רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה!
עו"ד, ויוי חביבה ארגמן- מומחית לנזיקין
מקרה בו עבר התובע/הנפגע ניתוח לקיצור קיבה בבית חולים, לאחר הניתוח התגלתה דליפה ובשל כך עבר ניתוח נוסף.
כתוצאה מהניתוחים התגלו אצל הנפגע/התובע בעיות רבות ובין היתר, הפרעות בעיכול, קושי באכילת מזון מוצק ונזק נפשי.
הנפגע/הניזוק הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא וכנגד בית החולים בו נותח.
בית המשפט בודק בין היתר, את פרטי הרשלנות ואת הקשר הסיבתי בין הניתוחים לבין הנזקים שנגרמו לתובע/הניזוק.
אחת השאלות אשר נבדקות בבית המשפט האם נתן הניזוק/הנפגע הסכמה מודעת לניתוח והאם הוסברו לו באופן הראוי פרטי הניתוח והשלכותיו?
היות ומדובר בניתוח אלקטיבי, על בית החולים ובכללם הרופא המנתח ליתן הסברים מפורטים אודות הניתוח.
|
במקרה זה הניזוק טעון כי אילו היו מסבירים לו על הניתוח המדובר והשלכותיו, אין ספק שלא היה עובר את הניתוח..
כאמור, בתביעות רשלנות רפואית בניתוח נבחנת, בין היתר, שאלת "ההסכמה המודעת" של הנפגע. בית המשפט בוחן את השאלה האם הוסברו לנפגע מלוא הסיכונים, הסיכויים ואופציות טיפול חלופיות, מהות הפעולה הננקטת, ניסיונו והכשרתו של המנתח.
|
|
רשלנות רפואית בניתוחים כירורגיים הינו תחום גדול ומגוון הכולל בתוכו ניתוחים שונים ומגוונים הכוללים , בין היתר, רשלנות בניתוחים פלסטיים:
· ניתוח להגדלת שדיים, הקטנת שדיים, מתיחת פנים, שאיבת שומן, עיבוי שפתיים, ניתוחי אף וניתוחי אוזניים, פילינג לפנים באמצעות לייזר ועוד...
ישנם ניתוחים רבים בתחום הכירורגיה שהם נחוצים ודחופים ועל אף דחיפותם, מוטלת על הרופא חובת גילוי והסברים לפני מתן הטיפול לו זקוק החולה.
יש שיגידו כי ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים כגון ניתוחים פלסטיים כמו, הגדלת חזה או הקטנתו וכו' אינם חיוניים ומשכך חובת הגילוי וההסברים המוטלת על הרופא הינה גבוהה במיוחד.
מקרה בו נפסק בבית משפט בערעור: ע"א 6153/97 שטנדל נגד שדה , פד"י נ"ו (4) 746 בע"מ 768:
"גם אני סבורה שככל שהניתוח פחות דחוף כך נקפיד יותר עם הרופא המנתח ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע לרבות אזהרה בעניין סיבוכים אפשריים, גם אם נדירים הם. כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח...
ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי – שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל – נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, הוא כולל בנוסף לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, זאת גם אם סיבוכים אלו נדירים ..."
אין המנתח הפלסטי או המנתח בתחום אחר יוצא ידי חובתו ע"י החתמת המטופלת/המטופל על טופס הסכמה וזה שיש טופס הסכמה חתום ע"י המטופלת בתיקה הרפואי אינו מעיד ואינו מהווה ראיה לכך כי המטופלת נתנה הסכמתה והיא מודעת לסיכונים האפשריים. על הרופא או הרופא המנתח להסביר וליתן למטופלת מלוא המידע המפורט בטופס ההסכמה.
[טופס הסכמה הינו טופס בו המטופלת חותמת עליו שהיא מסכימה לעבור את הניתוח הנדרש ומפורטים בו כל הסיכונים, הסיבוכים אפילו הנדירים ביותר העלולים לקרות כתוצאה מהניתוח]
המבחן הוא, נקבע בפסיקה, איננו טכני אלא מהותי!
|
לא יינתן טיפול רפואי לחולה, אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות הסכמה מדעת", היינו רק לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, המהלך הצפוי של המחלה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול, ובכלל זה כאבים ואי נוחות. הסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים, או העדר של טיפול.
המידע חייב להימסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר לו להבינו, כדי שהסכמתו לטיפול הרפואי תיעשה "מדעת" ומרצון חפשי. הרופא או הצוות הרפואי הם החייבים למסור לחולה את המידע הדרוש.
ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.
|
| |
משרדנו מייצג תביעות רבות של רשלנות רפואית בניתוחים כירורגיים/פלסטיים עם תוצאות מאוד קשות. בין היתר, הגדלת חזה, הקטנת חזה, ניתוח אסטטי באף ניתוחי פנים שונים וכו'
ויוי חביבה ארגמן,עו"ד
נזקי גוף ותאונות
אבן גבירול 45, תל-אביב
|