הרבה מילים נשפכות ועדיין נשפכות על הדרך שבה יש לבחור בית אבות; גם אני תרמתי לא מעט בנושא. מרוב מילים אנחנו עלולים לעיתים לשכוח שיותר מדי פרטים עלולים לפגוע בתמונה הכוללת. כאשר אנחנו בוחרים בית אבות עלינו לקיים איזון נכון בין הפרטים הקטנים ובין התמונה הגדולה. מרוב עצים, כיודע לכולנו, לפעמים לא רואים את היער. מצד שני אם אין עצים אז בטח שאין יער.
חשיבותה של התמונה הגדולה
כאשר אנחנו ניגשים לבחור בית אבות במרכז או בכל מקום אחר בארץ אנחנו יכולים למצוא המוני עצות שמסבירות לנו את הדברים השונים שאותם עלינו לבחון ולבדוק. אם נקדיש את תשומת הלב הנדרשת לכל אחד מהמרכיבים שלהם עלינו לשים לב נדמה לי שנאלץ לבלות את השנים הקרובות בחיפוש בית אבות במקום במגורים בו. ישנם יותר מדי מרכיבים אותם ניתן לבדוק ולפעמים אנחנו שוכחים שעלינו לראות את התמונה הגדולה: האם אנחנו רוצים לגור במקום הזה או שלא. במקום לצלול בהמוני הפרטים הקטנים, להתעמק בכל נושא ובכל היבט, עלינו לבחון את המקום בצורה כללית ולהבין, פשוט, אם הוא טוב או רע.
חשיבותם של הפרטים הקטנים
אלא שהדברים, כמובן, אינם פשוטים. למרות שיש חשיבות גדולה לתמונה הגדולה הרי שהתמונה הזו מורכבת לבסוף מהמוני פרטים קטנים. לעיתים פרט קטן עלול להרוס את התמונה הגדולה. אם השירות שמציעה חברת שירותי סיעוד הוא נהדר מהחינה המקצועית והעלות שלו איננה בשמיים אבל השירות לקוי ברמה האישית, ביחסי האנוש, הרי שמדובר בפרט שאי אפשר להתעלם ממנו. יתר על כן, כיצד נדע מהי התמונה הכללית אם לא נבחן את הפרטים שמרכיבים אותה?
חשיבותה של פרופורציה
אז איך מבדילים בין הפעמים שבהן יש לתת עדיפות לתמונה הגדולה ולפעמים האחרות שבהן עדיף לשים לב לפרטים? אין בידי לתת תשובה פשוטה וגורפת. ישנם מקרים שיש לנהוג בצורה אחת ובפעמים אחרות יש לנהוג בצורה הפוכה. מה שניתן לעשות הוא לנסות עד כמה שאפשר לשלב את שתי הגישות: לשים לב לתמונה הגדולה אבל לתת תשומת לב לפרטים. כיוון שכולנו בעלי כוחות מוגבלים בסופו של דבר הרי שמדובר כאן בחלוקת קשב ואנרגיה: עלינו לשים לב שאנחנו לא משקיעים את כל תשומת הלב שלנו רק בפן אחד של השאלה. על ידי יצירת איזון בין השלם לחלקיו, בין התמונה הגדולה והפרטים אנחנו מגדילים את הסיכוי שנקבל את ההחלטה הנכונה כאשר אנחנו מחפשים בתי אבות, בתי הורים סיעודיים, או כל סוג של דיור מוגן עבורנו או עבור אדם אחר. מילת הקסם היא, תמיד, פרופורציה: לדעת לקיים את האיזון בין הגדול והקטן, הכללי והפרטי.