חפש מאמרים:
שלום אורח
24.07.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

יז בתמוז, הרהור וערעור

מאת: מוטי לקסמןחלומות18/07/20115181 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

י"ז בתמוז, הרהור וערעור / מוטי לקסמן, תשע"א

י"ז בתמוז הוא יום עצוב.

"עצוב למות באמצע התמוז". [1]

ובתמוז חל י"ז בתמוז, יום עצוב.

יום בו מתחילה תקופת "בֵּין הַמְּצָרִים", "שלושת השבועות – תקופת האבל הלאומי, שמגיעה לשיאה ביום תשעה באב". [2]

יום זה הוא יום צום, תענית י"ז בתמוז, שהיא הראשונה מבין ארבע התעניות, מוזכרות על ידי הנביא זכריה [3]. מטרת הצום היא לעורר את תחושת האובדן על חורבן בית המקדש – ועל הגלות שבאה בעקבותיו. [4]

לפי המסורת, י"ז בתמוז היה יום פורענויות לישראל: "חמישה אסונות גדולים התרחשו בהיסטוריה היהודית ביום זה:

א. משה שבר את לוחות הברית הראשונים בהר סיני, כתגובה לחטא העגל.

ב. פסקה הקרבת 'קרבן התמיד' בבית המקדש הראשון, כאשר לא נמצאו עוד בהמות לקרבן.

ג. חומות ירושלים נפרצו, מה שקדם לחורבן בית המקדש השני (בשנת 70 לסה"נ).

ד. לפני המרד הגדול, שרף המצביא הרומאי אפוסטמוס, ספר תורה – אקט שמהווה תקדים לכל השריפות הנוראיות של ספרי קודש יהודיים במשך הדורות.

ה. צלם (פסל של עבודה זרה) הוצב בהיכלו של בית המקדש – ביטוי מחוצף של חילול השם וקודשיו." [5]

י"ז בתמוז הוא יום עצוב. [6]

חם בירח תמוז ו"עצוב למות באמצע התמוז". [7]

אבל, ברשות הקוראות והקוראים, האם עיניכם החולפות ומצרפות מילה לפסוק, הבחינו שכל האירועים שהוזכרו לגבי י"ז בתמוז, מתייחסים למבנים, לסמלים, לפולחנים.

לא לבני אדם.

תאמרו, וודאי שנפגעו גם בני אדם.

וודאי, אבל לא בני אדם הם במוקד הזיכרון! [8]

וכל זה בירח תמוז.

עצוב.

עצב בתמוז הוא עתיק, נושן מאוד. באפוס מאותם ימים רחוקים: גלגמש נושא דברו אל הנסיכה אשתר: "לְתַמּוּז, חֲתַן נְעוּרַיִךְ, / מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה יְמֵי-בְּכִי הוֹעַדְתְּ". [9] זאת הוא אומר בתגובה לנסיכה "אשתר, אלת האהבה והפריון [...] הנושאת עיניה אל יופיו, חושקת בו ומציעה לו נישואין": [10] "נָשְׂאָה עֵינֶיהָ הַנְּסִיכָה אִשְׁתַר אֶל יְפִי גִלְגַמֶשׁ: 'הָבָה, גִלְגַמֶשׁ, לוּ חֲתָנִי תִּהְיֶה'". [11]

גלגמש דוחה את תחינתה. [12]

מעברו של תמוז, אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית, אל מחוץ לתחום האלים החיים, במועד הנדון, אינו מקרי.

ירח תמוז הוא תחילת הקיץ היבש, כאן, בין הים התיכון לארם נהריים, קיץ בו רוב צמחי הבר מתייבשים וכלים, ואיך יכול לפעול אל פריון כש"הכול יבש"?

מכאן יש הסבורים:  "'למות באמצע התמוז' אינו הגדול בעונשים. טבעי למות בתמוז כשהאל תמוז עצמו מת, כלומר כשפריון האדמה נם ומותיר את ההרים והגבעות לשלדי הקוצים". [13]

"עצוב למות באמצע התמוז"; [14] וכבר קראנו: "לְתַמּוּז, חֲתַן נְעוּרַיִךְ, / מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה יְמֵי-בְּכִי הוֹעַדְתְּ". [15]

אבל, הנביא אינו תומך בעצב זה, להיפך הוא מגנה אותו באופן חד-משמעי: "וַיֹּאמֶר אֵלָי עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים. וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז". [16]

"הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" הן "תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת"!

האמנם האבל הוא התועבה?

לא, נדייק בקריאה, הגינוי אינו על עצם הקשר, אלא על משמעותו – ראיית תמוז כאליל שיש לבכות את מותו.

"תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת" הן בכי ואבל על סמל בלבד.

ובי"ז בתמוז האבל הוא, כאמור לעיל, על מבנים, על סמלים, על פולחנים.

באופן אחר, על חורבן עצמאות מדינית ופולחנית.

על התמוטטות מדינה.

וזה וודאי לא משמח.

אבל, האם, לאורך כל תולדות האדם, המדינה היא מזור לאדם?

האם מדינה הביאה רק טוב לבני האדם?

האם מדינה אינה מבוססת קודם כל על כוח, על עוצמה?

לכוח יש מחיר.

ואולי, אולי אם המוקד יעבור מקיום מדינה לקיום בני אדם כבני אדם, לא יהיה צורך במדינה?

ואז, י"ז בתמוז לא יעורר געגועים למבנים, לאבנים, לסמלים ולפולחנים אלא תקווה לבני אדם!

כך, חלמתי הלילה.

רק אני חולם כך, אולי חלום כזה היה גם לך?

<><><><><> 

הבהרות ומראה מקום

[1] כך שוררה נעמי שמר בשירה אמצע התמוז.

[2] הרב שרגא סימונס, http://www.aish.co.il/h/9av/48858402.html

[3] "צוֹם הָרְבִיעִי [=י"ז בתמוז] וְצוֹם הַחֲמִישִׁי [=תשעה באב] וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי [=צום גדליה] וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [=צום עשרה בטבת]" (זכריה ח, יט).

[4] הרב שרגא סימונס, http://www.aish.co.il/h/9av/48858402.html

[5] שם.

[6] הבקעת החומות לפני חורבן בית ראשון (בשנת 586 לפנה"ס) אירעה בט' בתמוז: "בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).

אבל, הואיל והבקעת החומות לפני חורבן בית שני (בשנת 70 לסה"נ) אירעה בי"ז בתמוז, צורפו שני האסונות ליום זיכרון אחד.

[7] כך שוררה נעמי שמר בשירה אמצע התמוז.

[8] אמנם במגילת איכה שמתארת את החורבן, יש גם תיאור של סבל אדם אבל הרוב  הוא חורבן עיר ומקדש, למשל: איכה ב, י–יב; איכה ד, ג–י

[9] ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב תשנ"ז 1996, עמ' 235.

[10] שם, עמ' 233.

[11] שם, שם.

[12] "גלגמש דוחה את חיזורי האלה, מחרף ומגדף אותה ומטיח בפניה, כי היא אשה בוגדנית שאין לתת בה אמון, וכי המיטה אסון על כל מאהביה; הורידה שאולה את דומוזי-תמוז בעל נעוריה והועידה לו מדי שנה בשנה בכי ומספד" ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב תשנ"ז 1996, עמ' 233.

[13] סבינה מסג, "טבעי למות באמצע התמוז", הארץ 17/12/2008.

[14] כך שוררה נעמי שמר בשירה אמצע התמוז.

[15] ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב תשנ"ז 1996, עמ' 235.

[16] יחזקאל ח, יג–יד.

 



תגיות המאמר: מדינה, תענית, אדם, צום


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/131145 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/131248 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/131155 צפיות
פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג] במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע. זה נראה, אולי סביר. אבל, נא לשים לב. לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/121315 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/121366 צפיות
"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/111663 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/111368 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאמרים נוספים בנושא חלומות

מאת: מאיר בן מרוםחלומות02/07/152268 צפיות
החלומות שאנו חולמים בכל לילה ולילה הם מפתחות לעולמות עמוקים, קסומים ובעלי מידע רב על חיינו. פתרונם של חלומות נפוץ בתרבויות רבות מאז ומתמיד, וגם אצלנו בקבלה קיימת התייחסות מעמיקה לתחום זה בחיי הנפש והרוח של בני האדם.

מאת: מאיר בן מרוםחלומות02/07/151487 צפיות
החלומות שאתם חולמים הם שבילים לעולמות הלא מודע; הם נתיבים למסרים שהנפש והנשמה שלכם מבקשות להעביר אל המודע שלכם; הם דרך להכיר את עצמכם טוב יותר; והם מפה לכיוונים הנכונים לכם בכל שלב בחיים.

מאת: ירון פלדחלומות11/10/143380 צפיות
הרעיון של מילון חלומות ושל פירוש חלומות אמנם קיים בתרבויות רבות - עוד משחר ההיסטוריה ועד לימינו, אך חשוב מאד לציין כי המשמעויות שנותנים לחלום באופן בסיסי, הן משמעויות שונות מאד. אפשר בהחלט להכיר את המשמעויות השונות, ולחשוב מה זה אומר על עולם החלומות שלנו.

מאת: danikחלומות27/12/138568 צפיות
אני יודע מה אתם חושבים: אני לא בנאדם קטן וקירח בגלימה כתומה, אז למה אני צריך לעשות מדיטציה? אם אתה רוצה שיכולת החלימה הצלולה שלך תרקיע שחקים, אז אתה צריך. סליחה.החדשות הטובות הם - שזה בעצם די כיף. הרבה דברים מגניבים יכולים לקרות במהלך מדיטציה שאתה כנראה לא יודע. זה יכול להרגיש כאילו אתה בהשפעת משככי כאבים חזקים מאוד. והעולם מסתובב בזמן שאתה תוהה מה בעצם קורה.

מאת: דר' ירון זפרןחלומות08/11/138490 צפיות
איך לזכור חלומות? מה המשמעות של סמלים המופיעים בחלום? מה המסר של החלום עבורי? דר' ירון זפרן, סופר רב מכר, מטפל ומנחה קבוצות, מלמד על פירוש חלומות / פענוח חלום.

מאת: פרפרים המרחב הרוחני דפנה ביסמוטחלומות19/03/116120 צפיות
חלומות הנם ערוץ הרוחני לתת המודע שלנו ולמתרחש בחיי היום יום שלנו. חלומות ילדים הם דבר מופלא שיכול לתת לנו תמונה מדהימה על עולמם של ילדינו ולחוות אותו באמצעות החלום שלהם כפי שאנו עושים עם הציורים של ילדינו. ישנה חשיבות רבה לחלומות של ילדינו במיוחד אילו שמבטאים מצוקה, פחד ועוד ואנו מחויבים לשים עליהם דגש רב על מנת לעזור ולעיתים להציל את הילד. במאמר זה אני מסבירה על הבדלי החלימה בין הגילים השונים, הבדלי החלום בין בנים לבנות, חלוקת החלומות של ילדים לקטגוריות שונות , פירושים לחלומות נבחרים מתוך פורום

מאת: ד"ר זיו מאירחלומות16/01/115412 צפיות
אצל בני האדם היודעים לדווח מילולית נמצאה הקבלה בין חוויות החלום לבין השינה הפעילה, בייחוד לבין המצב של התפרצות המתח האמוציונלי המרובה בעת השינה הפעילה, ובשינה בכלל לקראת שעות ההתעוררות. בבואנו לחפש תשובה לשאלה- האם תינוקות ובעלי חיים חולמים, נבדוק ראשית כל- האם גם אצלם קיים סוג השינה הפעילה על כל התופעות הפיזיולוגיות הכרוכות בו, דבר זה נחקר באופן יסודי ביותר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica