמינים לכל אחד ואחת מאיתנו הביאו בשנים האחרונות לעלייה משמעותית באלימות שעולה בטקסטים רבים שנכתבים בערוצי התקשורת השונים. חלק מאותם תכנים, בין אם במסגרת כתבה, מאמר, פוסט או מסרון הם בבחינת לשון הרע והוצאת דיבה מבחינה חוקית ונכנסים תחת הגדרות חוק לשון הרע במדינת ישראל.

מאת: עידן שלומןנזיקין19/01/192006 צפיות
מגיע לכם פיצוי! כך קובע חוק טיבי שעבר בכנסת לפני מספר שנים, ונועד לתת מענה לציבור הצרכנים שנפגע על ידי חברות תעופה שונות בין אם במקרים של עיכוב בטיסה או ביטול טיסה.

מאת: עידן שלומןנזיקין24/12/181118 צפיות
ביטוח סיעוד הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר לכל אחת ואחת במדינה. בין אם רוכשים זאת באמצעות קופת החולים או במסגרת ביטוח פרטי, הרי שביטוח סיעודי אמור לכסות אותנו (ובעיקר את בני ביתנו) במקרה ונקלע למצב סיעודי.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica