לימודי חינוך מיוחד - מתן פתרונות לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים
חינוך מיוחד הוא חינוך הניתן לתלמידים בעלי לקות למידה או לקות פיסיולוגית, להן מספר סוגים ודרגות.
חינוך מיוחד יכול להינתן במסגרות לימוד רגילות, במסגרות לימוד חלקיות המשלימות את המוקנה במסגרת הרגילה, או במסגרת לימודי מלאות המיועדות רק לחינוך מיוחד , זאת בהתאם לרמת וסוג הלקות של הלומדים. החינוך המיוחד ניתן בבתי-ספר רגילים אשר להם מחלקות ואנשי מקצוע האמונים על תחום חינוך מיוחד וכן במוסדות לחינוך מיוחד, המתמחים בסוג זה של אוכלוסייה.
הוראת חינוך מיוחד באה לענות על הצרכים ההשכלתיים, החברתיים, השיקומיים והרגשיים של תלמידים בעלי לקויות. מסגרות אלו מבטאות את הרעיונות בהם דוגלת החברה באשר למקומם של אנשים עם לקויות ובהתאם לכך מקדמות ומפתחות את כישוריו ויכולותיו של הילד כדי להקל על שילובו בחברה ובעבודה.
בישראל כיום כעשרה אחוזים מכלל התלמידים, מאובחנים כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים לשירותי הוראה לחינוך מיוחד ומחולקים בין אפשרויות החינוך המוזכרות למעלה, על-פי רמת הלקות.
לאור התפיסה החברתית של החינוך המיוחד במדינת ישראל, חוקקו מספר חוקים אשר מטרתם להסדיר את הנושא בארץ. חוקים אלו מדגישים את הצורך בכוח אדם אכפתי, מודע ומקצועי למילוי התפקידים הרבים הנדרשים.
הפתרונות עבור תלמידי החינוך המיוחד וניסיונות השילוב שלהם בחברה ובחינוך הרגיל:
חוק החינוך המיוחד:
בשנת 1988 חוקק חוק החינוך המיוחד, לפיו כל ילד בישראל בגילאי 3-21, שאובחנה אצלו מוגבלות כלשהי, זכאי לטיפולים מיוחדים במימון המדינה. בנוסף לטיפולים שונים, מתכנסת ועדת השמה, הקובעת האם הילד יקבל לימודי חינוך מיוחד או ישולב בכיתה רגילה. לימודי החינוך המיוחד ניתנים בחינם ובאזור מגורי התלמיד. זכותם של ההורים להיות נוכחים בישיבות ועדת ההשמה ולקבל את כל המידע הנאמר בהן. בסופו של דבר, ועדה זו היא הקובעת את זכאותם של הילדים לקבל חינוך מיוחד ואת המסגרת המתאימה עבורם, תוך מתן עדיפות להשמת הילד בבית ספר רגיל. חשוב לציין כי להורי הילד שמורה האפשרות לערער על החלטת ועדת ההשמה וכן כי מנהל המוסד בו הושם הילד מחויב ליזום דיון חוזר בוועדת השמה כל שלוש שנים.
בין השירותים הנוספים הניתנים לתלמידים הלומדים בחינוך מיוחד על פי חוק:
- נוכחות מוגברת של אנשי מקצוע.
- התאמות במבחנים ועבודות (כולל הארכת זמן, אפשרות למתן תשובות בע"פ).
- טיפולים פסיכולוגיים, תרופתיים והתפתחותיים כגון ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
חוק השילוב:
תלמיד בעל צרכים מיוחדים המשולב בחינוך הרגיל, זכאי לתוספת של שעות הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים הניתנים ע"י אנשי מקצוע מתחום ההוראה לחינוך מיוחד בכדי לאפשר את המשך שילובו התקין. בין הדגמים לשילוב ניתן למצוא את הכיתה הטיפולית, שם עובד איש ההוראה לחינוך מיוחד עם התלמידים באופן יחידני או בקבוצות קטנות, את הגננת או המורה אשר מתמחות בלימודי חינוך מיוחד ועוברות בין הגנים או בתי הספר לשם מתן תמיכה לאותם תלמידים, את הכיתה המקדמת הסגורה, שם משולבים מספר תלמידים בעלי לקויות שונות בתוך מסגרת בית ספרית רגילה, ואת כיתות השילוב שבהן לומדים כל התלמידים ללא קשר ליכולת או ללקות.
חוק מעונות יום שיקומיים:
על פי חוק זה, פעוט בגיל שבין שנה לשלוש, אשר ועדת אבחון או הערכה החליטה שהוא בעל פיגור שכלי או שהוא זכאי לקבל טיפול במעון יום שיקומי, יקבל טיפול וחינוך במעון יום שיקומי קרוב ככל האפשר למקום מגוריו בהתאם לסל שירותים שיותאם לצרכיו.
חוק להסעות בחינוך המיוחד:
על פי החוק, זכאים ילדים עם צרכים מיוחדים להסעה מביתם לבית הספר או למעון היום השיקומי ובחזרה. הסעות אלו הן באחריות הרשות המקומית ובמימונה. בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, יש ילדים המקבלים סיוע נוסף בדמות ליווי של אדם מבוגר מלבד הנהג.