בעשור האחרון, מספרם של עורכי דין בישראל הוכפל ובאופן טבעי, מצב זה יצר הצפה גדולה מאוד במקצוע.
עורכי דין רבים סבורים כי ההצפה פגעה מאוד ברמה המקצועית של עורכי דין ולפיכך, בכבודו של המקצוע. ההצפה הכפילה את מספר עורכי הדין בארץ ולפיכך, התחרות הפכה לבלתי סבירה. עורכי דין נאלצים לגבות שכר טרחה נמוך יותר באופן משמעותי, מבעבר, בכדי לשמר את לקוחותיהם הקיימים ובמיוחד, כדי לקבל לקוחות חדשים.
בעבר, היה ברור מאליו כי לימודי משפטים הם אחד מן התארים המשתלמים ביותר. אנשים רבים בחרו להירשם אל לימודי משפטים, מתוך הידיעה הבלתי מעורערת, כי יוכלו להתפרנס היטב מעבודה כעורכי דין.
כיום, המצב אינו פשוט כל כך היות שרמת הכנסתם של עורכי דין ירדה מאוד ונוסף על זאת, קיים קושי גדול יותר למצוא מקום התמחות, לאור מספרם הרב של הבוגרים. קושי זה נמשך גם לאחר קבלת הרישיון, כאשר עורכי דין צעירים מחפשים עבודה במשך זמן רב.
ישנם פרמטרים נוספים שהשתנו, כמו למשל, תנאי הקבלה של לימודי משפטים באוניברסיטאות וכן רמת הקושי של בחינות הלשכה.
עריכת דין – מקצוע משתלם?
טרם החל עידן ההצפה, ההחלטה על לימודי משפטים, נראתה החלטה כלכלית נבונה ביותר. אולם, כיום, סטודנטים למשפטים נשאלים ללא הרף, מדוע בחרו לימודי משפטים, לאור ההצפה במקצוע. כמו כן, עומד בפניהם האתגר של בחינות הלשכה הקשות.
רמת השכר של עורכי דין בכלל ועורכי דין צעירים בפרט, ירדה מאוד, כאשר עורכי דין מתחילים נאלצים להמתין זמן רב, עד לקבלת משרה.
ניתן לראות כי יותר ויותר עורכי דין צעירים, בעלי ניסיון מועט, מקימים משרד עצמאי, מפאת הקושי הרב למצוא עבודה ובשל רמת השכר הנמוכה. עובדה זו איננה תורמת למעמדו של המקצוע אלא פוגעת בו, היות שעבודה כעורך דין עצמאי, איננה מתאימה לעורך דין בתחילת דרכו, עם מעט שנות וותק.
ההצפה במקצוע יצרה אפוא מצב שבו עורכי דין נאלצים להסתפק במשכורת נמוכה יחסית, או לפנות לדרך עצמאית, בשלב מוקדם בקריירה שלהם. שתי הברירות הללו אינן כדאיות כל כך, אך זוהי המציאות כרגע עבור עורכי דין ועבור כל מי שנרשם אל לימודי משפטים.
לימודי משפטים – דרישות הקבלה
ישנה טענה כי פתיחתן של המכללות למשפטים, הובילה להצפה של עורכי דין ולמספר רב של נרשמים אל לימודי משפטים. אולם, ברור מאליו כי לולא היה ביקוש גדול כל כך של לימודי משפטים, המכללות הללו לא היו נפתחות.
עד לפתיחתן של המכללות למשפטים, הייתה הדלת של לימודי משפטים, סגורה בפני כל מי שאינו עמד בדרישות הקבלה של האוניברסיטאות, כאשר אין המדובר בדרישות רגילות. תנאי הקבלה לאוניברסיטאות עלו בעשור האחרון באופן משמעותי, כאשר הם מותירים רבים מחוץ לדלת.
במובן זה, לימודי משפטים משתלמים כיום יותר מבעבר, היות שלסטודנטים יש אפשרות בחירה אמיתית היכן ללמוד. אולם חשוב לציין כי שכר הלימוד במכללות גבוה כמעט פי שלושה מהאוניברסיטאות. לאור העובדה כי עורכי דין אינם מרוויחים משכורות גבוהות, לפחות בתחילת דרכם, עולה שוב הספק האם לימודי משפטים, אכן משתלמים כיום.
כמו כן, כאשר המכללות מאפשרות לרבים כל כך ללמוד משפטים, הן גם גורמות לתחרות גדולה יותר בקרב עורכי דין ולפיכך, לירידה בשכרם.
בחינות הלשכה – משימה לא פשוטה
סטודנטים למשפטים בישראל, מכירים היטב את בחינות הלשכה ואת העובדה כי מדובר באתגר של ממש. המבנה של בחינות הלשכה לא השתנה בשנים האחרונות אך רמת הקושי של הבחינה, השתנתה מאוד:
1. אחוזי מעבר : בעבר, אחוז המעבר של בחינות הלשכה היה מעל 90% ולעומת זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לאחוזי מעבר נמוכים אשר הגיעו בבחינות מסוימות לכדי 60% ופחות מכך.
2. מגמת ההחמרה : השינוי באחוזי המעבר איננו מקרי. הוא נובע ממגמת ההחמרה שנוקטת לשכת עורכי הדין, בכדי לצמצם את מספרם של עורכי דין בישראל.
3. בחינות הלשכה בעל פה : בחינות הלשכה מורכבות מבחינה בכתב ומבחינה בעל פה. בעבר, בחינות השלכה בעל פה, לא היוו שום מכשול בדרך אל הרישיון, אך כיום, בדומה לבחינה בכתב, אנו עדים לכך כי אחוזי המעבר של בחינות הלשכה בעל פה, גם ירדו באופן משמעותי. הכול, כמובן מתוך מגמה למזער את ההצפה של עורכי דין.
לימודי משפטים, לפני כעשור, היו משתלמים מאוד. היה ברור לכל כי סטודנטים למשפטים עשו את הבחירה הנכונה, היות שעריכת דין הייתה מקצוע רווחי וכלכלי מאוד. כיום, המצב שונה, עקב ההצפה של המקצוע. ההיצע קטן מן הביקוש ועל כן, עורכי דין רבים נאלצים להמתין זמן רב עד לקבלת עבודה. כמו כן, רמת השכר ירדה באופן משמעותי. הדרך אל הגלימה הפכה גם היא למורכבת יותר, בשל העובדה כי רמת בחינות הלשכה כיום, קשה יותר.
למאמרים מומלצים נוספים ראה/י לימודי משפטים – מכללה או אוניברסיטה >>>