חפש מאמרים:
שלום אורח
30.11.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

רשלנות רפואית - תקציר פסק דין מהיום

תקציר (ארוך יחסית) מפסק דינו של בית המשפט השלום בפ"ת אשר דחה תביעת רשלנות רפואית בניתוח הסרת משקפיים בלייזר לאחר דיון ארוך בטענות הצדדים, ובכפוף לחוות דעת ששמע בית המשפט, מפי מומחים לרפואת עיניים מטעם התובע ומטעם הנתבעים. רוצים לדעת מדוע דחה בית המשפט את התביעה?

בית משפט השלום פתח תקווה

בפני:    
1. כב' השופט/ת אהרן ד. גולדס
תובעים:    
1. יעקב בן אבו
- נגד -
נתבעים:    
1. פנחס פרופ' נמט
2. מרכז רפואי אסף הרופא
פסק דין

אקדמות מילין

1. בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1975, לטענתו, בגין ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שבוצעו ע"י הנתבע 1 – פרופ' פנחס נמט (להלן: "פרופ' נמט" ו/או "הנתבע 1" ), במרכז הרפואי אסף הרופא (להלן: "הנתבעת 2" ו/או "ביה"ח אסף הרופא").

לטענת התובע, בעקבות הניתוחים התפתח קרטוקונוס (מחלה הגורמת לעיוות בצורת הקרנית), בשתי עיניו, כך שאין כיום אפשרות לתקן ראייתו באמצעות משקפיים או עדשות מגע.

2. העובדות הצריכות לעניין ושאינן במחלוקת :

התובע, אשר סבל מקוצר ראיה בשתי עיניו והרכיב משקפיים, חפץ להסירם בניתוח לייזר ועל כן בדק את האפשרות לבצע ניתוח לייזר מסוג Lasik בעיניו, (להלן: "ניתוח לאסיק"). התובע פנה לביה"ח אסף הרופא לאחר שערך בירורים במכונים שונים אולם מאחר ולטענתו שמו של ביה"ח אסף הרופא הלך לפניו בתחום ניתוחי הלייזר, העדיף התובע לפנות למכון זה וכך עשה.

ביום 26.12.99 פנה התובע לביה"ח אסף הרופא. במועד זה, עבר התובע ע"י ד"ר קיברסקי, בדיקות עיניים שונות אשר נועדו לקבוע האם קיימת אפשרות לטפל באמצעות לייזר בבעיית קוצר ראייתו. לאחר הבדיקות נקבע כי התובע מתאים לעבור את ניתוח הלאסיק.

למחרת, ביום 27.12.99 קיבל התובע הסבר על הניתוח, חתם על טפסי הסכמה ולאחר מכן ביצע פרופ' נמט, רופא עיניים אשר כיהן בזמנים הרלוונטיים כראש מחלקת עיניים בביה"ח אסף הרופא, ניתוח לאסיק בשתי עיניו של התובע.

בסמוך לאחר הניתוח פנה התובע לנתבעים וטען כי חלה התדרדרות רבה בראייתו (בעיקר בעין שמאל). בשל כך, הוצע לו לעבור ניתוח לייזר נוסף בעין שמאל לצורך תיקון.

ביום 13.11.00 בוצע ניתוח לאסיק נוסף (להלן: "הניתוח המתקן") בעינו השמאלית של התובע, אולם לטענתו, ראייתו לא השתפרה ומצב ראייתו הורע.

3. טענות התובע ב"קצירת האומר":

עצם ההחלטה לבצע את ניתוח לאסיק בחולה הסובל מקורטוקונוס הייתה נגועה ברשלנות. על פרופ' נמט היה להסביר לתובע כי הוא אינו מתאים לעבור את הניתוח משום שלניתוח זה קיימים סיבוכים הקשורים בקורטוקונוס ממנה סובל התובע. הנתבעים לא קיימו את הוראת סעיף 13 לחוק זכויות החולה בכך שלא הסבירו לו מידע רפואי לגבי התועלת והסיכונים של הניתוח.

התובע נותח בשתי עיניו בהפרש של מספר דקות בין כל עין, על אף שביקש שהניתוח יעשה בהפרש של כשעה בין עין לעין.

כחצי שעה בלבד לפני הניתוח, חתם התובע על דף מידע ומבלי שקיבל כל הסבר על תוכנו של המסמך.

מעשי הנתבעים הינם בגדר תקיפה כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין. מדובר במקרה בו הסכמת התובע אינה הסכמה מדעת כאשר לתובע לא הוסברו הסיכונים מן הניתוח.

בין התובע לנתבעים קיים קשר חוזי למתן טיפול רפואי אשר כולל מתן מידע מלא ומפורט וקבלת הסכמה מודעת של החולה מראש, במקרה דנן הנתבעים הפרו התחייבות זו.

עד היום לא הצליחו להתאים לתובע משקפיים וכן לא עדשות מגע, משכך נותר התובע ללא כל מענה ופתרון למצבו. כיום משתמש התובע בעדשת מגע בעין ימין בלבד והדבר גורם לו לעייפות ולאדמומיות בעין בשל המאמץ.

התובע אינו מסוגל לראות בלילה מאחר והוא סובל מהילות סביב כל עין וראייתו כפולה בכל עין. התובע אינו יכול להימנע מתופעות אלו ע"י הרכבת משקפיים שכן הרכבתם גורמת לו לכאבי ראש.

במשך כשלוש שנים לאחר הניתוח (משנת 2000-2003) לא הצליח התובע להשתמש בעדשות מגע כלל, כאשר התאמת העדשה בעין ימין נעשתה בשנים האחרונות אולם בשל העובדה כי הוא משתמש בעדשה בעין אחת בלבד, הוא מתעייף מהר.

התובע אינו מסוגל להשתמש במחשב, אינו מסוגל לקרוא ספרים, נאלץ להרכיב משקפי שמש במשך רוב שעות היום על מנת שעיניו לא ידמעו.

בנוסף, קיים פגם אסטתי הניכר לעין שכן התובע סובל מאיסימטריה באישונים כאשר בעין ימין האישון ממוקד ואילו בעין שמאל האישון אינו ממוקד ועיניו נראות כשל עין נפולה ועצלה.

4. טענות הנתבעים ב"קליפת האגוז":

בטופס ההסכמה עליו חתם התובע, מפורטים הסיכונים ותופעות הלוואי של הניתוח. פרופ' נמט אישר על גבי הטופס כי הסביר לתובע את מטרת הניתוח ואת הסיכונים הכרוכים בו.

בטופס המידע וההסכמה לניתוח פורטו הסיכונים שבביצוע הניתוח, והם גם הוסברו לתובע בעל פה. בטופס זה נכתב במפורש כי קיימת אפשרות לנסיגה מסויימת בחדות הראיה, אשר ניתן לתקנה ע"י טיפול חוזר או ע"י הרכבת משקפיים או עדשות מגע. טענת התובע כאילו חתם על טופס ההסכמה מבלי שיבין את תוכנו הינה טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב.

התובע עבר בדיקות עיניים מקיפות ויסודיות יום לפני הניתוח ועל פי ממצאיהן, התובע התאים לעבור את הניתוח בשתי עיניו ולא התעורר כל חשש לקרטוקונוס. התובעים נהגו עם התובע בתום לב, בהגינות ובשקיפות, וטיפלו בו במיומנות ובזהירות הדרושה.

על פיי התיעוד הרפואי שנרשם בזמן אמת, חדות הראיה של התובע היתה סבירה ותפקודית לאחר הניתוח הראשון אולם הוא טען כי אינו רואה שלטים מרחוק והתעקש על ביצוע ניתוח נוסף לצורך תיקון. על אף שלא נפל כל פגם בניתוח הראשון, פעלו הנתבעים לפנים משורת הדין, ועל כן בתאריך 13.11.00 ביצעו בתובע ניתוח נוסף בעין שמאל עפ"י בקשתו. התובע החליט בצורה מחושבת ומודעת לקחת את הסיכון הכרוך בניתוח, בנסיון לשפר את איכות חייו, על אף שהיה מודע לכך שמדובר בניתוח אלקטיבי שאף בלעדיו ניתן לקיים אורח חיים רגיל.

כל התופעות המתוארות ע"י התובע הינן חלק מהסיכונים הידועים עליו חתם התובע עובר לניתוח (נספח א' לכתב ההגנה). לרבות אפשרות שלא ניתן יהיה להרכיב עדשות מגע לאחר הניתוח, אפשרות לנסיגה מסויימת בחדות הראיה שניתן לתקנה ע"י משקפיים, אפשרות של סינוור בשמש, רגישות לאור חזק וכן אפשרות להופעת הילה מסביב לפנסים בלילה.

5. מטעם התובע העידו הוא בעצמו וכן פרופ' זאוברמן, המומחה מטעמו. מטעם הנתבעים העידו פרופ' נמט, המומחה מטעם הנתבעים-פרופ' מרין, מר אפי הר שמש ומר יוגב חיימי, חוקרים פרטיים. כמו כן, נחקרה המומחית מטעם ביהמ"ש פרופ' ענת לבנשטיין על חוות דעתה.

דיון והכרעה

6. השאלות הצריכות הכרעה:

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין שמאל) בוצעו ברשלנות, המתבטאת בהעדרן של בדיקות מקדימות מתאימות לבחינת כשירות התובעת לעבור את הניתוחים או בביצוע הניתוח לתובע, על אף שלטענתו, היו קיימות אינדיקציות לחוסר התאמתו?

האם נמסר לתובע מלוא המידע הרלוונטי לניתוח ולניתוח המתקן, והאם הוסברו לו מלוא הסיכונים הכרוכים בהם?

7. טענתו העיקרית של התובע היא, שעוד בבדיקתו עובר לניתוח הראשון, נמצאו סימנים לקיומו של קרטוקונוס קפוא, המהווה התווית-נגד (קונטרה-אינדיקציה) ברורה לביצוע ניתוח לאסיק ולפיכך היה על פרופ' נמט לייעץ לו לא לעבור את הניתוח, או לחלופין, להודיע לו על סיכון זה וליתן לו האפשרות להחליט אם לעבור את הניתוח חרף הסיכון. לטענתו, הוא עבר את הניתוח להסרת המשקפיים על אף קיומן של אינדיקציות לחוסר התאמתו לניתוח זה, וזאת, מבלי שניתנו לו הסברים מתאימים. וכך טוען התובע, בעניין זה בסעיף 19 לתצהירו:

"..עצם ההחלטה להמליץ לבצע ניתוח מבלי לבדוק את המגבלות שלי ובעיקר כסובל מקרוטוקונוס הייתה רשלנית ואם הייתה נערכת בדיקת התאמה בצורה מקיפה ויסודית, הרי שלא היו מבצעים את הניתוח אשר גרם לי לנזקים רבים..".

8. עמדת הנתבעים מאידך גיסא הינה, שהתובע התאים לעבור את הניתוח בשתי עיניו ולא התעורר כל חשש לקיומו של קרטוקונוס אצל התובע. כמו כן, טענו הנתבעים, כי התובע קיבל את כל המידע אודות הניתוחים, הוסברו לו הסיכונים הכרוכים בניתוח והוא אף חתם על טפסי הסכמה מתאימים בהם מפורט כל המידע הדרוש. לפיכך לטענתם, הסכמתו – הסכמה מדעת היתה.

9. טרם אדון בטענות הצדדים לגופן אציין כי אין מחלוקת בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הנתבעים כלפי התובע במתן הטיפול הרפואי. המחלוקות העיקריות הינן, האם הנתבעים הפרו את חובת הזהירות והתרשלו בכך שניתחו אותו במצבו והאם מסרו לתובע את מלוא המידע הדרוש לרבות הסיכונים הכרוכים בניתוח במצבו.

כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מטעמו: התובע את חוות דעתו של פרופ' זאוברמן, הנתבעים את חוות דעתו של פרופ' שאול מרין. מדובר בשתי חוות דעת סותרות, ומשכך מונתה כמומחית מטעם ביהמ"ש פרופ' ענת לבנשטיין.

10. אשר לשאלה הראשונה הצריכה הכרעה- האם הנתבעים התרשלו בכך שניתחו את התובע על אף שלטענתו בבדיקות שנערכו לו ניתן היה לראות כי אינו מתאים לעבור הניתוח, הרי שביחס לשאלה זו הובאו לפני שלוש חוות דעת:

חוות דעתו של פרופ' חנן זאוברמן

11. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' חנן זאוברמן, רופא עיניים, אשר נערכה ביום 7.9.06.

בחוות דעתו ציין פרופ' זאוברמן , מטעם התובע, שבבדיקות שנערכו לתובע לפני הניתוחים ניתן היה להבחין בסימנים לקרטוקונוס התחלתי. לטענתו, ניתן היה להבחין בתופעה זו בצילום הטופוגרפיה מתאריך 26.12.99, וכך הוא כותב בחוות דעתו (בחלק הסיכום):

".....החולה סבל מ- Keratoconusהתחלתי..לפני ניתוח ה- Lasik . ניתן להבחין בתופעה זו בתמונות ה- Topography מתאריך 26.12.99. כיוון שהחולה ראה היטב עם משקפיים, על הרופא היה להסביר לו שהוא אינו מתאים לעבור ניתוח Lasik משום שלניתוח זה קיימים סיבוכים הקשורים ב-Kcratoconus . לדעתי מומחה סביר לא היה מבצע ניתוח Lasik בכל עין בניתוח הראשון וגם לא ניתוח Lasik חוזר בעין שמאל.. ..מצב החולה הורע כתוצאה ישירה מן הניתוחים... במצב הנוכחי הנכות של מר בן אבו היא 20% לפי סעיף 52(1)(7) ו-15% לפי סעיף 57(3). (ההדגשות, כאן ובהמשך פסק הדין- שלי-א.ד.ג).

הנה כי כן, נקודת המוצא אשר הביאה למסקנתו של פרופ' זאוברמן בדבר אי התאמתו של התובע לעבור את הניתוח הייתה כי התובע סבל מקרטוקונוס התחלתי עובר לניתוח ולטענתו ניתן היה להבחין בתופעה זו בתמונות ה- Topography מתאריך 26.12.99.

חוות דעתו של פרופ' שאול מרין

12. בניגוד לאמור בחוות דעתו של פרופ' זאוברמן בעניין זה, הרי שפרופ' מרין קובע בחוות דעתו מיום 3.12.07, באופן חד משמעי, כי תוצאות הבדיקות שנערכו לתובע עובר לביצוע הניתוח, לא הראו כל סימן לקרטוקונוס. לדבריו, בעת שבוצע הניתוח בכל אחת מהעיניים, היו כל הפרמטרים הרלוונטיים לניתוח מושלמים- לא נמצא קרטוקונוס בשתי הקרניות, הייתה מיופיה עם אסטיגמטיזם נמוך ועובי הקרניות היה תקין. לדעתו, לא הייתה כל סיבה לחשוד שלאחר הניתוח יתפתח קרטוקונוס, ולכן גם לא הייתה כל סיבה להזהיר את התובע מפני אפשרות זו. מכאן, קובע פרופ' מרין כי לא היתה כל רשלנות בטיפול הרפואי שניתן על ידי הנתבעים ובהחלטה לנתחו.

פרופ' מרין קבע בחוות דעתו, ביחס להחלטה לבצע הניתוח, כדלקמן:

"אין לי ספק כי ההחלטה לבצע הניתוח הייתה נכונה כשהאינדיקציות והקונטרה- אינדיקציות נלקחות בחשבון... השאלה היא האם ניתן היה בדרך כל שהיא לדעת זאת מראש. התשובה שלי היא שלילית. לא ניתן היה בשנת 1999 לדעת כי בכלל קיים סיכון יוצא דופן כאן. התובע התאים מאד לניתוח מבחינת גיל ומקצוע. גיל 24 הוא גיל מתאים ביותר לניתוח זה. זה גיל בו אין כבר שינוי בקוצר הראי, הוא לא ממשיך לגדול כמו בגיל צעיר יותר והוא עדיין רחוק מזוקן ראיה (פרסביאופיה)...התובע היה מתאים לניתוח תשבורת וההחלטה לנתחו, לפי בקשתו היתה נכונה ומוצדקת.

חשד לקרטוקונוס קיים כשיש זוויות של יותר מ-30 בין החלק העליון לקו האמצעי. כל זה לא קיים כאן. הטופוגרפיה אינה מציינת קרטוקונוס..הטופוגרפיה לא הציגה קרטוקונוס או נטייה לקרטוקונוס. ניתן גם לסכם כי כל האינדקסים, פרט לאחד, לא הציגו קרטוקונוס..האינדקס היחיד מכל השורה של אינדקסים ובדיקות שהיה מעל הגבול הוא SRI...קרטוקונוס ונטייה לקרטוקונוס נקבעים לפי צירוף של גורמים שונים. במקרה הנוכחי של התובע, אפילו זה לא קיים. כל הממצאים, האינדקסים והבדיקות הצביעו על כך כי אין כאן סיכון יתר של קרטוקונוס. האינדקס היחידי שעבר במקצת את הגבול העליון התאים לניתוח ללא חשש, בשנת 1999...לדעתי הטופוגרפיה הממוחשבת מה-26.12.99 אינה מאשרת קיום קרטוקונוס או FFK.. להיפך, צירוף בדיקה זאת לממצאים האחרים של אותו היום..שוללת קיום קרטוקונוס או FFK...".

חוות דעתה של פרופ' לבנשטיין- מומחית ביהמ"ש

13. בפרק "דיון" שבחוות דעתה מיום 27.2.08, התייחסה פרופ' לבנשטיין לשאלה שבמחלוקת וציינה כי היא מסכימה בנושא זה עם האמור בחוות דעתו של פרופ' מרין ולפיה, לא נמצאה כל עדות לקרטוקונוס או לקרטוקונוס התחלתי בטופס בדיקת התובע מיום 26.12.99. בנוסף קבעה המומחית כי לא הייתה קונטרה-אינדיקציה כלשהי לבצע את הניתוח. וכך, כלשונה:

"מיפוי של הקרנית מתאריך זה (26.12.99- א.ד.ג) הראה אסטיגמטיזם של פחות מ-2 דיופטר בכל עין...לדבריו, שלושה חודשים לאחר הניתוח החל סובל מראיית הילות סביב מקורות אור. ב-13.1.00 הייתה ראייתו בכל עין טובה...כמצויין בבדיקה מיום 17.5.00, למרות שחדות הראיה סבירה ותפקודית, מר בן אבו טען שאינו רואה טוב מרחוק וביקש לעשות תיקון. בתאריך 13.11.00 עבר ניתוח חוזר בעין שמאל. מצבו לא השתפר אולם לא הומלץ על ניתוח מכיוון שעובר הקרנית דק מדי…

כאשר מסתכלים בעיון על מיפוי הקרנית מתאריך 26.12.99 (לפני הניתוח) רואים שבשתי העיניים קיים אסטיגמטיזם של פחות משני דיופטר, דהיינו, מצב אשר איננו מתאים לקרטוקונוס או אף ל-FROM FRUSTE של קרטוקונוס. כלומר, אני מסכימה עם פרופ' מרין שלא הייתה עדות לקרטוקונוס לפני הניתוח ולכן לא הייתה קונטרה אינדיקציה לבצע את הניתוח. כעת חדות הראיה שלו עם תיקון היא טובה ומר גייכמן במכתבו טען שניתן להתאים לו עדשות מגע רכות ולהגיע לראיה כמעט מושלמת... "

14. באופן דומה, הבהיר פרופ' נמט בתצהירו מדוע עיון בתוצאות הבדיקות שנערכו לתובע עובר לניתוח, לא העלה כל חשד לקיומו של קרטוקונוס בעיניו של התובע:

"לעניין טענות התובע על התפתחות קרטוקונוס בעיניו, הריני להצהיר כי בבדיקת ההתאמה הראשונה שנעשתה לתובע ביום 26.12.99 וזאת, בטרם טופל בשיטת ה- Lasik, לא התעורר כל חשד לקרטוקונוס התחלתי בעיניו של התובע, על כן האמור בחוות דעתו של פרופ' זאוברמן..שגוי...במקרה דנן הרפרקציה בעין ימין, החלק העליון של הקרנית היתה 44.9 דיאופטריות ובחלק התחתון 46.5 דיאופטריות. דהיינו, מדובר בהבדל של פחות משתי דיאופטריות בעוד שחשד לקרטוקונוס מתעורר כאשר ההבדל הוא 3 דיאופטריות ויותר..הערכים בשתי העיניים תקינים, עם אסטיגמציה רגילה, ללא חשד לקורטוקונוס, שכן בקורטוקונוס, האסטיגמציה כלל אינה רגילה".

15. ד"ר יורי קיברסקי, אשר ערך לתובע את בדיקת העיניים עובר לניתוח, ציין אף הוא בתצהירו כי מצא את התובע מתאים לביצוע הניתוח משלא הייתה כל קונטרה אינדיקציה לבצעו, וכלשונו:

"באותו יום (26.12.99) עבר התובע בדיקת עיניים מקיפה ויסודית שבוצעה על ידי ומצאתי אותו מתאים לביצוע טיפול לייזר בעיניו...בדיקת התובע כללה אנמנזה מפיו..ובדיקות מקיפות לצורך גיבוש האפשרות על טיפול לשיפור הראיה...הריני להצהיר בזאת כי בדקתי את התובע באופן קפדני ביותר וכי בבדיקת הטופוגרפיה שנערכה לתובע מיום 26.12.99, לא הייתה עדות לקרטוקונוס או קרטוקונוס התחלתי..ולא הייתה כל קונטרה-אינדיקציה לבצע טיפול לייזר בשתי עיניו של התובע."

בעדותו חזר ד"ר יורי קיברסקי- והבהיר כי לאחר שעיין בבדיקות שערך לתובע, לא סבר כי קיימת כל התוויית נגד לביצוע הניתוח:

ש. בבדיקה שעשית ראית שיש קונטרה אינדיקציה?

ת. לא. בדיקה רגילה של קוצר ראיה עם סימטריה מסויימת של הקרנית אבל ללא תמונה של קראטוקונוס. גם מבחינת עובי הקרנית וגם מבחינה טופוגרפית של הקרנית וגם מבדיקות עיניים כולל קרקעית ודברים אחרים, לא הייתה שום קונטרה אינדיקציה לטיפול.

ש. מה המשמעות של שעה בין ניתוח לניתוח?

ת. לדעתי אין משמעות לזה כי זה לפי בקשה של המטופל. נכון להיום עושים בהפרש של חצי דקה בין שתי העיניים. אין שום בעיה עם זה. (עמ' 42 לפרוטוקול).

16. מחוות הדעת והתצהירים שהוגשו לפני עולה כי מאחר ובבדיקת ההתאמה של התובע מיום 26.12.99 ניכר הבדל של פחות מ-2 דיופטריות בין החלק העליון לחלק התחתון של הקרנית (קיים אסטיגמטיזם של פחות משני דיופטר), הרי שלא התעורר כל חשד לקרטוקונוס שכן חשש כזה יתעורר כאשר קיים הבדל של 3 דיופטריות ויותר.

על דעה זו עמדה מומחית ביהמ"ש, פרופ' לבנשטיין גם כאשר נחקרה ע"י ב"כ התובע על חוות דעתה:

"ש. האם את יכולה להסביר לנו מה זה קרטוקונוס?..

ת. אני הייתי מגדירה קרטוקונוס כמצב שבו קמירות הקרנית בחלק התחתון הוא באופן משמעותי יותר גדול מאשר בחלקה העליון אשר מלווה בקרנית דקה..

ש. את יכולה להסביר מצב של FFK?

ת. FFK זה מצב לפני, או מצב קל של הדבר עצמו...

ש. האם את יכולה לאשר לי שמהטופוגרפיה של התובע ניתן לראות בצורה ברורה תבנית של אסימטריק בו-טיי?

ת. לא...זה לא קראוטוקונוס כיוון שאין בכלל אסטיגמטיזם משמעותי. התמונה מטעה בגלל שקנה המידה מאוד גדול...לכן אם הייתי רואה חולה כזה, לא הייתי חושבת שיש לו קראוטוקונוס.

ש. האם לדעתך נכון שלאדם שמובחן אצלו FFK אסור לבצע ניתוח מסוג לאסיק?

ת. היום, אם מאבחנים FFK צריך לשקול מאוד בכובד ראש אם לעשות ניתוח לייזר להסרת משקפיים. אבל אני חושבת שכאן אין FFK ויש דרך מאוד קלה להוכיח את זה, כמעט לא היה לו צילינדר לפני הניתוח. בקראטוקונוס אין מצב שאין צילינדר. אין מצב שאין הבדל בקמירות הקרנית. אני חושבת שהאדון היה מועמד אידיאלי ללאסיק אם רוצים לעשות את הניתוח. אין צילינדר, מספר בינוני. זה המועמד הטוב לניתוח כזה". (עמ' 4-6 לפרוטוקול).

בהמשך חקירתה (ע"י ב"כ הנתבעים) חזרה המומחית וציינה כי התובע התאים לעבור את הניתוח מבחינת כל הנתונים וכי לא סבל מקרטוקונוס עובר לניתוח הראשון, כל שלדעתה לא הייתה כל מניעה לבצע את הניתוח:

"ש. את הבהרת לביהמ"ש שלא היה שום סימן שהיה יכול למנוע מפרופ' נמט לבצע את הניתוח כי הוא המועמד הקלאסי?

ת. באופן תיאורטי מבחינת הנתונים שלו, הוא המועמד האידיאלי לניתוח להסרת משקפיים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

אתר Malpractice הנו מאגר המידע הגדול בעולם בנושא רשלנות רפואית. באתר פורום מומחים המנוהל על ידי עורכי דין בכירים המתמחים בייצוג נפגעי רשלנותרפואית. עוד באתר, מילון מונחים רפואיים ומדריך לנפגעים.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת רשלנות רפואית

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית11/04/111295 צפיות
ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית - נזק נוירולוגי שנגרם למערערת בגין טיפול רפואי רשלני שקיבלה בבית החולים הדסה בירושלים...

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית11/04/111365 צפיות
ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעת רשלנות רפואית - מאמר חובה לעוסקים בתחום...

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית18/11/101162 צפיות
מה אנו המערערים לטענות המשיבים? מה היתה גישתו של בית המשפט העליון לטענות הצדדים בערעור?

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית18/11/101148 צפיות
מה היו טענות המשיבות במסגרת הערעור בבית המשפט העליון? באילו נושאים התרכזו עיקר טענותיהם ומדוע?

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית18/11/10960 צפיות
מה טענו המערערים בפני בית המשפט העליון, שדן בערעורם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנושא רשלנות רפואית?

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית18/11/101023 צפיות
לפני הערעור לבית המשפט העליון, נדונה תביעת רשלנות רפואית זאת בבית המשפט המחוזי, שנתן את פסק דינו...

מאת: רשלנות רפואיתרשלנות רפואית18/11/10949 צפיות
פסק דין מרתק של בית המשפט העליון אשר הרחיב את אחריותן של קופות החולים לבריאותם של המטופלים. שווה קריאה!

מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית

מאת: עורך דין ירון מויאלרשלנות רפואית26/07/171380 צפיות
מערכת המשפט הישראלית מורכבת משלוש ערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט שלום. לצד אלו ישנן מספר ערכאות מקבילות: בית המשפט לעניינים מנהליים, בתי משפט למשפחה, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט לעניינים מקומיים ועוד. מורכבות מערכת המשפט ותחומי הסמכויות השונים של כל ערכאה מחייבת עורכי דין להתמקצע בתחומי משפט מסוימים, בכדי שיוכלו לספק ללקוחותיהם שירות מקצועי מתוך היכרות התחום באופן מעמיק על כל רבדיו.

מאת: שירה אלהרשלנות רפואית14/12/16864 צפיות
הדרך הנכונה להגיש תביעה ולדרוש פיצוי כספי בגין רשלנות רפואית בלידה היא לפנות למשרד עורכי דין עם ניסיון מעשי בטיפול בתביעות הקשורות לרשלנות רפואית בלידה... קרא עוד

מאת: עו"ד אסף אודיזרשלנות רפואית28/03/16964 צפיות
מה חשוב להכיר ולדעת כדי לבחור נכון עורך דין רשלנות רפואית? מעבר לניסיון, יש גורמים נוספים שצריך לקחת בחשבון.

מאת: עו"ד אסף אודיזרשלנות רפואית14/03/16898 צפיות
מהי רשלנות רפואית? מה הן הסיבות בגינן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הגוף הרפואי המטפל ומה הן תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות ביותר בישראל? כל מה שבאמת צריך לדעת על רשלנות רפואית בשורות שלפניכם.

מאת: שירה אלהרשלנות רפואית07/10/151850 צפיות
לא מעט מקרים של רשלנות רפואית חמורה הסתיימו במוות של המטופל. מיהו התובע בתביעת רשלנות רפואית במקרה כזה? על אילו נזקים ניתן לתבוע פיצויים? על כך במאמר שלפניכם.

מאת: אלעד שניררשלנות רפואית21/07/151195 צפיות
חברת הביטוח והמוסד הרפואי מעוניינים לחתום על הסכם פשרה כאשר הם יודעים שהתביעה תתקבל בבית המשפט. האם כדאי לחתום על הסדר פשרה?

מאת: אלעד שניררשלנות רפואית25/03/151198 צפיות
לא כל מקרה של רשלנות רפואית גורר פיצוי כספי. עם זאת, מעניין לבדוק כיצד נקבע גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בלידה ומה עלול להשפיע עליו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica