יצירות מקוריות העונות על דרישת הקיבוע, מוגנות על ידי חוק זכויות יוצרים. המונח "יצירה" הוא מונח רחב מאוד הכולל צילומים, ציורים, ספרים ושאר יצירות ספרותיות, לצד יצירות טכנולוגיות כמו תוכנות מחשב.
כאשר מדברים על זכויות יוצרים באינטרנט, מתייחס מונח זה לכל תוכן מקורי המועלה באתרי האינטרנט השונים.
האינטרנט הוא תחום המתפתח ללא הרף ולכן, ככל שחולף הזמן, נוספות שאלות משפטיות חדשות על קיומן של זכויות יוצרים באינטרנט. הרשתות החברתיות, כדוגמת הפייסבוק, מעלות סוגיה מעניינת, התוהה האם תכנים המועלים על ידי חברי הפייסבוק, מוגנים במסגרת זכויות יוצרים.
למשל, האם על סטטוס בפייסבוק יש זכויות יוצרים? במידה והיה נדרש בית המשפט לפסוק בשאלה זו, היה בוחן מספר פרמטרים.
ראשית, מהו אופייה של האמירה? האם עומדת היא בהגדרה ליצירה מקורית, ככוונת המחוקק?
בשלב השני, היה בוחן בית המשפט את אופן השימוש שנעשה בסטטוס. האם מדובר בשימוש מותר או בלתי הוגן? האם נעשה לשם רווח מסחרי או לצורך לימוד עצמי או מחקרי?
לבסוף, יבדוק בית המשפט את חומרת הנזק שנגרם, עקב השימוש.
מה הייתה מסקנתו של בית המשפט, לו הייתה מונחת לפניו תביעה שכזו? מה אתם חושבים?
אופייה של האמרה
חברי הפייסבוק מפרסמים כמעט מדי יום ולעיתים, מספר פעמים ביום, אמרות שונות בסטטוס האישי שלהם. בבואנו לבחון האם חלה הגנה של זכויות יוצרים על הסטטוס, עלינו לבדוק, האם ניתן לקרוא לאמרה שפורסמה, יצירה מקורית, ככוונת המחוקק.
ככלל, קשה מאוד לראות את הסטטוס כיצירה מקורית, על פי חוק זכויות יוצרים. במרבית המקרים, מדובר במשפט בודד או מספר משפטים קצרים, אשר אינם מתגבשים לכדי יצירה ספרותית.
במצב דברים זה, אופיו של הסטטוס, אינו מאפשר הגנה של זכויות יוצרים.
ניתן ללמוד על אופיו של הסטטוס, מאופן השימוש שניתן לעשות בו. שימוש ביצירה, כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים, יכול להניב רווח גדול למשתמש וישנו מגוון רחב של אפשרויות שימוש ביצירה.
קשה יהיה לטעון כי המשתמש יכול להפיק רווח מסחרי משימוש בסטטוס, אלא אם כן, התוכן שפורסם בו, הוא יצירה ספרותית, למשל שיר או סיפור. לכן, מבחינה זו, הסטטוס לא יהיה יצירה מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים.
סוג השימוש
הטלת אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט ובכלל, דורשת כי השימוש שנעשה ביצירה, יהיה שימוש אסור, אשר אינו נכלל ברשימת השימושים המותרים, כפי שנקבעה בחוק ובפסיקה.
כאמור מעלה, אם ניתן לעשות בסטטוס בפייסבוק, יהיה זה לרוב שימוש אישי ולא מסחרי. חריג לכך הוא מצב שבו פורסם במסגרת הסטטוס, תוכן אשר יכול להיחשב כיצירה ספרותית מקורית.
כאשר סבור בית המשפט כי בוצעה הפרה של זכויות יוצרים, לאופן השימוש ולהיקפו, ישנה משמעות גדולה בפסיקת הפיצוי. ככל שמדובר בשימוש מסחרי יותר, כך יהיה הפיצוי גבוה יותר.
במקרה שבו התוכן שפורסם בסטטוס, הוא יצירה ספרותית, יכול המשתמש לעשות בו שימוש מסחרי. במצב דברים זה, תהיה הגנה על הסטטוס ואם נגרם לבעל היצירה, נזק, יכול לקבל הוא פיצוי כספי מבית המשפט, אם יגיש תביעה.
חומרת הנזק עקב השימוש
בית המשפט הדן בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, הגיע למסקנה כי התוכן שפורסם בסטטוס, מוגן על ידי החוק והשימוש שעשה בו הנתבע, איננו שימוש מותר.
בבואו לפסוק פיצוי לתובע, יביא בית המשפט בחשבון את חומרת הנזק שנגרם לתובע, עקב השימוש.
האם על התובע להוכיח את הנזק בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט? אם יעשה כן, גדל הסיכוי כי יקבל פיצוי התואם את מידת הנזק שנגרם לו. אם התובע אינו יכול להוכיח את הנזק, יבקש בכתב התביעה, פיצויים ללא הוכחת נזק.
זכויות יוצרים באינטרנט – גישת הפסיקה
גישתם של בתי המשפט להפרת זכויות יוצרים איננה גישה מחמירה וייתכן כי לדבר יש חלק מרכזי במקרים הרבים של הפרות זכויות בעלי היצירות.
חלק ניכר מן התביעות נדחות וכאשר סובר בית המשפט כי נעשתה הפרה של זכויות יוצרים, סכומי הפיצויים הנפסקים לתובעים, אין בהם כדי להרתיע מפני שימושים בלתי הוגנים ביצירות.
נדמה גם כי סכומי הפיצוי הנמוכים, אינם משקפים את האינטרס הציבורי של הרתעה מפני הפרת זכויות יוצרים באינטרנט ובכלל.
לאור זאת, אף אם יגיע בית המשפט למסקנה כי ישנה זכות יוצר על סטטוס בפייסבוק, סביר להניח כי בית המשפט לא יפסוק פיצוי כספי גבוה לתובע.
מסקנה – לסיכום
מן האמור לעיל, ניתן ללמוד כי במרבית המקרים, לא קיימת זכות יוצר על סטטוס בפייסבוק:
1. תוכן האמרה : פרסם אדם יצירה ספרותית במסגרת הסטטוס, תהיה זו מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים. במרביתם המכריע של המקרים, התוכן המופיע בסטטוס, אינו יכול להיחשב כיצירה מקורית על פי החוק.
2. אופן השימוש : כאשר מדובר על יצירה מקורית, יכול המשתמש להפיק רווח מסחרי משימוש בה וחומרת הנזק תהיה גדולה מאוד.
3. מגמת בית המשפט : במקרים חמורים של הפרת זכויות יוצרים, פוסקים בתי המשפט, פיצויים בסכומים נמוכים. במרבית המקרים, נדחית התביעה מן הטעם כי השימוש שנעשה ביצירה, הוא שימוש מותר, לגישתו של בית המשפט.