עו"ד אלון וניני נותן סיקור על מעמדו המשפטי של עד מדינה
27.2.2012
על פי הוראת סעיף 54(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א- 1971, הרי עד במשפט פלילי אשר בלבו תקווה כי באם יעלה על דוכן העדים ויעיד, הדבר יביא לתוצאה הרצויה מבחינתו, אין בה די כדי להופכו ל"עד מדינה", כל עוד לא ניתנה לו בפועל תמורה או טובת הנאה.
ככלל, "עד מדינה" הנו שותף לדבר עבירה, המסכים למסור גרסתו לרשות בתמורה לטובת הנאה מובטחת. ההסכמה בין הצדדים יכול שתהא בכתב או בעל פה, ובפסיקה ארוכה וענפה היו אף מקרים בהם הכירו בהסכמה כגון דא מכללא, קרי, מהתנהגות הצדדים אשר העידה על הבטחה כאמור בתמורה לגרסת עד המדינה- אך בתנאי שעדותו של עד המדינה באה מתוך הבנה ובאורח מודע ומלא על הקשר בין מסירת הגרסה לבין טובת ההנאה המובטחת למוסרה.
בשנים האחרונות הובעה דעה בבימ"ש העליון, אשר טרם נקבעה בה הלכה מחייבת, כי יש לייחס חשיבות לאמונתו הסובייקטיבית של עד כי הובטחה לו טובת ההנאה באם יעיד, ולראות בו עד מדינה, אף שאובייקטיבית הוכח כי לא ניתנה בפועל הבטחה כאמור.
כידוע המשמעות של סיווגו של עד, אם כעד רגיל, אם כשותף לדבר עבירה, אם כ"עד מדינה", הנה בעלת משמעות רבה, הואיל ולכל עדות ישנה התוספת הראייתית אשר צריכה להצטרף אל העדות על מנת שתוכל עדות זו לעמוד בבית המשפט ולקבל את המשקל הראוי לה. כך למשל, עדותו של עד מדינה צריכה "סיוע" בראיות על מנת שתקבל משקל מלא ותאפשר הרשעתו של נאשם על פיה.לאחרונה נדונה סוגיית עד המדינה בפס"ד בעניין ע"פ 2642/99 מוסא מסארווה נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם). בפס"ד זה נקבע כי עד אשר ציפה לקבל תמורה מן המדינה בגין עדותו, או שהאמין סובייקטיבית כי יקבל טובה כגון דא, לא ייחשב כ"עד מדינה", לצורכי התוספת הראייתית הנדרשת בעניין עדותו, אם יוכח כי בפועל לא הובטחה לו תמורה כגון דא, אך משקל עדותו ייגרע ויהא צורך בתוספת ראייתית משמעותית לעדותו על מנת שיוכל בית המשפט להסתמך עליה. ההכרעה בדבר הצורך בתוספת זו נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
האבחנה בין עסקת טיעון, הסדר טיעון ועד מדינה – מאת עו"ד אלון וניני
הסדר טיעון המכונה גם עסקת טיעון, הינו הסכם שנערך במסגרת ההליך הפלילי, בין התביעה לנאשם. במסגרת הסדר הטיעון מסכים הנאשם להודות באשמה מסוימת בתמורה למחיקת האשמות חמורות יותר. הסדר הטיעון יכול לכלול הסדר לגבי העבירות בהן יודה הנאשם בביצוען ויכול לכלול גם הסדר לעניין העונש שייגזר עליו. עסקת הטיעון יכולה להתגבש לפני תחילת המשפט ואף במהלכו. ההסדר חוסך לשני הצדדים משאבים רבים וסיכון להפסד במשפט. מבחינת הנאשם אחד השיקולים המרכזיים בהגעה לעסקת טיעון הינה העובדה כי העונש הצפוי לו היה וינהל את ההליך עד תומו ויורשע הינו חמור יותר.
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה אשר קבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.
בית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון שגובש בין הצדדים וההסדר צריך לקבל את אישורו של בית המשפט כדי שייכנס לתוקף. יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון לעניין כיבוד הסדרי טיעון, למעט מקרים חריגים ונדירים, יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון שהושג בין רשויות התביעה לנאשם. להסדר הטיעון יתרונות רבים ובישראל תיקים רבים מסתיימים בעסקת טיעון בין רשויות התביעה לנאשם.
עד מדינה
החוק מגדיר עד מדינה כשותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה.
הפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף את האינטרס הציבורי של הבאתו של עבריין אחר לדין- פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה.
בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בבוא רשויות אכיפת החוק לשקול אם יש מקום להעניק לחשוד / נאשם מעמד של עד מדינה, עליהן לשקול, בין היתר את השיקולים הבאים: מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימת ההסכם עם עד המדינה, דיות הראיות הקיימות, אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו, מעמד העד ומרכזיותו, פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק, חומרת העבירות והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת ההסכם, אבטחת עד המדינה ועוד.
באופן עקרוני, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה, או עם ראש הכנופיה העבריינית, קרי מי שמוגדר כ"מנהיג מובהק".
ככלל הסכם עד מדינה ייערך בכתב ובאישור פרקליט מחוז.
ההסכם עם עד המדינה מחייב את הצדדים ועל המדינה לעמוד בהסכם כבכל הבטחה מנהלית. היה ועד המדינה לא הפר את ההסכם רשאית התביעה לבטלו רק בנסיבות בהן האינטרס הציבורי מחייב זאת. ככל שהעד שינה מצבו לרעה בפעלו על פי ההסכם, לא תוכל המדינה לחזור בה באופן חד צדדי מההסכם.
במקרה המתאים עשויה הפרת ההסכם ע"י עד המדינה להצדיק את ביטולו או דרישה לשינוי ההסכם מטעם המדינה.
החוק קובע כי עדותו של עד מדינה טעונה סיוע ומשכך לא ייחתם הסכם עם אדם אם אין בצד עדותו ראיה שיהא בה כדי לשמש סיוע.
מאת: עו"ד אלון וניני