הכוס
The Glass
השימוש בכוסות שתייה
Using Drinking Cups
§ 1. ללא כוס אין טיפול בכוסות רוח, ואיכותה של הכוס תקבע במידה רבה את הצלחתו של הטיפול. ניתן להשתמש בכוסות רגילות, כוסות שתייה, ובלבד ששפתותיהן אינן דקות [על שולי הכוס, ראה § 8 מתחת]. אם משתמשים בספלים, שאינם שקופים, נחשפים לחסרונות של העדר ראיית החבורה תוך כדי טיפול. ברור כשמש, שכוסות אלה יוכלו לשמש לטיפול בעזרת אש בלבד. במאמר הנוכחי, נתייחס לכוסות ייעודיות, ולא לכוסות רגילות. נוסיף ונאמר, כי אנו ממליצים בחום להימנע משימוש בכוסות שתייה.
שמות
Names
השפות השמיות
The Semitic Languages
§ 2. לכוס הרוח מספר שמות בעברית, הרומזים על עברה: כּוֹס מַקִּיזִים, כוס מְצִיצָה, קֶרֶן מְצִיצָה (כך היא מכונה אצל הרמב"ם), קֶרֶן אוּמָן (קרן דְאוּמָנָא, קרן דאומני, קַרְנָא דְאוּמָנָא). לגבי הרמב"ם (ר' משה בן-מימון, נפטר בשנת 1204, ספרד, מרוקו, א"י ומצריים), זה כותב כותב בספר הרפואה העיקרי שלו, פרקי משה (מאמר שמיני): "הכאב הריאומטי המתחדש מרוח (התקררות - א"ד) ירפא באופן מיוחד, שכמעט ואין תרופה טובה לו מזה בקרן המציצה (כוסות רוח - א"ד) שיתלה על מקום הכאב... ואתה תחשוב בזה כמין התרופה, שהיא ממין כשפים...".
קיים ביטוי תלמודי בשם כוסילתא (בעברית כוסלת). רש"י מתרגם זאת כ"פלימ"א" [רש"י, שבת, קכ"ט, א', ד"ה מריבדא דכוסילתא]; בצרפתית העתיקה plemie הוא אזמל [ע' אבן-ישראל (שטיינזלץ) תלמוד בבלי (מהדורת מרקין, התשנ"ז, כרך ב – שבת) 569], ולכן אולי כוסילתא היא דווקא אזמל ולא כוס [ע"צ מלמד מלון ארמי עברי לתלמוד בבלי (התשנ"ב) 175]. ואכן, המובן המודרני של המלה כוסלת הוא אזמל (lancet), הגם שקיים דמיון לתיבה "כוס". הסימנים שמשאיר כלי האומן נקראים רבדי (וביחיד ריבדא) דכוסילתא. לדעת אחדים, כפי שנראה במקום אחר, הכוסילתא אינה מכשיר ההקזה עצמו, אלא בגד לכיסוי המטופל ובו מקובעת כוס.
בערבית נקראות הכוסות ????? ?????? (???? פירושו אוויר).
יידיש ושפות סלאביות
Yiddish & Slavic Languages
§ 3. ביידיש מכונות הכוסות באנקעס. ברוסית קרויה הכוס ????? ובפולניתba?ka , בדומה לשפות סלאביות אחרות ובדומה ליידיש. למלה סלאבית זו פירושים רבים, מלבד כלי קיבול כגון כוס, צנצנת, כד או מכל. בפולנית, ba?ka פירושה גם בועה. כדי לייחד את המשמעות, כוס שתפקידה ליצור ריק מכונה בפולנית ba?ka pr??niowa, וכוס רפואית מכונה ba?ka lekarska; שני ביטויים אלה מכוונים לכוסות רוח.
יוונית עתיקה ולטינית
Ancient Greek & Latin
§ 4. בלטינית נקראת הכוס בשם Cucurbitula. בשפה זו, דאגו להבחין בין סוגים שונים של כוסות: Cucurbitula cruenta היא כוס רוח שנועדה לשאוב דם; cucurbitula sicca היא כוס לטיפול יבש. להשלמת תמונת השפות העתיקות נציין, כי ביוונית נקראה כוס הרוח בשם ?????? (sikuos).
שפות אחרות
Other Languages
§ 5. באנגלית נקראת כוס רוח cupping-glass, ventouse, suction-cup, vacuum-cup, cupping-vessel, cupping-jar bloodletting-cup. בגרמנית Schr?pfkopf (ברבים Schr?pfk?pfe), Schr?pfglas (ברבים Schr?pfgl?ser) וכן לעתים Schr?pfgef??.
שפות נוספות: בספרדית ובעוד שפות ventosa, בצרפתית ventouse, באיטלקית ventosaועוד, בסינית ??, ??.
נתונים פיזיים
Physical Data
חוזק
Strenth
§ 6. איכות הכוס נמדדת, בין השאר, בחוזקה. החוזק הוא פונקציה של עובי הדופן וחוזקו של החומר ממנו היא עשויה. מדוע חשוב שהכוס תהיה חזקה? כוס הרוח אמורה לעמוד בלחצים. גם אם לא תיפול לרצפה, היא נתונה בלחץ גדול בכל טיפול וטיפול. על פי החוק השלישי של ניוטון (חוק הפעולה והתגובה), הלחץ שמפעילה תחתית הכוס על העור, שווה לגודל הלחץ שמפעיל העור על שולי הכוס (Fc, s = -Fs, c). כלל נוסף שראוי לזכור הוא, כי תת הלחץ שווה בכל נקודה במרחב שבתוך הכוס [ע' רוזן מכניקה ניוטונית (מהדורה שלישית, התשס"א, כרך ב) 130]; הלחץ על העור שווה ללחץ על דופן הכוס הפנימית. כוס דקה עלולה שלא לעמוד בלחץ.
צורות ומידות
Shapes & Sizes
צורה
Shape
§ 7. צורותיהן של הכוסות מגוונות מאד. הצורה הכללית היא של כיפה או של בקבוקון. הכוסות יכולות להיראות כגביעים, כנורות, כפעמונים, כצנצנות ועוד ועוד. לכל הכוסות מכנה משותף, והוא צד אחד פתוח – זה הצד שיונח על העור, הצד התחתון. כוס הרוח הרומית, ששימשה ללא ספק להקזה, נראית כגליל שתקוע במרכז חלקה השטוח של חצי אליפסה [ראה תצלומים: א' א' נורס גוף האדם (1976) 22]. כוס הפלסטיק מתאפיינת בחידוד בקצה העליון, הוא השסתום אליו מתחבר כלי הריקון (משאבה, מזרק). לא כל הכוסות תחתיתן שטוחה ועגולה. קיימות כוסות עם תחתית אוכפית (בצורת אוכף); אלה כוסות קטנות, שמתאימות למקומות עליהם קשה להניח כוסות רגילות (מקומות מעוגלים, מפרקים ועוד).
שולי הכוס
The Rims of the Glass
§ 8. לכוס הרוח שוליים (שפתיים) מיוחדים, שתפקידם משולש: ראשית, למנוע נזק לעור המטופל; שנית, לאחוז את הכוס היטב לבל תיפול; שלישית, למנוע סדק או שבר של הכוס כתוצאה מהלחץ המופעל עליה [על החוק השלישי של ניוטון, ראה § 6 מעל]. לשם השגת תכליות אלה, השוליים מעוגלים ומורחבים (יש להם שיפולים). השוליים העבים יוצרים שטח מגע רחב יותר עם העור. חשוב מאד שכל משטח השוליים שבא במגע עם העור, יהיה חלק, כדי להקטין את החיכוך עם העור.
גדלים
Sizes
§ 9. כוסות הזכוכית גדולות יותר, בממוצע, מכוסות הפלסטיק. רצוי שיהיו למטפל כוסות בגדלים שונים, לאזורי טיפול שונים. המלצה נוספת: אין טעם לרכוש כוסות זכוכית קטנות; יתרונן של כוסות הזכוכית הוא המאסיביות והגודל, וכדאי לנצלו.
תוכל לראות סוגים שונים של כוסות באתרים רבים במוזיאונים רפואיים (על פי רוב, מוצגות בהם כוסות רגילות מהמאות השמונה עשרה והתשע עשרה) ואחרים, וכמובן צילומים ברשת האינטרנט.
חומרים
Materials
מהחי – קרניים
From the Living – Horns
כללי
§ 10. לאורך הדורות, לא בחל האדם בשום חומר וכלי, כדי ליצור את אפקט הוואקום הרצוי. אף ממלכת החי גויסה למטרה. השימוש הרפואי בקרניים (במובן הרחב, כולל שיניים וחטים), לאו דווקא של מעלי הגרה ומפריסי הפרסה (מהם עושים כוסות רוח כפי שנראה בהמשך), אינו בלעדי לכוסות רוח. הקרניים נטחנות ואבקתן נחשבת למרפא טוב במיוחד לחוליים שונים. כאשר רצו להכין כוסות רוח, היו מנקים את תוכנה של הקרן, ואז סותמים במקרה הצורך עם בוץ (למשל אדמת חַמְרָה). על הצד ההלכתי ועל טוהרתן של הקרניים, ראה במאמר נפרד.
החיות
§ 11. מהן החיות שקרניהן משמשות ככוסות רוח? מדובר במכפילי פרסה (באנגלית even-toed ungulate, artiodactyls, בלטינית Artiodactyla) מעלי גרה (באנגלית ruminant, בלטינית Ruminantia). המשפחה היא משפחת הפריים (Bovidae), שקרניה נבובות. בראשה בקר (Bovinae) מהגזעים בעלי הקרניים (בחלק מהגזעים, גם הנקבה מקוֹרנת ובחלק מהגזעים אף הזכר אינו מקורן), צבאיים (Antilopinae) וכבשים (Ovis) (מהם מתקינים שופרות [השופר עשוי מאַיִל, שהוא כבש זכר בוגר, ולא מאַיַּל]).
מהצומח
From the Growing
§ 12. מממלכת הצומח, מוכר לנו החִזרן (במבוק), בו משתמשים ואותו מוכרים עד עצם היום הזה, גם בישראל [מ' דור "טיפול בכוסות רוח כבר ניסיתם?" ידיעות אחרונות 10.10.06]. הסינים הרבו ומרבים להשתמש בבמבוק. ייתכן כי בימים עברו, שימשו גם חומרים אחרים ליצירת הואקום. שמות הכוס ביוונית ובלטינית [ראה § 3 מעל], דומים למלים הקשורות לפירות (בוטנית, מדובר בפירות ולא בירקות) ממשפחת הדלועיים. ביוונית נקראת כוס הרוח ?????? (sikuos) [F. Valpy The Fundamental Words of the Greek Language (London, 1826) 262], שפירושו גם מלפפון [S.C. Woodhouse English-Greek Dictionary – A Vocabulary of the Attic Language (London, 1910) 188]. בלטינית היא מכונה Cucurbitula; Cucurbitace?, לעומת זאת, היא משפחת הדלועיים. אולי השמות מרמזים על החומרים מהם נעשו הכוסות הקמאיות, או על צורתן - שהזכירה לקדמונים צורתם של פירות מסוימים.
האם הפירות הללו עצמם שימשו במלאכה? בסקרנותנו כי רבה, ביצענו ניסויים במלפפונים ובקישואים, אחרי שרוקנּו אותם מתוכנם, כדרך שהטבחים מרוקנים לשם מילוי. אחרי מאמצים רבים, הצלחנו להצמיד לגוף קישוא (באנגלית zucchini, squash, marrow, בלטינית Cucurbita pepo) שיובש אחרי ריקונו ונחתך לגודל המתאים, באמצעות אש. ניסוי זה פותח קו מחשבה חדש ומרתק. דווקא לחומרים רכים וטבעיים, יש יתרונות ניכרים על פני החומרים שבשימוש כיום. הרכות תמנע פגיעות בעורו של המטופל, גם בגלל השוליים הגמישים (שאולי גם נצמדים טוב יותר) וגם בגלל העדר האפשרות ליצור לחץ קטן מדי. החומרים שבפרי עצמו מיטיבים עם העור – למלפפון ולקישוא סגולות דרמטולוגיות וקוסמטיות (גם בטיפול פנימי, אגב), והנם בעלי אפקט מצנן ומרגיע. אם כן, דרך השמות הקדמוניים, עולות מחשבות על שימוש, הן בעבר הרחוק והן בעתיד, בחומרים אחרים לגמרי מאלה המקובלים כיום. מחשבות על כוסות רוח טבעיות.
האם לקדמונינו היו שיטות טובות יותר לשימוש בדלועיים, כגון ציפוי קליפת הפרי? עדיין קיימים, למשל, כלי נגינה אידיופוניים דרום אמריקניים (מאראקס) העשויים קישואים גדולים. אלה ודומיהם מוכיחים, כי בהליך ייצור פשוט למדי ניתן להפוך את הפרי לכלי קשיח ורב נפח.
מהדומם
From The Inorganic
§ 13. החומרים המסורתיים אשר שימשו לייצור כוסות רוח הם חרס, ברזל וכמובן זכוכית. מטפלים אחדים מקפידים להשתמש בכוסות נחושת, בטענה שלנחושת עצמה סגולות רפואיות; מומחים טורקים לכוסות רוח סיפרו לנו, כי הנחושת נחשבת למוציאת־כאב. כיום, מייצרים כוסות רוח גם מפלסטיק שקוף. כוס הזכוכית, ובתה כוס הפלסטיק השקוף, מעניקות יתרון גדול בדמות אפשרות לראות את העור שמתחת להן. המטפל יודע, בלי להסיר את הכוס, מה מצב העור ועד כמה הוא נמשך ונמתח כלפי מעלה. כבר אין צורך לנחש את מצב החבורה העגולה על פי האזור שמסביבה, או להסיר את הכוס בכל בדיקה, כפי שנדרשו קדמונינו.
§ 14. כבר ההווה - על כל ההתפתחויות המדהימות שבו, ולא רק העתיד, טומן בחובו אופציות מלהיבות. חומרים שכיום אינם שקופים, עשויים להיות כאלה בעתיד, ולהגדיל את מאגר האפשרויות. זאת ועוד אחרת: השקיפות תהיה מיותרת, אם יתפתחו טכנולוגיות לחיווי חיצוני של מה שמתרחש בתוככי הכוס. וכפי שהשקיפות אינה אכסיומטית, אולי אין גם הכרח בקשיחות הכוס. לסיכום, אין ספק שבעתיד הלא רחוק עוד נראה מהפכות כהנה וכהנה, וחומרים חדשים ומצוינים ישמשו במלאכה.
הפלסטיק, יתרונותיו וחסרונותיו
The Plastic, its Advantages & Disadvantages
הכוס
The Cup
משאבה
§ 15. בכוסות-פלסטיק אין משתמשים באש, אלא במשאבה ידנית (בגרמנית Handpumpe) קטנה המרוקנת את פנים הכוס מאוויר, ויוצרת את אפקט תת הלחץ. היא מכונה משאבת ואקום או אקדח ואקום, ובאנגלית vacuum pump. גם האקדח עשוי להוות את ההבדל, בין ערכה טובה של כוסות רוח לבין סט גרוע. ניתן לרכוש כוסות ללא המשאבה, ולהפוך משאבת אופניים למשאבת כוסות, אך המאמץ והשימוש המסורבל אינם שווים את החיסכון הפעוט.
אביזרים בחלק העליון - שסתום ומגנטים
§ 16. בחלק העליון של הכוס או בצדה, נמצאת פטמה ובה שסתום, דרכו מרוקן האוויר. השסתום קריטי לעבודה, ומכאן שאיכותו ועמידותו תקבע במידה רבה את איכות המוצר כולו. שני סוגי שסתומים: פלסטיק וגומי. הגומי נחשב לטוב פחות, גם משום שהוא עלול להיחבל בקלות (למשל תכונתו להיתפס בקלות ולהיקרע). ערכות עם שסתומי פלסטיק מכילות פעמים רבות חלקי חילוף.
בחלק מכוסות הפלסטיק, ניתן למצוא מגנטים עם קוטביות הפוכה בכל זוג כוסות. בידי מומחה בדיקור, או כל מי שמכיר את נקודות הלחיצה היעילות, גם הלחץ וההשפעה שמפעיל המגנט עצמו הופכים לכלי יעיל עד למאוד.
דגמים "עצמאיים"
§ 17. בגרמניה למשל, נפוצה כוס הצמודה לכדור גומי שנמצא מעליה, והוא משמש כמשאבה. הכוס מכונה Schr?pfkopf/Schr?pfglas mit Ball/Saugball – כוס רוח עם כדור/כדור שאיבה. כוסות אלה מיוצרות גם מפלסטיק וגם מזכוכית. קיימות גם כוסות הברגה, בעלות חלק עליון מסתובב. באמצעות הברגת החלק העליון נגד כיוון השעון, כלפי מעלה, יוצרים את הואקום הנדרש.
דגמים אלה מצטיינים בכך, שהכוס אינה צריכה לשום אביזר חיצוני (משאבה או אש), והיא מהווה יחידה אוטונומית.
הפלסטיק מול הזכוכית
Plastic v. Glass
יתרון העדר אש
§ 18. מיתרונות הפלסטיק על פני הזכוכית, העובדה שאין משתמשים באש על כל סכנותיה ובראשן הכוויות. החיסכון בחומרי הבערה ובערה הופך את השימוש בכוס הפלסטיק לזול יותר, ונחסכת גם הטרחה. ערכת כוסות הרוח הופכת לניידת יותר.
חסרון העדר חום
§ 19. להיעדרה של האש יש גם צד שלילי: החיסרון הלכאורי הוא העדר חום. הגם שאפשר להפעיל מנורת חימום או כל אמצעי חימום אחר, יש הטוענים כי דווקא החום הפנימי שבכוס דרוש לטיפול יעיל. הפלסטיק קר ביחס לזכוכית החמימה, ולאנשים רבים תחושתו לא נעימה. לדעתנו אין בטענה זו ממש. למתעקשים, אולי בצדק, על אפקט החום, יש אופציה לחמם היטב את מקום הטיפול (פעולה המומלצת כשלעצמה ברוב המקרים), ולשפשף את שוליה של כוס הפלסטיק לשם חימומם.
§ 20. מטפלים רבים מאמינים, כי לטכסי הבערת האש קיימת משמעות פסיכולוגית חשובה, וכי הפחד שחווה המטופל מהאש ומהחום הנו חלק אינטגראלי מהטיפול. על פי גישה זו, על המטופל לעבור את חוויית ההתרגשות, לחוות את הדריכות, ובכך לתרום לטיפול מוצלח יותר.
יתרון ויסות
§ 21. יתרון נוסף של כוס הפלסטיק, הוא היכולת לכוון טוב יותר את עוצמת הטיפול, על פי מספר השאיבות ועוצמתן; ועם זאת, מטפלים מנוסים בכוסות זכוכית יטענו כי דווקא בכוס הזכוכית אפשר לכוון עוצמת היניקה באופן מדויק יותר. בכוס הפלסטיק, מתאפשרת החדרת אוויר באופן מבוקר ומדויק ופשוט, אם הלחץ קטן בכוס מדי והמטופל חש כאב עז; חובתנו לציין עמדה, שאין אנו מסכימים עמה, ולפיה אין להסתפק בשחרור חלקי של תת הלחץ, אלא לפתוח את השסתום ולבצע שאיבות מחדש. הויסות אפשרי כמובן גם מהסיבה ההפוכה: אפשר להוסיף שאיבות בלי לנתק את הכוס מהגוף, כדי להפחית לחץ (להגדיל את הפרשי הלחץ) ולהגביר את עוצמת הטיפול.
יתרון אפשרות לשימוש עצמי
§ 22. יתרון עצום בכוס הפלסטיק, הוא האפשרות להניח אותה באופן עצמאי, ללא היזקקות לאדם אחר, גם על הגב; לשם כך משתמשים בצינורית (vacuum tube, connection tube, feeding tube) המחברת בין המשאבה לבין הפטמה.
בחירה וקנייה
Choice & Buying
הרכישה
Purchasing
§ 23. היכן אפשר להשיג כוסות רוח? מלבד חנויות ומשווקים העוסקים בממכר מוצרים לרפואה משלימה, אפשר וכדאי לחפש כוסות זכוכית גם בשווקים - וספציפית בחנויות מציאות ובחנויות לכלי בית - ובשוקי הפשפשים. הקפד לבדוק שהכוס אינה סדוקה, ובייחוד בדוק את חלקות שוליה.
יצרנים, תקנים ואישורים
Manufacturers, Standards & Certifications
§ 24. גם למטפל החובב, לא כדאי להתפשר על מוצרים זולים ולא איכותיים. בשלב רכישת הציוד, יש לשים לב לתווי תקן ולאישורי איכות. הקטגוריה הכללית היא תקנים עבור ציוד רפואי (medical device). התקנים עוסקים בפן איכותו של המוצר ובטיחותו. טול למשל את החוק האירופי, הקובע [Council Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices, Annex I, §1]:
The devices must be designed and manufactured in such a way that, when used under the conditions and for the purposes intended, they will not compromise the clinical condition or the safety of patients, or the safety and health of users or, where applicable, other persons, provided that any risks which may be associated with their use constitute acceptable risks when weighed against the benefits to the patient and are compatible with a high level of protection of health and safety.
§ 25. בין התקנים המפורסמים והחשובים בעולם אשר רלוונטיים לכוסות רוח, ניתן למנות את התקן האמריקאי של ה-FDA (Food and Drug Administration), התקן האירופאי (CE), ותקנים בינלאומיים ובראשם תקן ISO (International Organization for Standardization). אחרון חביב, הוא תקן של מכון התקנים הישראלי (כמובן שאין מניעה לקבלו גם אם המוצר יוצר בחוץ לארץ).
§ 26. באשר לסימן האירופאי CE (Communaut? Europ?enne, Conformit? Europ?enne, נקרא גם EC): הסימן (CE mark, CE marking, CE European certification mark, CE conformity marking, CE marking of conformity, CE declaration of conformity - EC-DoC), שאותיותיו מעוצבות כחצאי מעגלים, מעיד על התאמת המוצר להנחיות האיחוד האירופי. אך אליה וקוץ בה, הסימן כשלעצמו מעיד רק על בדיקה עצמית של היצרן (self certification, self testing) [ש' חן "שפת הסימנים" ידיעות אחרונות 07.09.07].
חובת בדיקה
The Duty to Check
§ 27. לצערנו, קיימים יצרנים המתהדרים בתקנים לא להם. לכן, מומלץ לעשות שניים: ראשית, לבקש מהיצרן עותק של אישור התקן; שנית, לבדוק אצל מעניקי האישורים, האם אכן ניתן אישור. במקרה של נזק למטופל, האחריות תרבוץ לא רק על היצרן, היבואן והמשווק, אלא גם על המטפל – שהיה חייב לבדוק את הציוד ואת מקורו וכשל.