בס"ד
דיאטה – מרזים ונשארים רזים – לפי רפואת הרמב"ם
אחת התמיהות השייכות לעושי דיאטה למיניהם, היא שמרזים, אך מהר מאוד גם משמינים חזרה ולעתים יותר. כל זה שייך לקצב חילוף החומרים בגוף. הרי עובדה היא שיש אנשים האוכלים הרבה ולא משמינים כלל. לעומת זאת יש שאוכלים סביר ומידי פעם מרשים לעצמם קצת "אקסטרות" טעימות וישר רואים את זה עליהם. נדמה שאפילו אפשר להרגיש כמה אכלו...
עובדה זאת מלמדת שיש לכל אחד מאתנו קצב חילוף חומרים משלו. יש שהמזון מתעכל מהר ולא נודע כי בא אל קירבם. יש שהמזון מתעכל לאט מאוד. עד שיאכלו את הארוחה הבאה, עדיין לא סיימו לעכל את ארוחתם הקודמת.
במה תלוי חילוף החומרים?
אחד הגורמים - עניין תורשתי ופיזיולוגי האופייני לכל אחד.
דבר שני – חילוף החומרים המושפע מאורח חיינו.
אז מה עושים?
עובדה היא שמצליחים לרזות. יש כאלה שהולך אצלם מהר. יש שהדברים איטיים יותר. אנשים העושים דיאטה קיצונית ומכניסים עצמם למשטר רעב קיצוני בהתחלה באמת מרזים. אך לאט לאט מתרגל הגוף למעט מזון ומסתגל לחיים עם כמות קטנה של אוכל. מאחר שלגופנו יצר הישרדות חזק – הגוף מעכל את המזון לאט לאט כדי שיספיק לצרכיו.
אחר כך, כשמרזים, מחליטים לעתים לחזור לאכילה רגילה ואפילו מפצים עצמם על ימי הסבל שעברו בתקופת הדיאטה – הרעב – שעברו. מכאן הדרך להשמנה קצרה , מפני שהגוף כבר לא רגיל למנות מזון גדולות כאלה. הוא עדיין מעכל הכל לאט, כפי שלמד במסגרת ההישרדות – הדיאטה שחווה. המזון שנכנס לגוף נשאר שם זמן רב והאדם מוצא עצמו לעתים אף שמן יותר מקודם.
כשהעניין נתפס ומחליטים לנסות מחדש, שוב לומד הגוף להסתפק במזון מועט. אפשר רק לדמיין מה יקרה כשתחזרו לאכילה רגילה. קצב חילוף החומרים יהיה כה איטי שמשם אפשר רק לעלות...
בספרי הרפואה של הרמב"ם מוצאים אנו הדרכה מפורטת כיצד לאכול, כמה לאכול, מתי ואיך. אם נוהגים לפי הדרכת הרמב"ם, הרי שמלבד היותנו בריאים, ודאי שנהיה גם רזים יותר.
במאמר קודם "תזונה נכונה לפי רפואת הרמב"ם" הבאתי דוגמאות למזון נכון וטוב לאכילה. כאן אדגיש כמה נתונים חשובים:
- בבוקר – לא מומלץ לאכול מיד כשקמים. רצוי לעשות פעילות כלשהי, שתחזיר לגוף את חומו הטבעי,
להתקלח – אח"כ לאכול.
- אין לאכול על בטן מלאה – יש להתרוקן בטרם פונים לארוחה הבאה.
- יש להפסיק לאכול בטרם חשים שובע – זאת מפני שהגוף מעכל את המזון לאט יותר מקצב האכילה שלנו. אם נמשיך – נגלה שהגזמנו.
- אחרי הארוחה צריך לנוח מעט. אבל אחרי מס' שעות כדאי לעשות פעילות כלשהי. רצוי הליכה.
- לאכול מתוך שמחה והנאה, כדי לא לשבש את פעילות הגוף המושפעת מתחושותינו.
- לשמור על סדר יום קבוע וזהיר.
- להיות במעקב כלשהו אצל תומך.