ואן-גוך בקיבוץ
גדלתי בקיבוץ מפלסים שבאזור שער-הנגב. קיבוץ קטן שהוקם על ידי חלוצים שהגיעו לישראל מארגנטינה הרחוקה. בשבילי הקיבוץ שמענו עברית במבטא דרום-אמריקאי והרבה ספרדית מדוברת. אבל גם אצלנו, כמו בקיבוצים רבים אחרים, הקוד האמנותי הוכתב על ידי ועדת-התרבות של התנועה הקיבוצית.
מישהו במזכירות התנועה, החליט מה הוא הטעם האמנותי הרצוי לחבר קיבוץ. נבחרו מספר ציורים של ציירים שמתארים עמל כפיים ועבודה בשדה, ומהם שיכפלו כמות גדולה של פוסטרים עבור חברי הקיבוצים.
כך יצא, שכמעט בכל חדר בקיבוץ, היה תלוי פוסטר של אחד מציוריו הכפריים של הצייר ההולנדי הידוע וינסנט ואן-גוך (Vincent Van Gogh) שחי בין השנים1853-1890 . מביניהם, זכורים לי בבירור הציורים הבאים: כיסא עם מושב קש, נעלי עבודה בלויות, זוג נח מעבודתו בשדה ליד ערמת שחת, אגרטל חום-צהוב עם פרחי חמניות, וחדר צנוע בעיירה ארל (Arles) שבדרום צרפת. החדר שבציור הזכיר מאוד במראהו את חדרי החברים בקיבוץ: חדר קטן המכיל מיטה ושולחן ולא הרבה מעבר לכך.
העיירה ארל נמצאת בדרום צרפת, במחוז פרובנס, במקום ההתפצלות של שתי זרועות נהר הרון (Rhone) . כיום, ניתן לבקר שם בכיכר הפורום, וליהנות מכוס קפה בבית-הקפה הצהוב, המשופץ על פי תמונתו של וינסנט ואן-גוך, ולשבת תחת כיפת השמים ולראות את הכוכבים כפי שצוירו בציור המפורסם לילה עם כוכבים (Starry night). ציור עליו נכתב אחד השירים המפורסמים של להקת החיפושיות (Beatles) ואן-גוך בילה בחדרו הדל שבעיירה במשך חמישה עשר חודשים וצייר כשלוש מאות ציורי שמן מנופי האזור. הוא נחשב באותה עת לאדם מוזר, ולא זכה לשום הערכה מתושבי העיר.
כיום כמעט ולא נותר דבר בארל המעיד על פעילותו של הצייר הידוע. העיר הופצצה קשות בימי מלחמת העולם השנייה, אך רוחו שורה במקום, וקל לדמיין אותו מהלך עם לוח הצבעים והבדים ומצייר במשיחות מכחול עזות את החמניות ואת גשר לנגלוא שכה אהב. האור הצהוב של דרום צרפת המופיע בציורים אלה, הזכיר לכולנו את השמש הקופחת שלנו, בקיבוץ הישראלי, והיווה שיקוף של חיי הכפר שלנו.
זאת הייתה אחת החשיפות המוקדמות שלי לאמנות. אמנות כפרית ונאיבית, אמנות שגויסה כדי למסור באמצעותה מסר סוציאליסטי. כיום, שנים רבות מאוחר יותר, ציוריו של ואן-גוך קשורים בנפשי חזק לחוויית הילדות בקיבוץ. לא פלא שזהו אחד הציירים הראשונים שבחרתי לעבוד על פי ציוריו כשהתחלתי לעסוק בציור לפני שנים לא רבות. חזרה אל ציוריו של ואן-גוך מהווה עבורי מעין חזרה למקורות, לשורשים האמנותיים שניטעו בי בילדות.
באתר לעבודות יד – "הומפרו" תוכלו לראות את אחד הציורים שלי שצויר בהשראת ואן-גוך.