|
|
|
|
|
|
|
|
כוסות רוח והקזת דם מאמר ז' - הטיפול/אדם דובז'ינסקי
|
|
|
|
|
כוסות רוח והקזת דם מאמר ז' - הטיפול/אדם דובז'ינסקי
תקציר:
זהו המאמר החמישי בנושא כוסות הרוח והקזת הדם, והראשון לעסוק בצד הקליני. המאמר סוקר סוגיות לגבי מהלך הטיפול גופו.
המאמר עוסק בין היתר בהכנת המטופל, בטכניקות תפעול הצבת כוסות הרוח וההקזה - כמו גם בטכניקות כגון הנעת הכוסות - תוך מתן דגש על הוראות בטיחות ובהדרכת המטופל בסיומו של הטיפול.
נכתב ע"י אדם דובז'ינסקי הטיפול
The Session שמות
Names
§ 1. העמדת כוסות (הצבת כוסות) מכונה באנגלית cupping, applying cupping glasses ועוד. ברוסית ??????? ????? (להציב כוסות רוח), בפולנית stawianie baniek, בגרמנית Schr?pfk?pfe ansetzen או Schr?pfen, בצרפתית appliquer des ventouses.
שימוש עצמי
Self Use
כללי
General
§ 2. לפני שנעסוק בטיפול באחרים, נקדים מספר דברים באשר לטיפול עצמי. ההלכות הן זהות, פרט לשינויים המחויבים. דע, כי הכללים חלים גם על טיפול עצמי ואסור לוותר עליהם! אם החלטת להיות מטופל באמצעות כוסות רוח, העדף תמיד להיעזר באחרים. בלית ברירה, אם אתה מניח כוסות על עצמך, יש לקחת בחשבון מספר מגבלות. פעולת ההנחה קשה מעט, בייחוד במקומות מסוימים. אם ברשותך כוס פלסטיק עם צינורית, מה טוב. אם לא, הקפד לחבר את המשאבה לכוס לפני הצמדת האחרונה לגוף, כפי שעושים כרגיל [§ 15 מתחת]. ומודעה רבה למטפל בעצמו: אם אתה מבצע טיפול עצמי בשכיבה, היזהר שלא להירדם! גם אם הכוסות מכאיבות והטיפול אינטנסיבי, אתה עלול להירדם ועוד איך. מומלץ, עם וגם ללא קשר לאזהרה זו, להשתמש בקוצב זמן (טיימר) או בשעון מעורר.
בדיקות עצמיות
Self-Checks
§ 3. לצורך בדיקה עצמית, אם מדובר במקומות בעייתיים לצפייה ואינך יכול להיעזר באחרים, היעזר במראה או באמצעים אחרים. הבעיה היא שאינך רואה את צבע העור, וכאן פיתוח התחושה יכול לסייע מאד. התחושה חשובה גם כדי לוודא האם הכוס עדיין דבוקה היטב; באזורים מועדים לפורענות, כגון אזורים משוערים או מגובששים [על אחיזת הכוס במהלך הטיפול, ראה § 30 מתחת], יש להקפיד על כך במיוחד. ומאידך, יש להזהיר מפני הסתמכות מוגזמת על תחושות, שעלולות גם להטעות. אם אינך רואה את הכוס אך ידך מגעת אליה, טלטל אותה קלות לבדוק את מידת אחיזתה בעור. על בדיקה של העור טרם הטיפול, ראה § 6 מתחת.
הכנת המטופל
Preparing the Patient
כללי
General
§ 4. לפני הטיפול, רצוי להכין את המטופל. באשר לנושא השיחה עם המטופל. המטופל ישכב, כמעט תמיד על הבטן, בצורה נוחה. הנוחות קריטית, משום שמרגע הנחת הכוסות, אסור לו לנוע.
תנוחה
Position
§ 5. התנוחה הרגילה לטיפול, היא כמובן שכיבה על הבטן. יש הממליצים כי הידיים יהיו שמוטות כלפי מטה (אנטריורית), ולא במאוזן לצדי הגוף, אך לשיטתנו אין לכך חשיבות מרובה, והכול לפי נוחותו של המטופל. השכיבה על הבטן אינה תנוחה בלעדית לטיפול בכוסות רוח. אפשר לטפל בכל תנוחה, ויש לבחור את זו המתאימה לטיפול הספציפי. גם הקזת דם מבוצעת פעמים רבות כשהמטופל יושב (בייחוד בטיפולים מסורתיים), אך כאן קיים חשש גדול יותר לנפילת הכוסות המלאות בדם.
בעת קביעת תנוחת המטופל, יש לזכור כי תנועות עתידיות שלו, שינבעו מחוסר נוחות, עלולות להפיל את הכוס. גם חוסר נוחות, כשלעצמו, מחבל ביעילותו של הטיפול. מטרתנו היא להרפות את השרירים. אנו ממליצים להקדיש לנושא מעט זמן, ולבחון עם המטופל, לפני הצבת הכוס הראשונה, את התנוחה בה ישהה. המטופל יבדוק מה התנוחה הנוחה לו, ולצורך העניין אפשר שינסה מספר תנוחות, גם אם ההבדלים ביניהן נראים לכאורה לא חשובים.
העור
The Skin
בדיקה
Checking
§ 6. יש לבדוק בדקדקנות את העור בכל מקום המיועד להנחת כוס [על התוויות נגד בהקשר לעור, ועל האיסור להניח כוסות על אזור שטרם החלים מהטיפול הקודם, ראה במאמר נפרד]. בהזדמנות זו, בדוק את עורו של המטופל גם באופן כללי, שלא לצורך הטיפול. למטופלים רבים, אין הזדמנות כה טובה לכך שעורם (בייחוד באזורים הפוסטריוריים) ייבחן בקפדנות. מטפל ערני עשוי לאבחן אפילו גידולים. אל לך להישאר בד' אמותיו של הטיפול. זכור, שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, ואתה בהחלט עשוי להיות זה שמציל! כדאי להשתלם בסממנים המחשידים שומות ונקודות חן.
שימון
Oiling
§ 7. רצוי למרוח את האזורים המיועדים. ניתן, במקום זאת, למשוח את קצוות הכוס בווזלין. הסיכוך בא כדי לשפר את האיטום, וכדי להגן על העור. ומאידך, יש לוודא כי העור אינו משוח בחומרים אחרים, שאינם מתאימים לעור פצוע ועלולים לגרותו. נזכור, כי עורו של המטופל צפוי להיות פצוע בסוף הטיפול. לכן, שאל את המטופל מה מרח על עצמו. מניסיוננו, על פי רוב השאלה רלוונטית למטופלים שבאו עקב כאבי שרירים, ומרחו על עצמם תכשירים מתאימים.
סימון
Marking
§ 8. עצה למטפל הפחות מנוסה המשתמש בכוסות זכוכית, המבקש לדייק במיקום הכוסות: כדאי לסמן מראש את הנקודות על גוף המטופל. אחרי ההבערה, מפאת לחץ הזמן, לא קל לדייק במיקום, ומי שאינו מיומן יתקשה במשימה. קיימת אפשרות קלה יותר, והיא פשוט להזיז את הכוס על פני העור למקום הרצוי.
הקזה
Bloodletting
היחס להנחת הכוסות
Relation to the Cups
§ 9. אם הנך מבצע טיפול רטוב, בצע את הפעולות הבאות קודם להנחת הכוס, או אחרי הנחה לזמן קצר. נזכיר, כי לא כל הקזה מתבצעת עם כוסות רוח, אך היות שמאמרנו עוסק באלה, נדבר כאן על הקזה באמצעותן. מטפלים רבים נוהגים להניח כוס, גם לפני ההקזה. כך תסמן את האזור. במקרה של דקירות מרובות, הסימון מסייע מאד למיקוד הדקירות. היות שהדקירות עשויות שלא להיראות, הסימון חשוב לשם הנחת הכוס על אזור הדקירות.
עצירת הדימום וחיטוי סופי
Stopping Bleeding
§ 10. לעצירת הדימום, תוכל להשתמש באבקות ייעודיות כגון דרמטול (dermatol). ישנם בשוק כלים מיוחדים לזרייה, אך אין בהם צורך מיוחד. קיימות גם אבקות טבעיות; יש המשתמשים בקמח (המכיל גלוטן) או בעמילן תירס/קורנפלור, או באבקת קפה. אחרים נעזרים במי חמצן בריכוז 3%, לסיוע בעצירת הדימום וכמובן לחיטוי. קיימים מוצרים נוספים, חלקם חדישים, ואכמ"ל. על חיטוי כלים, להבדיל מחיטוי הגוף, ראה אדם דובז'ינסקי "כוסות רוח והקזת דם מאמר ו' - הציוד והסביבה".
אש – שימוש וכללי בטיחות
Fire – Use & Safety Rules
הוראות כלליות
General Instructions
§ 11. אין להשתמש באש, אלא רק בכוסות שמתאימות לה. קטגורית, אין להבעיר אש אל-תוך כוסות פלסטיק או כל חומר שאינו עמיד-אש. נזכור, כי פלסטיק שנחרך מעלה עשן רעיל מאד, ואין להסתכן בהבערת אש לתוכו. על הכנת הסביבה לשימוש באש, ראה אדם דובז'ינסקי "כוסות רוח והקזת דם מאמר ו' - הציוד והסביבה".
בעת הבעירה
At the Time of the Burning
מיקום האש
Location of the Fire
§ 12. דברינו, שנראים אולי טרחניים, נכתבים מתוך ניסיון מצטבר ומצער, גם של מומחים בתחום שכל ניסיונם האדיר לא עמד להם כאשר כשלו ביישום כללים המובאים כאן. כלל בטיחות ראשון במעלה: אסור בתכלית האיסור, שהאש תימצא מעל המטופל או מעל המיטה! בעניין זה אין פשרות, גם על חשבון יעילות ההצמדה והזמן שלוקח לבצעה, ואפילו במחיר אי הצמדת כוסות זכוכית כלל. ברור כשמש, כי כלל זה סותר את הרצון לצמצם את טווח הזמן שבין שריפת החמצן לבין הנחת הכוס. היזהר מלקרב את האש לשערות, שהנן דליקות במיוחד; גם שערות הגוף בכלל האזהרה ולא רק שערות הראש! היזהר מאד מלקרב את האש לחפצים שמסביב, ובפרט למצעים שעל מיטת הטיפולים.
עקיבה במבט
Eye Tracking
§ 13. כלל בטיחות שני: המבט יעקוב ללא הרף אחר האש, מרגע התבערה ועד רגע הכיבוי, פרט לשנייה אחת שבה הכוס תוצמד לגוף – אז המבט יוסט אל עבר המטופל (לא אל עבר הכוס).
הנחת הכוסות
Placing the Glasses
רגע לפני ההנחה
A Moment before the Placement
§ 14. ממש לפני מיקום הכוסות על גופו של המטופל, יש להודיע לו כי עומדים לבצע הצמדה. הגם שהמטופל מצפה לכך, יש אפשרות כי אינו מוכן לגמרי באותו רגע. קיימים מטופלים – במיוחד מי שזה להם הטיפול הראשון - אשר יבקשו להצמיד לאט ובעדינות, ומיותר לציין כי יש לנהוג לפי מצוותם. לפני ההצמדה, אפשר להניח את הכוס בלי אפקט הוואקום, לשם תחושה כללית של המטופל והרגעתו. תשומת לב מיוחדת נדרשת, כאשר מדובר בילדים.
עתה רצוי מאד להפעיל שעון פסיקה (סטופר), קוצב זמן (טיימר), או כל שעון אחר, כדי למדוד את הזמן מרגע הנחת הכוס הראשונה. שים לב, כי גם מספר דקות עלול לעשות את ההבדל בין טיפול מוצלח לבין טיפול יתר! באופן כללי נאמר, כי לפני הנחת הכוסות, יש לתכנן את כל האסטרטגיה, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. עצור רגע לפני הנחת הכוס הראשונה ושאל עצמך, האם הכול מוכן והאם לא שכחת דבר!
טכניקת ההצמדה
The Technique of the Sticking
כוס פלסטיק
Plastic Cup
§ 15. אם בכוס פלסטיק עסקינן, הסדר המומלץ הוא קודם חיבור המשאבה לכוס, ואז הצמדת הכוס (ומעליה המשאבה) לגוף. סדר זה (חיבור המשאבה לכוס והצמדת שניהם לגוף) הנו חיוני בטיפול עצמי במקומות, שקשה להגיע אליהם [ראה § 2 מעל]. את הכוס יש להצמיד היטב למשאבה מחד גיסא ולגוף מאידך. מטפלים מתחילים מגזימים פעמים רבות, ודוחפים את הכוס חזק אל תוך בשרו של המטופל, מתוך רצון לוודא שהיא צמודה. עתה בא תור השאיבה. בצע שאיבות עד לגובה הרצוי, וודא שהעור נשאר בגובה זה ולא צונח תוך כמה שניות.
אזהרה לגבי הצמדה כימית - הצורך להיזהר מכוויה
A Warning about Chemical Joining - The Need to Watch out for Burns
כללי
§ 16. לאש אסור גם לגעת בתחתית הכוס, אחרת עלול המטופל לקבל כוויה. הבנת הפיזיוכימיה שמאחורי הקלעים, תסייע לעמוד על חומרת הסכנה ומקורותיה. זכור את הנתון הבא: להבת נר נמצאת בטמפרטורה של 8000C (!) [ע' רוזן מכניקה ניוטונית (מהדורה שלישית, התשס"א, כרך ב) 132].
קיבול חום
§ 17. ורצוי מאד להכיר גם את הערכים הבאים, לשם הבנת גודל הסכנה מכוויה.
|
קיבול-חום סגולי
specific heat capacity
|
|
|
ג'ול לגרם לקלווין
J/g·K, J·g-1·K-1
|
|
מים (נוזל)
|
4.1813
|
|
אתנול (אתיל אלכוהול) (נוזל)
|
2.4
|
|
אוויר בחדר ממוצע (גז)
|
1.012
|
|
זכוכית (מוצק)
|
0.84
|
|
חול (מוצק)
|
0.835
|
|
ברזל (מוצק)
|
0.450
|
| הולכת חום
§ 18. מוליכות החום (מוליכות תרמית, thermal conductivity, k) של הזכוכית היא נמוכה ביותר. לכן חימומה שלא בשפתיים, לא יהווה בעיה. מאידך, משום שקשה לזכוכית להיפטר מהחום ולהעבירו לאוויר, חימום בשפתיים ישאיר אותן חמות מאד גם אחרי מספר שניות. בגלל שהאוויר הנו מוליך חום גרוע, אין בעיה בכך שהאש בוערת בתוך הכוס בשיטות הרלוונטיות.
§ 19. המדד החשוב ביותר בהשפעתו על הולכת החום בין מוצקים (contact conductance), הוא הלחץ ביניהם (contact pressure) [M.G. Cooper, B.B. Mikic & M.M. Yovanovich "Thermal Contact Conductance" 12 (3) Int. J. Heat Mass Transfer (1969) 279, 280], קל וחומר כשאחד המוצקים הנו אלסטי (במקרה דנן – העור)[Cooper 279, 286]. אין דין שפתי כוס שנוגעות קלות בעור, כדין שפתי כוס שהוצמדו אליו עם ואקום (ועוד קודם הוצמדו בכוח ידו של המטפל).
הטכניקה הקלאסית - החדרת להבה לכוס
The Classical Technique - Inserting Flame into the Cup
המכשירים והחומרים
§ 20. על האש ככלי להשגת ואקום, ראה במאמר נפרד. שותפים לתהליך, פרט לכוס: נוזל בעירה, חומר בוער, כלי להחזקת האש וכמובן אמצעי הדלקה. הנוזל יכול להיות אלכוהול רפואי (כוהל רפואי, ספירט רפואי); שיעור של 70% מספיק בהחלט ומאידך אינו דליק יתר על המידה. באשר לחומר הבוער ולכלי להחזקתו: נהוג להשתמש בצמר גפן או בפדיות כותנה (פדים קוסמטיים עגולים, המשמשים להסרת איפור) כחומר בעירה. יכולים להחזיקם, חוט ברזל או מקלון - עליו מלופף (ללא קשירה) צמר הגפן , או מכשיר הידוק (מֶלְקָחַיִים, מִצְבָּטַיִים, מַלְקֶטֶת) אשר מחזיק את צמר הגפן או הפד. נמליץ להשתמש במה שמכונה sponge/sponge-holding/Foerster/Ballenger forceps. שלוש התכונות החשובות במכשיר זה, פרט לנתונים הטריוויאליים כגון החומרים: האחד, קיום מנגנון נעילה (locking), להחזקת הפד ללא צורך בלחיצה מתמשכת; השני, אורכו של המכשיר, להרחקת האש מהיד; השלישי, משטח אחיזה רחב ומשונן (אין צורך ב"תנין", ודי בשיניים פחוסות שתיצורנה חספוס) של הצבתות, לאחיזה מיטבית בפד (אגב, עדיף משטח מעוגל, למניעת תאונות דקירה). את החומר הבוער טובלים טבילה הגונה בנוזל.
הטכניקה - כללי
§ 21. הדלקת החומר הבוער, שנוהגים היו לבצעה בעזרת נרות, צריכה ליצור להבה גדולה למדי. הלהבה מוחדרת כולה לכוס לזמן קצרצר (שנייה לערך) – קצר דיו כדי שהכוס לא תתחמם וארוך דיו כדי שהאוויר שבה יתרוקן. נוהגים לסובב את הלהבה בתוך הכוס, כדי לשרוף גם את החמצן שבצדדים. מספר הסיבובים וקצבם, יקבעו את עוצמת היניקה. חדי העין יחשבו כי הלהבה כבתה בתוך הכוס, אך לאו היא. אין להצמיד את האש לשוליים, כי אז תכבה.
כיוון תנועה וקרבה למטופל
§ 22. לטובת התיאוריה נפשט ונאמר, כי קיימות שתי שיטות עקרוניות לאיכול, על פי כיוון התנועה ועל פי הקרבה למקום המיועד להנחת הכוס: האחת היא השיטה המאוזנת־הקרובה, ולפיה הכוס נמצאת קרוב מאד למטופל, ופתחה פונה הצדה בעת החדרת הלהבה. יתרונה של שיטה זו הוא הנוחות. החיסרון הוא, שלעתים קרובות חורכים עם הלהבה את תחתית הכוס, והמטופל עלול לקבל כוויה. השיטה השנייה היא השיטה המאונכת־הרחוקה, ולפיה הכוס לא תמצא בעת החדרת הלהבה מעל המטופל ואף לא מעל המיטה. פתח הכוס פונה למטה. בשיטה זו אנו ממליצים. יתרונה הברור הוא בבטיחות [על האיסור להעמיד אש מעל למטופל ולמיטה, ראה לעיל]. החיסרון הוא הקלות בה תכבה הלהבה, בייחוד אם קצה המקל ייגע בחלק העליון של הכוס.
תפקידי הידיים
§ 23. כדאי לנסות את השיטה הבאה, הגם שהיא בניגוד לטבע ובניגוד למקובל: בשיטה זו, האש לא זזה במהלך הבערת האוויר, אלא הכוס היא שנעה. אוחזים את הכוס ביד הדומיננטית (ימין בדרך כלל), ומניחים אותה על האש, עם סיבוב או בלעדיו, ואז מניחים אותה על גופו של המטופל. יתרונות השיטה: האחד, שהאש לא זזה (תנועת האש אינה רצויה), השני, שהיד הדומיננטית היא אשר מניחה את הכוס – וההנחה מדויקת ומהירה. ראה הטבלה הבאה, בדבר ארבע האפשרויות המופשטות העקרוניות, כפונקציה של פעולות הידיים והחפץ שהן אוחזות:
|
|
האש היא שזזה
|
הכוס היא שזזה
|
|
יד ימין על הכוס
|
תמרון האיכול: בינוני
הנחת הכוס: טובה
|
תמרון האיכול: בינוני
הנחת הכוס: טובה
|
|
יד ימין על האש
|
תמרון האיכול: טוב
הנחת הכוס: לא טובה
|
תמרון האיכול: לא טוב
הנחת הכוס: לא טובה
|
| כפי שאפשר לראות בטבלה, כל עוד היד הדומיננטית על הכוס, לא ממש משנה – מבחינת התמרון ומבחינת ההנחה - איזו יד תתמרן את תנועת האיכול. מגושמוּת יד שמאל האוחזת באש, שקולה כנגד התמרון הקשה הצפוי ליד ימין האוחזת בכוס. אופציית ימין שמזיזה את האש, הפופולארית, טובה בהיבט התמרון וגרועה בהיבט ההנחה.
טכניקות נוספות
Other Techniques
טכניקה א' – גפרור
§ 24. אופציה נוספת היא להדליק גפרור, לסובב מעט את להבתו בתוך הכוס, סמוך לשפתיים, ואז להשליכו פנימה. את הכוס ובה הגפרור הדולק הופכים אחרי שיהוי קצר, ומניחים על העור. אין חשש שהגפרור יחרוך את העור, מפני שהקצה הדולק פונה עתה למעלה. שיטה זו סובלת ממספר חסרונות. ה דורשת מיומנות טכנית. בדומה לטכניקה הבאה, גם טכניקה מקשה על הנעת הכוסות. אולם, היא פשוטה מאד, אינה מצריכה אביזרים או חומרים (פרט לכוסות ולגפרורים) ונחשבת לחסכונית.
טכניקה ב' - העמדת להבה על העור
§ 25. כאן משתמשים במתקן בעירה זעיר. את המתקן מניחים על העור, מדליקים אש, ומניחים את הכוס מייד. האש תכלה את החמצן, ותיצור את הואקום הנכסף.
אפשר להיעזר בנרות חימום סטנדרטיים ("להבונים", "מנוריות", באנגלית teelights, בגרמנית Teekerze, Teelichte). מדובר בנר שנתון בתוך כוס, קטן מנר נשמה, וגובהו כחצי אינץ' (מעט יותר מסנטימטר). יש להקפיד שהחֵלֶב לא יִיזַּל על עורו של המטופל; מומלץ לשפכו מהכוס כל אימת שהוא מצטבר. לשים לב: נרות אלה, בתחילת דרכם, אינם יוצרים להבה שמספיקה לטיפול. יש הסופגים את עודף החלב החוסם את הבעירה מלמטה עם נייר (רצוי בעל כושר ספיגה טוב, כגון מגבות נייר); צריך להיזהר מאד, שהנייר לא יתקרב ללהבה. אך אפשר פשוט לשפוך כחמש עשרה טיפות מהחלב הראשוני, לשם יצירת הבור הרצוי.
אפשר גם לכרוך מעט נייר טואלט סביב מטבע, וליצור מגדל זוטא (צורת חרוט); לשיטת הנייר חסרון בולט, בדמות הריח המתפזר לאחר הוצאת הכוס. כדאי להשתמש במטבע גדול וכבד. חסרון חשוב נוסף, הנו שעל גופו של המטופל קיים מבנה לא יציב (בסיסו קטן) אשר בוער... כדאי להשתמש בנייר שאינו נשרף מהר, ושאינו מתפורר. אחדים מהמטפלים המנוסים נעזרים בנייר החום העבה, ממנו עשויים שקים (שקי מלט למשל) או שקיות.
יתרונה של שיטה זו בכך, שאין צורך בידיים זריזות או מיומנות במיוחד. חסרונה בכך שהיא מתאימה למקומות ישרים בלבד, אחרת המתקן צפוי ליפול טרם הונחה עליו הכוס. כמו כן, נפגמת האפשרות לבצע הנעה של הכוסות. וכמובן, ישנם מטפלים, אשר אינם ששים להצית אש מעל גופו של המטופל, ובצדק.
טכניקה ג' - הבערת נוזל בתוך הכוס
§ 26. טכניקה מן העבר, שאינה מומלצת - בלשון המעטה, היא שפיכת נוזל בעירה לתוך הכוס, הבערתו והצמדת הכוס. אופציה נוספת: משיחת נוזל הבעירה על ידי מברשת או מכחול, והדלקתו. הסימנים המחרידים שהיו נותרים על גופם של המטופלים בעבר, נבעו מטכניקה נפסדת זו – שתוצאתה כוויות – יותר משנבעו מאפקט הואקום. אלא שהכוויות לא היו בלתי מכוונות – המטפלים האמינו כי החום העצום הוא חלק מדרך הריפוי [על העדר חום כחסרון של כוס פלסטיק, ראה אדם דובז'ינסקי "כוסות רוח והקזת דם מאמר ד' - הכוס"]. הוראות נוספות
Further Instructions
§ 27. אין להכניס דבר לכוסות הרוח, פרט לצמחי מרפא וכולי. מכשירי מדידה אפשר להכניס לכוסות במהלך טיפול, רק אם הותאמו במיוחד וקיבלו אישור מתאים.
פעולות על הכוס
Actions on the Glass
הצמדות בזק
Flash Cupping
§ 28. טכניקה ראשונה הנה טכניקת ההצמדות החוזרות, הנקראת באנגלית flash cupping (לא להתבלבל עם flesh, בשר). מקובלת מאד אצל מטפלים ברפואה סינית.
הנעה (גוואשה)
Moving (Guasha)
כללי
General
§ 29. את הכוסות שהודבקו, אפשר להריץ על העור. טכניקה זו כואבת יותר מטיפול רגיל. גוואשה (gua sha, guasha) היא הגרסה הסינית של הנעת הכוסות (או כל חפץ אחר, כגון קרן איל) על העור. את הכוסות יש להתחיל להסיע על העור, מייד עם ההצמדה. בעת ההנעה, יש למשוך את הכוס קלות כלפי מעלה. אפשר גם להוסיף תנועת הברגה. לאורך מהלך הכוס, יישארו סימנים ברורים על עורו של המטופל. איטיות ההנעה קובעת את מידת האינטנסיביות, גם מבחינת ההשפעה הביולוגית־רפואית וגם מבחינת התחושה. מבחינת תחושת המטופל, משולה הפעולה לעיסוי עמוק. הרצת הכוסות עלולה להכאיב למטופל, בפרט אם האזור סובל מתקיעות (סטגנציה), אך רבים אינם סובלים כלל מהכאב ואף חשים נינוחים. למעסים שבינינו, נמליץ לשקול לעתים הנעת הכוסות כתחליף למהלך המכונה "סרטן" (בו ממוללים את העור בין האצבעות לבין האגודל).
אחיזת הכוס
The Cup's Grip
הבעיה
The Problem
§ 30. נדבר מעט על אחת הבעיות השכיחות והמרגיזות בהן תיתקל במהלך הטיפולים, והיא בעיות באחיזת הכוס, הן בעת ההנחה הראשונה והן במהלכו של הטיפול. אם חדר אוויר פנימה, הכוס אינה פועלת את פעולתה, לפחות לא במידה הרצויה. הבעיה מחריפה באזורים עקמומיים, שעירים ודלי בשר וכדומה [§ 3 מעל].
המטופל עשוי לחוש שניות ספורות לפני ניתוקה (ונפילתה אם היא נוטה על צד), כי אחיזת הכוס מתרופפת. המלצתנו: לבקש מהמטופל להודיע על תחושה של אובדן אחיזה או היחלשותה, אך לא לנסות ולתפוס כוס שנפלה. יש להבהיר למטופל, כי תנועה הנה גרועה לטיפול, ובגינה עלולות ליפול כוסות נוספות. אגב, לעתים נדמה למטופל כי האחיזה התרופפה, אך הלחץ נשאר כשהיה; אחד ההסברים לתופעה מעניינת זו, היא התרגלות קולטני החישה שבעור לתת הלחץ.
בדיקות
Checks
§ 31. למן הצמדת הכוס, אחת לכמה זמן, בדוק האם היא אחוזה היטב ולא סתם מונחת, על ידי טלטול קל שלה. לחלופין, ראה גובה הגבשושית (העור המוגבה), שהנו אינדיקציה לתת הלחץ! הלוא אמרנו במקום אחר, כי שקיפותן של כוסות הזכוכית והפלסטיק, הנה אחד היתרונות הגדולים שלהן. הבדיקות דרושות כפל כפליים מקום שהכוס עומדת ישר; בלא הבקרה, אתה עלול לגלות בעת הוצאת הכוסות כי הכוס רופפת, בלא שתדע כמה זמן לא פעלה את פעולתה (הגם שהחבורה היא כמובן אינדיקציה).
הצמדה חוזרת
Repeated Cupping
§ 32. התרופפה האחיזה או נשמטה הכוס, אם מדובר בכוס פלסטיק, שחרר אותה לגמרי והצמד מחדש; ויש חולקים ואומרים כי ניתן להוסיף שאיבות בלי צורך לשחרר לגמרי קודם. לדעתנו אפשר אמנם להפחית לחץ בלי לשחרר קודם, אך עדיף לבצע הפעולה מחדש. אם בכוס זכוכית איירינן, אין ברירה וחייבים לבצע את התהליך מחדש; בסרבול זה, טמון אחד החסרונות של כוס הזכוכית. כך או אחרת, הקפד להצמיד את הכוס מחדש בדיוק באותו מקום, בו הייתה ממוקמת קודם.
במהלך הטיפול
During the Session
המטפל
מעקב רציף
Continuous Track-Keeping
§ 33. דיברנו אך כעת [§ 31 מעל] על הצורך לבדוק את אחיזת הכוס במהלך הטיפול. המטפל אינו יכול להרשות לעצמו לעזוב את החדר, ודאי לא לפרק זמן העולה על דקות ספורות. רמת הכאב עלולה לעלות במהלך הטיפול, ואז יידרש המטפל להוציא את הכוס המכאיבה או להחזיר לתוכה מעט אוויר; פעולה זו קלה יותר בכוס הפלסטיק, בייחוד למטפל הבלתי מיומן.
נגיעה בכוסות
Touching the Glasses
§ 34. אם אין סיבה כגון כאב, אין לגעת בכוסות הרוח במהלך הטיפול, ואין לסובבן כדרך שעושים למחטים בטיפול בדיקור. בכוסות פלסטיק זאת לדעת: כל נגיעה, גם הקלה ביותר, בפטמה, עלולה להכניס אוויר פנימה [על אחיזת הכוס ראה § 30 מעל ואילך], מה גם שהפטמה עדינה כשלעצמה ויש לשמור עליה. אם אתה מכסה את המטופל על ידי סדין או שמיכה, עשה כן בשיא הזהירות, אך זכור לעקוב בכל זאת אחרי מצב החבורות המתפתחות. על טיפול עם הפעלת מניפולציות על הכוסות ראה לעיל בשער הקודם.
המטופל
The Patient
כללי
General
§ 35. רצוי שהמטופל ישכב במהלך הטיפול, כדי שיהיה נינוח יותר, וכן בשל העובדה שגופו מתעייף – גם אם אינו חש בכך – מעצם הטיפול. מסיבות מספר, עליו להשתדל להתנועע כמה שפחות. אפילו כיווץ שריר אחד מתחת לכוס, עלול להפילה.
תחושות
Feeling
§ 36. המטופל עשוי לחוות תחושות שונות: כאב, אי נוחות, לחץ, דגדוג (שכיח אחרי כוויה קלילה מִחוּמה של כוס זכוכית), עקצוץ, הרגשת הדופק באזור התפוח ועוד. באשר לתחושת שלאחר הטיפול, ראה מאמר נפרד. קיימות תחושות שיהיו דומיננטיות ברגעים הראשונים לאחר ההנחה, ודינן לחלוף; אחרות ילכו ויתגברו במהלך הטיפול. במקרים רבים, חש מטופל כאב ניכר בתחילה, אחר כך שוכך הכאב ולקראת הסוף שב ומתחזק מרגע לרגע, לעתים בוורסיה שונה מעט מהכאב התחילי. יכולות להופיע מספר תחושות בו זמנית, וכמובן שפעמים רבות תחושה אחת מחליפה אחרת, מייד או כעבור מספר דקות – דגדוג שהופך לאי נוחות וכולי. יש להבדיל בין כאב לבין תחושה לא נעימה; לא כל כאב הוא שלילי ובלתי נעים למטופל. בסך הכול, רוב המטופלים דווקא נהנה גם ממהלך הטיפול ולא רק מתוצאותיו.
עוצמת הכאב באזורים השונים קורלטיבית לעוצמתו בעת עיסוי רגיל, ומבחינה זו – כמו גם מבחינות רבות אחרות - למסאז'יסטים מנוסים ומלומדים יש יתרון בתור מטפלים בכוסות רוח [על יתרונות ההכשרה המקיפה למטפל, ראה אדם דובז'ינסקי "כוסות רוח והקזת דם מאמר ב' - הצדדים לטיפול"]. שרירים קצרים ומתוחים - כגון הגסטרוקנמיוס – וגידים [כאמור במקום אחר - לא נוהגים להניח כוסות על גידים], יכאבו יותר. דוגמאות לאזורים מכאיבים: פנים השוקיים, כף הרגל, האזור שמעל העקב. המטופל יחוש למן השנייה הראשונה, כי מדובר באזור רגיש. הכאב עשוי להיות אינדיקציה מצוינת לבעיה מקומית, או לבעיה באזור אחר הקשור לאזור המטופל.
הוצאת הכוסות ושלב הסיום
Pulling the Glasses & End of the Session
הוצאה
Pulling Out
§ 37. לפני הוצאת הכוסות, יש להודיע למטופל על כך שהטיפול עומד להסתיים וכי עתה יוצאו הכוסות. רק אז יש להוציאן, בעדינות. אין למושכן בכוח בשום פנים ואופן, גם אם נתקלים בקשיים בעת ההוצאה. חל איסור מוחלט על ניקוב הכוסות ועל שבירתן. הוצאה לא נכונה של הכוס לא רק שעלולה לגרום לנזק, אלא אף עלולה להיהפך לטראומה למטופל. לפני הוצאת הכוס, חובה לאחוז בה, שלא תיפול. במקרה של כוסות זכוכית, הטכניקה היא לחיצה קלה על העור בצד אחד של הכוס והטייתה לצד השני. כאשר עסקינן בכוסות פלסטיק, לוחצים על הפטמה או מושכים אותה או מסיטים מעט הצידה (תלוי בסוג הפטמה). שתי הדרכים מובילות לאותה תוצאה – החדרת אוויר בחזרה לכוס. האוויר הדולף פנימה מבטל את אפקט הריק. לגבי הסדר, בדרך כלל הכוס הראשונה שהונחה, היא גם הכוס הראשונה לצאת, וכן הלאה, בשיטת FIFO (first in first out). גם אחרי צאת האוויר, עלולות הכוסות להישאר דבוקות לעור, ואז יש למושכן באיטיות ובעדינות.
סיום
Ending
טיפול בחבורה
Treating the Bruise
§ 38. מטופלים אוהבים מגע קל ומרגיע של היד, על החבורה הטרייה, מייד לאחר הרמת הכוס; ניתן ללחוץ קלות על הבליטה, למספר שניות. מחשש לזיהום, אם נוצרו שלפוחיות או חטטים, חובה לחטאם, למשל באמצעות אלכוהול.
פעולות אחרונות
Last Actions
§ 39. נגב את השמן, בעדינות, מעורו של המטופל; השתמש במגבת רכה ונקייה! למטפלים מוסמכים, מומלץ לבצע אבחון נוסף, אחרון, לבדיקת השפעות הטיפול. לבסוף, יש לקיים שיחה נוספת עם המטופל. רצוי לשאול אותו כיצד חש במהלך הטיפול וכיצד הוא חש עתה. חובה להורות לו כיצד לנהוג ולמה לצפות. לטווח הקצר, חובה להורות על מנוחה ושתייה.
נכתב ע"י אדם דובז'ינסקי
|
|
|
|
|
|
|
|